מוֹעֶצֶת הַשָּׁלוֹם, אוֹ שֶׁלֹּא
הָאֲוִיר נוֹשֵׂא רַכֶּבֶת
אֶל מוֹעֶצֶת הַשָּׁלוֹם.
הַזְּאֵב לְצַד הַכֶּבֶשׂ
תֵּכֶף מַגִּיעִים הֲלוֹם.
כָּל הַחַי: צָב אָץ, צָבוֹעַ,
גַּם הַצְּבִי מוּטָס גָּבוֹהַּ,
וְהַבֹּקֶר עַל דַּרְכִּי
עָף תֻּכִּי וְאַף תּוּרְכִּי.
גַּם קַטָּר יֵשׁ לָרַכֶּבֶת,
וְגַם קָטַר בְּמִלְּעֵיל.
הִיא הַיּוֹם עוֹד מִתְעַכֶּבֶת
אַךְ שָׁמוּר לָהּ מָה מִלֵּיל.
הכי מעניין
הַמּוֹעֶצֶת בָּהּ מוּאֶצֶת –
פֹּה כְּבָר יֵשׁ לָנוּ יוֹעֶצֶת;
אִם כָּמוֹהָ הִיא תִּשְׁלֹט
כְּבָר מוּטָב כְּאֵשֶׁת לוֹט
לְהַבִּיט כָּעֵת אָחוֹרָה:
טוֹב מִסְּדוֹם וַהֲפִיכָה.
אֶל בִּלְעָם לָלֶכֶת פְּתוֹרָה
שֶׁיָּעוּץ לָנוּ בְּרָכָה.
כֵּן, קוֹסֵם נוֹשֵׂא צִילִינְדֶּר
עִם בֵּיצַת פִּתְאוֹם שֶׁל קִינְדֶּר
מְנַצֵּחַ בְּשַׁרְבִיט
עַל עוֹנַת שָׁלוֹם קְרָבִית.
הָעֵינַיִם לַמִּצְנֶפֶת:
מָה מִמֶּנָּה הוּא יִשְׁלֹף?
יֵשׁ שָׁפָן, כְּלוֹמַר אַרְנֶבֶת,
בְּמוֹעֶצֶת הַשָּׁלוֹם?
יֵשׁ תַּרְגִּיל אֶצְלוֹ בַּתּוֹ"ל עוֹד
לְמִגּוּר הָאָיָתוֹלְלוֹת,
אוֹ שֶׁמִּמּוֹפַע הַפָאן
הַקּוֹסֵם יֵצֵא שָׁפָן?
יֵשׁ תּוֹצָאוֹת
כְּשֶׁאֵין הַפְגָּנָה בְּלִי חֲסִימָה
בְּלִי חֲסִימָה, הוֹ הָאֵימָה,
כְּשֶׁאֵין מְחָאָה, מְחָאָה אֵפֶקְטִיבִית
בְּלִי הֲפָרַת הַסֵּדֶר –
גַּם אֵין הַפְגָּנָה לְלֹא דְּרִיסָה
לְלֹא דְּרִיסָה, אֵיזוֹ קְרִיסָה,
כְּבָר אֵין זֶה זְמַן-מָה הַפְגָּנָה בְּלִי דְּרִיסָה
שֶׁל יֶלֶד אוֹ גֶּבֶר, זְקֵנָה אוֹ רִיבָה,
שֶׁל יֶלֶד אוֹ אִישׁ בַּכְּבִישׁ.
כְּשֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר מִלְּבַד חֲטוּפִים
וְהַחֲטוּפִים נַעֲשִׂים לִתְרָפִים,
כְּשֶׁאֵין שִׁקּוּל דַּעַת וְכָל חָטוּף
הוּא יֶלֶד יָחִיד שֶׁל כֻּלָּנוּ –
רוֹדְפִים אַחְרֵיהֶם גַּם אַחֲרֵי הַפִּדְיוֹן,
עוֹקְבִים עַד הַלַּיְלָה, בּוֹלְשִׁים עַד יוֹם,
דּוֹחֲפִים אֶת הַחֹטֶם,
שׁוֹבְרִים אֶת הַטּוֹטֶם
כּוֹתְבִים עַל גַּבּוֹ בְּפִגְיוֹן.

