שלושה שבועות בלבד חלפו מאז נמלט המנהיג העליון עלי חמנאי לרוסיה, והמטוס הישראלי הראשון נחת בנמל התעופה הבינלאומי על שם דונלד טראמפ בטהרן. ההתרגשות הייתה גדולה, ומאתיים הישראלים הראשונים יצאו לשטוף את עיר הבירה של האימפריה השיעית לשעבר. סוחרי הבאזאר המקומי קידמו את הישראלים בתה מתוק ובעוגיות מסורתיות, אך אלה התעניינו יותר במצב שוק הפנטהאוזים ברובע הצפוני של העיר. "שמעתי שהולכים לעשות שם תמ"א בקרוב", המתיק מוטי מחולון סוד עם אחד הסוחרים, שלא הבין את האנגלית הקלוקלת של מוטי למרות ואולי בגלל המבטא הפרסי המוגזם שמוטי התאמן עליו בצפיית בינג' בסרטי יוסף שילוח. "קח אותי למתווך מספר אחת בעיר, מבטיח שלא תצטער".

בתוך פחות משלושה חודשים זינקו מחירי הדיור בטהרן ב־130 אחוז. במקביל, סניפים של קפה ארומה, פסטה־בסטה וחומוס אליהו החליפו בבאזאר את דוכני השטיחים והמזכרות, שבעליהם העדיפו לצאת לפנסיה מוקדמת ולתת ליזמים הישראלים לשנות את אופיו של אחד השווקים העתיקים במזרח התיכון. על השלט המפורסם, שעד לפני כמה שבועות הציג שעון שמנה את הזמן שנותר עד להשמדת ישראל, נתלו כעת שלטים של שחר חסון ואדיר מילר לקראת מרתון הסטנדאפ הישראלי הראשון בהאנגר הגדול ששימש בעבר את משמרות המהפכה.

האיראנים המנומסים, שזה עשורים כמהו לקשר עם העולם, החלו לתהות בינם לבין עצמם אם אין עוד חלקים אחרים של העולם שאפשר ליצור קשר איתם, ואם נגזר גורלם לקבל אחת לחמש דקות טפיחה עזה על השכם בתוספת המילה "אחי". אבל הכסף הישראלי נשפך כמים, הסקרנות להכיר את האויב לשעבר הייתה רבה, ובסופו של דבר רובם התרגלו לעובדה שמישהו כורז בשמם ברמקול לא כדי לקרוא להם לחקירה שעינויים בצידה, אלא כסימן לכך שהשוקו החם שהזמינו מוכן.

העניינים החלו להידרדר שבוע לפני פורים. כמה מפיקים ממולחים הגיעו לעיר שוש במערב המדינה ופתחו בהכנות לאירוע "פורים הראשון בשושן הבירה מאז מרדכי ואסתר". עם בוא הקבוצה הראשונה מונה רב ראשי אשכנזי לעיר, וזה פנה למושל האזורי ודרש תקציבים להקמת עירוב, את שיפוץ ציון הקבר של אסתר המלכה ומרדכי היהודי, רישיון לדוכני מזכרות ויודאיקה בסמוך לקברים, ומפעל לייצור אוזני המן בכשרות מהודרת. אחרי שהמושל דחה את סדרת הבקשות הגיעה משלחת חדשה ודרשה למנות לעיר ההיסטורית גם רב ספרדי.

בינתיים, במרכז טהרן, נשלמו ההכנות להכשרת בית המלון הגדול בעיר לקראת חג הפסח. המודעות בעלוני בתי הכנסת של המגזר הדתי־לאומי הכריזו: "שלושה מטוסים כבר מלאים, הרביעי מתמלא עוד רגע". העובדים האיראנים, שעד לא מזמן אירחו רק משלחות של קטועי אצבעות עיוורים מחיזבאללה שלא היו להם יותר מדי דרישות, לא הבינו למה מבקשים מהם פתאום לנקות את חריצי המעליות, להחליף את הסטים הנאים בכלים חד־פעמיים ולגרד שלוש טונות חזרת. אבל זה עוד היה נסבל לעומת הרגע שבו הוסבר לעובדים המקומיים שבשבוע החג הם ייאלצו לאכול את מה שהאורחים מישראל אוכלים במקום לחם – ריבוע שנראה כמו דף בכתב ברייל והתקשה לכדי מוצג ארכיאולוגי.

בליל הסדר, כשהחזן הסרוג סימן לילד הפלא המפורסם לפצוח בשירת "אחד מי יודע" וכל האורחים התמוגגו, נבטה בקרב כמה מהנוכחים ההחלטה. יומיים אחרי תום חג הפסח התאספו עשרה איראנים במרתף טחוב וצפוף מתחת לשוק המקורה. אחרי ששרפו חבילת מצות, אמר מנהיגם בקול תקיף: "כולנו סבלנו שנים ארוכות תחת משמרות המהפכה וחלמנו על היום שבו נצא מעבדות לחרות".

חבריו הביטו בו במבט מלא משטמה. "סליחה על הטריגר", ניסה להרגיע אותם, "למדתי את המושג הזה מאיזה ישראלי שחפר לי בראש שבועיים על המקורות של חג הפסח. אתם מבינים, זה חלק מהעניין, הם נמצאים פה פחות משלושה חודשים וכבר השתלטו לנו על החיים, על המחשבות, על השוק, על הנדל"ן. די, מספיק".

למחרת החלו להופיע כתובות גרפיטי על קירות ברחבי טהרן, תבריז ושושן. במקום "מוות לאמריקה" רוססו כעת סיסמאות כמו "מוות לגפילטע", "איראן זה כאן" ו"פרי משהד!". האווירה נעשתה עוינת לישראלים באיראן, אבל כרישי הנדל"ן ואנשי העסקים לא ויתרו מהר כל כך על ההזדמנויות הכלכליות והתיירותיות.

הנושא הפך לאחד המדוברים והשנויים ביותר במחלוקת בקרב הציבור האיראני, כולל במערכת הבחירות הדמוקרטית הראשונה שם, כחצי שנה לאחר נפילת משטר האייתוללות. התוצאות הדהימו את כולם. שבועיים לאחר שוועדת הבחירות המרכזית האיראנית פרסמה את התוצאות, ניצח מנהיג השמרנים. בנאום הניצחון שנשא יממה לאחר מכן בלובי המלון הגדול ביותר בטהרן הוא הבהיר שתושבי איראן לא יסבלו עוד: "זהו, אנחנו חוזרים לשקט המבורך של פעם. בלי עירוב, בלי מצות חונקות גרון, ובלי הבריסטה שקורא במיקרופון 'רזא פהלווי אפליקציה'".

בשושן, העסקנים החרדים שהספיקו בינתיים לרכוש 150 בתים באחת השכונות בעיר ולהקים בה קהילה קטנה עם שלושה כוללים, גמ"ח וסניף להשאלת ציוד רפואי, הוציאו הודעת תמיכה במנהיג החדש, למרות שנתמך על ידי השרידים של המשטר הישן: "אנחנו רגילים לעבוד עם כל ממשלה שהיא, העיקר שימשיכו להעביר לנו את התקציבים כדי שעולם התורה בשושן ימשיך לפרוח. מצד שני אנחנו מזהירים שאם תהיה פגיעה ביכולת שלנו לשמור על פך השמן הטהור, לא בטוח שנמליץ לרבנים להצטרף הפעם לקואליציה".

לשכונה החרדית בשושן נכנסו ממש באותו הרגע שני מנופים גדולים שבסופם חבל עם לולאה. "נו שוין", חייך אחד העסקנים בסיפוק, "אמרתי לכם שהם מבינים איומים קואליציוניים בדיוק כמו ביבי, הנה כבר מתחילים לבנות את שני הסמינרים לבנות שדרשנו".