בשבוע שעבר פנה הממונה על שוק ההון, עמית גל, במכתב חריף לחברות הביטוח, ודרש להוריד בתוך שלושה חודשים את מחירי הביטוח המקיף וצד ג' לרכב. אם לא יעשו כן, הזהיר, הרשות לא תאפשר להן להמשיך למכור פוליסות. הרקע לדרישה חסרת התקדים הזו הוא ההתייקרות החדה במחירי פוליסות הביטוח לרכב, שזינקו בעיקר בין השנים 2021־2023. במהלך התקופה הזו נרשמה עלייה ממוצעת של כ־25% במחירים. אבל זה לא נגמר שם. במהלך 2024 חווינו התייקרות נוספת של עוד כ־14%. למעשה, במהלך השנים הללו נוספו מאות שקלים לעלות הביטוח. לעיתים ההתייקרות הזו עברה את רף אלף השקלים כשנדרשנו לחדש את הפוליסה.

נתוני רשות שוק ההון מראים כי בשנת 2022 נגבו בענף ביטוחי המקיף וצד ג' כ־9.9 מיליארד שקל. שנה אחר כך קפץ הסכום ל־12.15 מיליארד שקל, ובשנת 2024 הוא עמד כבר על כמעט 14 מיליארד שקלים. זאת בזמן שמספר כלי הרכב המבוטחים במהלך אותן שנים עלה בשיעור מינורי, וגם במספר התביעות כמעט לא חל שינוי; למעשה הוא אפילו קטן במעט.

גל עליות המחירים הזה לווה בשלל הסברים שחברות הביטוח סיפקו לנו, ושבסך הכול נשמעו לכאורה גם די הגיוניים: עלויות תיקוני הרכב במוסכים גדלו, מחירי החלפים עלו בחדות בתקופה הזו, וחל גידול במספר התאונות – בעיקר התאונות הקטנות יחסית המכונות נזקי פח, עניין שהפך את מרכיב החלפים לקריטי. הסברים נוספים ששמענו כללו את משבר הקורונה והעיכובים שהוא חולל בייצור ובשילוח הבינלאומי, שהעמיקו את הבעיה והוסיפו למחיר, וכך גם התחזקות הדולר באותה תקופה שליבתה את המגמה. גם בגנבות הרכב חלה עלייה, הסבירו לנו, מציאות שבמובן מסוים היא נגזרת של מחירי החלפים הגבוהים. הנזק הכספי שהסבו הגנבות לחברות הביטוח נאמד לטענתן במאות מיליוני שקלים בשנה, והן לא שמרו אותו בבטן; גם ההוצאה הזו גולגלה אלינו המבוטחים.

אלא שמאז חל שינוי דרמטי כמעט בכל הפרמטרים: מספר גנבות הרכב ירד, בעיקר עם התעצמות המלחמה והנוכחות הביטחונית המוגברת בשטחי יו"ש, שהרכבים הגנובים נלקחים אליהם. היקף התביעות לסוגיהן פחת, וגם הדולר נחלש. כשמצד אחד יש יותר הכנסות מהפרמיות שאנחנו משלמים, ומצד שני ההוצאות בפועל קטנות, הרווח אמור לגדול.

ואכן החברות הגדילו את רווחיהן באופן דרמטי. כמה דרמטי? הנה הנתונים: בשנת 2023, הרווח הנקי המצרפי של חברות הביטוח עמד על 2.65 מיליארד שקל. בשנת 2024 הוא זינק ל־5.96 מיליארד שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרווחים נסקו כבר ל־9.5 מיליארד שקל, וזה עדיין לא כולל את הרבעון הרביעי של השנה. אגב, אינדיקציה מעניינת בהקשר הזה יש במדד חברות הביטוח בבורסה בתל־אביב. מדד תל־אביב ביטוח, המורכב ממניותיהן של חברות הביטוח הנסחרות בבורסה המקומית, זינק בשלוש השנים האחרונות ביותר מ־280%, ולא בכדי.

אנחנו מרבים למתוח ביקורת מוצדקת על הרווחים האדירים של הבנקים, שנובעים בעיקר מעושק הריבית והעמלות. רק בשבוע שעבר כתבנו על כך כאן. אבל באותו זמן חברות הביטוח אינן טומנות ידן בצלחת, ובקצב הזה הן צפויות לסיים את השנה עם רווחי שיא של כ־12 מיליארד שקל. אלה אומנם לא המספרים של הבנקים, אבל מדובר בהחלט בסכומים גבוהים מאוד. נכון, המספרים הללו לא נובעים רק מביטוחי הרכב; ישנם פרמטרים נוספים, חלקם משמעותיים יותר. אבל הזינוק החד ברווחיות הביטוחים בענף הרכב תרם ללא ספק לרווחי השיא.

בידיים שלנו

בפיקוח לא יכלו להישאר אדישים לייקור הפרמיות המתמשך בשלל תירוצים, בשעה שרווחי החברות הולכים וגדלים מרבעון לרבעון. כבר בספטמבר 2024 שלחה רשות שוק ההון מכתב לראשי חברות הביטוח, בדרישה להציג בפניה את הנתונים שלפיהם חושבו תעריפי ביטוח הרכב מאמצע 2022. "בעקבות ההתפתחויות והשינויים בענף ביטוח רכב רכוש בשנים האחרונות, ועל רקע פרסום התוצאות הכספיות של חברות הביטוח לשנת 2024 בענף, בכוונת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לבחון את התפתחות הפרמיות ואת מידת התאמתן לרמות הסיכון הביטוחי בענף", נכתב אז.

במאי השנה נשלח מכתב נוסף, ובו דרשה הרשות מהחברות, לאחר בחינת הנתונים, להוזיל את מחירי הביטוח. ״מניתוח הנתונים שהועברו לרשות במסגרת דרישת המידע עולה כי קיים פער ניכר בין עלות התביעות והסיכון הגלום לבין הפרמיה שנגבתה בפועל", נכתב. החברות התבקשו אומנם לעדכן את התעריפים, אך לבקשה הזו לא התלוותה שום סנקציה. לא מפתיע שהן התעלמו ממנה. כעת יוצא המפקח על הביטוח באיום חריג.

זהו אכן איום חריג, אבל גם אותו כדאי לשים בפרופורציות. היכולת של הפיקוח להשפיע על מחירי השוק מוגבלת בהקשר הזה. התעריפונים שהמפקח מבקש להתערב בהם מבטאים למעשה את מחיר המקסימום, "מחיר המחירון". בפועל, החברות נותנות פעמים רבות הנחות, במיוחד בשוק תחרותי (האם הוא מספיק תחרותי? זה נושא לטור אחר). קביעת רף עליון נמוך יותר יכולה להשפיע, במיוחד על לקוחות שאינם מתמקחים, אבל עד גבול מסוים. לכן, במקביל למהלכי הרשות, הדבר האפקטיבי ביותר שאפשר לעשות ובאמת יכול להוזיל את המחיר בצורה משמעותית הוא להתמקח.

בתקופה האחרונה אני מתוודע להרבה חידושי ביטוח, הן ברכב והן בדירה. אפילו פעם אחת לא קרה שהמחיר המוצע לחידוש פוליסה היה נמוך או אפילו שווה למחיר שהוצע שנה קודם. אם לא תבעתם בשנה האחרונה את חברת הביטוח, אין סיבה שהפרמיה תעלה בחידוש הקרוב, אפילו לא בשקל אחד. להפך; תדרשו הוזלה משמעותית, תגידו שקיבלתם הצעה טובה יותר, תבדקו לפחות אצל שתיים־שלוש חברות שונות.

רבות מהחברות פשוט מעלות אוטומטית את הפרמיה, גם אם אתם מבוטחים זהירים ולקוחות מצוינים. עם כל חשיבות תפקידו של הפיקוח, ומבלי לגרוע מחובתו ומתפקידו לדאוג לציבור המבוטחים, בסוף גם לנו יש יכולת ואולי אפילו חובה לנסות ולהשפיע על המחיר. עובדתית זה עובד.