כשמרואיין פוליטי מאבד את עשתונותיו בשידור חי ומחליט לקטוע את הריאיון בזעם, כפי שעשה השבוע ח"כ מנסור עבאס בריאיון שהעניק לתכנית קלמן-ליברמן ברשת ב', מתעוררות אצל המאזין סקרנות ותהיה על סיבת הזעם. המראיין, אסף ליברמן ביקש מעבאס לפרוט את חזונו לרצועה 'ביום שאחרי' והאם חמאס או הרשות הפלסטינית יישלטו בה? במשך דקות ארוכות עבאס חמק מתשובה עניינית, הלך סחור סחור והתיש את המראיינים והמאזינים בתשובות מתפתלות ועמומות. הוא סיפר בגאווה על מסמך 'יוזמת גשרים' שפרסם לפני כשנה כדי להביא ל'פיוס ושלום בין שני העמים...' וכי 'העם הפלסטיני צריך לבחור את הנהגתו... ושה'פלסטינים' יעברו ממצב של פלגים למדינה מול מדינה'. ככל שליברמן התעקש לקבל תשובה ברורה על מעמדו העתידי של חמאס, קולו של עבאס נמתח ורוחו נתקצרה. משחקי החתול-עכבר בין השניים באו לקיצם כשליברמן דקר לבסוף בשאלה מוסרית בהירה וישירה: (האם) 'חמאס צריך להיות מושמד?'
עוד כתבות בנושא
השאלה חילצה מעבאס תגובה שהיממה את המראיינים ואת המאזינים כאחד. את מתק השפתיים המפורסם החליפו זעם וצעקות מרירות, אבדן עשתונות והטחת האשמות במראיין כי הוא מרגיש בחקירה. לבסוף, עבאס החליט לסיים את הריאיון ולנתק את השיחה. ליברמן הנדהם תהה באזני שותפו לראיון, סולמיאן מסוודה, אם ידע להסביר את התנהגותו של עבאס... שמא דרך על נקודה רגישה...? ננסה להשיב כאן על השאלה שנותרה תלויה באוויר:
לפני כשלוש שנים בוצע בישראל מעשה נבלה והונאה פוליטית חסרת תקדים, כשהוקמה קואליציית מיעוט עם רע"מ, הזרוע הפוליטית של התנועה האסלאמית מבית מדרשה של תנועת האחים המוסלמים. ההונאה הזו הייתה שעת אפלה מוסרית בתולדותינו, שלדעת כותבת שורות אלה, הייתה מן התרומות המרכזיות למסקנתו של סינוואר יימ"ש כי בשלה העת לְטֶבַח הַמֵּאָה ביהודים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
לא השותפוּת הקואליציונית עם הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים לבדה נטעה בצורר את המסקנה החולנית. הצלחתו של מנסור עבאס למכור ליהודים את אשליית ה'השתלבות' האזרחית, שלא הייתה אלא העמדת פנים והונאה דתית-פוליטית (תַקִיַה) כדי להשתלט על נכסינו הלאומיים, נתפסה, בצדק, בעיני סינוואר כהחלשת הממשלה וחוסנה הלאומי של ישראל. הָרָשָׁע מעזה עקב בעיניים משתאות אחר תהליכי הכיבוש של רע"מ את קרקעות המדינה באמצעות האצבע ה-61 : חוק האזרחות, הקפאת חוק קמיניץ ובלימת הריסות הבניה הבלתי-חוקית, חוק החשמל שהתיר חיבור מבנים ללא היתרים ועוד. העברת החוקים הללו בשילוב עם השפלתם המצולמת הפומבית המתמשכת של חברי כנסת אמוניים כמו אורית סטרוק ושותפיה, בדיוני וועדת הפנים, שהופקרה בידי וואליד טאהא ושותפיו לסיעה, נטעו במוחו השטני הקודח של סינוואר את ההבנה כי חלומם של רבותיו, חסן אל בנא, יוסף אל קרדאווי ואחמד יאסין, קרוב להתגשם, שכן מדינת היהודים נפלה בידי האחים המוסלמים. בראיונות בערבית התגאה ח"כ עבאס בהישגי רע"מ כהישגים לאומיים-'פלסטיניים'. בראיונות בעברית התגאה בהישגים אזרחיים. גם חמאס רווה עונג מהישגיה הלאומיים של תנועת האחות בישראל. קשה שלא לחשוב על הסינרגיה בין השתיים, בין שמתוכננת בין שלא.
מנסור עבאס, יאיר לפיד, מאיר כהן, יש בסיור עתיד בנגב. | צילום: אלעד גוטמן
לרוב בני האדם אין סבלנות למצבי עמימות. בעיקר בשאלות מוסריות. אצל מנסור עבאס, המנהיג הפוליטי של האחים המוסלמים בישראל, העמימות היא תוכנית העבודה. כמו אמן קוסם הוא ממשיך למכור אשליות פוליטיות גם אחרי הטבח. כשליברמן שאל שאלה מוסרית בהירה, עבאס התחמק מתשובה מוסרית בהירה והתפתל בתשובות עמומות שנועדו לחפות על תפיסתו האמיתית: עבאס מחויב לשלומה של חמאס. ליברמן דרך על האמת המוסתרת תחת שכבות עבות של תַקִיַה, ובסקרנות עיתונאית הוריד את המסכה מעל פניו של עבאס שהבין שפרצופו האמיתי נחשף, ולכן נלחץ, זעם על ליברמן והפסיק את הריאיון.
באותה עמימות תקשורתית, עבאס נערך במרץ לקראת מערכת הבחירות הקרובה וממשיך בניסיונותיו לדחוק את ישראל מחדש לתוך אפלה מוסרית, ולשחזר את האצבע ה-61 של רע"מ. הוא גם מאמין שהאחים המוסלמים שלו בעזה הם כפסע מהקמת מדינה 'פלסטינית'. חמאס עזה, במצבו הנוכחי הפגיע, זקוק יותר מתמיד לשחזור מעמדה של תנועת האחות בישראל כקדם כדי לשקם את ה'הישגים הלאומיים' של רע"מ בממשלת שינוי חלשה, לקראת ניסיון חדש להשמדת ישראל.
עוד כתבות בנושא
ומכאן, שתי המלצות להבטחתה של בהירות מוסרית אחרי טבח שמיני עצרת: האחת, לליברמן ולתקשורת בכלל, שחרור מקונספציית מנסור עבאס המשתלב וויתור על ראיונות עם אנשי התנועה האסלאמית ורע"מ. השניה, למקבלי ההחלטות, הוצאת התנועה האסלאמית ורע"מ אל מחוץ לחוק. אחרי טבח שמיני עצרת ישראל חייבת להצטרף למצרים, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, מרוקו בחריין, ורוסיה שכבר הוציאו את האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק.