תוצאות הבחירות האחרונות בהולנד משרטטות מציאות פוליטית חדשה: המפלגה המרכז־ליברלית D66 בראשות רוב יטן (Rob Jetten) עלתה במפתיע לראש הרשימה, לאחר שהתחזקה משמעותית מתשעה ל־27 מושבים בבית הנבחרים. בכך גברה על מפלגת הימין הפופוליסטי של חירט וילדרס, שנחלשה מאוד. יטן, בן 38 בלבד, עשוי להפוך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות הולנד – וגם לראש הממשלה הגאה הראשון שלה.
יטן מייצג דור חדש בפוליטיקה ההולנדית: ליברלי־פרוגרסיבי, מעורב בנושאי אקלים, תחבורה ציבורית וזכויות אדם. הוא מדגיש סובלנות, הכלה ושוויון כערכים מנחים במדיניותו, ומרבה לדבר נגד השיח המפלג של גורמים ימניים, במיוחד זה של וילדרס. התבטאויותיו בעקבות אירועים אנטישמיים באמסטרדם המחישו את גישתו המאוזנת: הוא גינה את האלימות כלפי יהודים אך הדגיש את הצורך שלא להאשים קבוצות שלמות, ובכך בחר במסר של אחדות חברתית על פני הסתה ופילוג. גישה זו עשויה לחזק את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית המקומית, הנאבקת בשנים האחרונות בגל גובר של אנטישמיות ברחבי אירופה.
חירט וילדרס, המועמד המוביל לקראת הבחירות בהולנד | צילום: AFP
מבחינת הקהילות היהודיות, עלייתו של יטן לשלטון עשויה לשמש רוח רעננה. היותו פוליטיקאי פרו־אירופי, שמדגיש סובלנות והגנה על זכויות מיעוטים, צפויה לתרום לסביבה ציבורית פחות עוינת ליהודים. הוא אינו נושא את המטען של שמאל רדיקלי אנטי־ישראלי. עם זאת, יטן גם לא צפוי להיות תומך מובהק של מדינת ישראל במובן הדיפלומטי.
הכי מעניין
ביחס לישראל, עד עתה, יטן מייצג קו ביקורתי אך לא עוין. הוא גינה בחריפות את מעשי הטרור של השבעה באוקטובר 2023 והביע הבנה עמוקה לסבלה של החברה הישראלית והקהילה היהודית העולמית, אך במקביל מתח ביקורת על פעולות ישראל בעזה והפרת החוק הבין־לאומי. עמדתו תומכת בזכותה של ישראל לביטחון, אך גם מדגישה את הצורך בהומניזם כלפי הפלסטינים. בהקשר זה, עמדתו על ביטול הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל מבהירה כי מדיניותו צפויה להיות קרירה כלפי ירושלים.
ראשי המפלגות לקראת הבחירות בהולנד | צילום: AFP
יטו הצהיר כי הוא רוצה לראות את הולנד חוזרת לתפקידה כ“ממליכת המלכים של אירופה” — כלומר, מתווכת ומאזנת בתוך האיחוד. אם אכן ירכיב קואליציה, מדיניות החוץ של הולנד תהיה תלויה בהרכב הממשלה ובשותפותיה – ייתכן שתיטה יותר לצד האירופי־הומניסטי ופחות לצד האינטרסים הביטחוניים של ישראל.
עם זאת, עבור הקהילה היהודית באירופה, דמותו של יטן מבשרת תקופה של שיח אחראי יותר, סובלני ומודע להיסטוריה. בעוד שהיחסים המדיניים עם ישראל עשויים להתקרר, הסביבה החברתית ליהודים בהולנד ובאירופה עשויה דווקא להשתפר. יטן, במובנים רבים, מגלם את הדילמה האירופית של ימינו – איזון עדין בין מוסר אוניברסלי לבין אחריות היסטורית כלפי העם היהודי.
הכותב הוא פרופסור ללימודים אירופיים במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
