לעובדה ש"הייעוץ המשפטי" לא ממש מייעץ כבר התרגלנו, למרבה הצער. נראה שצריך להפנים שהוא גם לא ממש "משפטי". לא רק שהיועצים המשפטיים נטשו מזמן את התפיסה שתפקידם לסייע לנבחרי הציבור לממש את המדיניות שהם נבחרו לממש, אלא שככל שחולף הזמן מתגלה שהקשיים שהם בוחרים להערים על כל צעד ושעל חסרי כל קשר לעולם החוק והמשפט. הם קשורים הרבה יותר לאג'נדות ולתפיסות אישיות.
במה דברים אמורים? הוועדה המייעצת לבחינת פעילות תחנת גלי צה"ל, בראשות ד"ר דליה זליקוביץ', מסרה השבוע את המלצותיה לשר הביטחון ישראל כ"ץ. הוועדה בחנה באופן מקצועי את פעילותה של גל"צ, וביצעה עבודה רצינית וחסרת תקדים ביחס לוועדות קודמות. היא הזמינה ושמעה עשרות אנשים ממערכת הביטחון, מהתקשורת, מהאקדמיה, מהתרבות ומהחברה האזרחית, כולל נציגי משפחות שכולות. היא סיירה במבנה התחנה, ופרסמה קול קורא לציבור להביע את דעתו בעניין.
לאחר שקיימה לא פחות מ־19 ימי דיונים בשלושה חודשים, הגישה הוועדה את המלצותיה, המציבות שתי חלופות. האחת היא המשך הפעלת התחנה כ"יחידה צבאית ממלכתית", עם אפס עיסוק בתוכני אקטואליה, כולל סגירת מחלקת החדשות והסתפקות בשידור מהדורות החדשות של התאגיד. החלופה האחרת היא סגירה מוחלטת של התחנה.
הכי מעניין
גלי צה"ל (גל"צ), אילוסטרציה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
אודה שלא ברור לי איך החלופה הראשונה יכולה להתבצע ולהיאכף, ומדוע משדרי התעמולה שמכונים בטעות "מהדורות החדשות של התאגיד" אמורים להפוך לדבר היחיד שמשודר בתפוצת רדיו ארצי. בסוף הוועדה ישבה, הגישה מסקנות, ועכשיו הנושא מונח לפתחו של השר ישראל כ"ץ.
לו היה בישראל ייעוץ משפטי אמיתי, הוא היה פונה במכתב ללשכת שר הביטחון ומציע את שירותיו בסיוע ליישום המלצות הוועדה. אחרי הכול, יש החלטת ממשלה לנסח, עובדים שצריך לבחון את המשך העסקתם או את פיטוריהם. נשאלת גם השאלה כיצד לפקח על סגירת שידורי האקטואליה אם זאת החלופה שתיבחר.
במקרה של סגירה יש לבחון את סוגיית הזכויות הארכיוניות, ועוד שלל נושאים שדורשים התייחסות משפטית. זה בדיוק תפקידו של יועץ משפטי – להציע את עזרתו במימוש החלופה שייבחר השר.
במקום זה קיבל השר כ"ץ מכתב בחתימתם של שני משנים ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון ועו"ד אביטל סומפולינסקי, שנועד לסכל את מימוש מסקנות הוועדה בעיקר בשל "שאלות כבדות משקל בכל הנוגע לחופש הביטוי והעיתונות" - סוגיה ציבורית מרתקת שספק אם יש לה קשר לסגירת תחנה צבאית, ואין לה דבר וחצי דבר עם תחום המשפט.
למעשה, מי שיעבור על המכתב יתקשה למצוא בו אזכור של סעיף כלשהו בחוק או אפילו טיעון משפטי. המכתב, שמנסה להמציא מן היקב ומן הגורן "קשיים הכרוכים בהקמת הוועדה", מתעלם לגמרי מכך שעצם הקמתה הייתה למעלה מן הצורך.
בחוות דעת ששלח ב־2021 המשנה ליועמ"ש מאיר לוין, ושהיועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט אישר את תוכנה, נכתב שאפשר להורות על סגירת התחנה באמצעות החלטת ממשלה ללא שום צורך בהקמת ועדה לבחינת העניין.
יש לציין שגם מי שיבחן את 14 עמודי חוות הדעת של לוין יתקשה למצוא בה טיעונים משפטיים. המכתב, שנועד למנוע מהשר דאז בני גנץ לסגור את התחנה באמצעות החלטת הרמטכ"ל - ואכן הצליח לסכל את ההחלטה - חוזר שוב ושוב על "הפגיעה בחופש הביטוי וריבוי הדעות" (ריבוי שלא קיים בגל"צ). הוא גם מתפתל בניסיונות למצוא סימוך משפטי לכך שתחנה שהוקמה בהחלטת השר לא יכולה להיסגר באותו האופן.
אולם גם אם נתעלם מכל זה, בשורה התחתונה ברור שבסמכותו של שר הביטחון להביא לממשלה החלטה על סגירת גל"צ. אלא שכפי שהסברנו, הייעוץ המשפטי בישראל הוא לא ייעוץ ולא משפטי. הוא גוף אופוזיציוני שתוקע מקלות בגלגלי הממשלה בהתאם לתפיסות ולאג'נדות האישיות של העובדים בו.
כעת הסוגיה מונחת לפתחו של השר ישראל כ"ץ, שיצטרך להוכיח שהקמת הוועדה לא הייתה סתם מהלך יחסי ציבור, אלא צעד מעשי בדרך לקידום המדיניות שהוא נבחר לממש.