שבוע שעבר התריס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נגד הסעודים, כשאמר בתגובה לרעיון הנורמליזציה תמורת מדינה פלסטינית: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה". האמירה חוללה תקרית דיפלומטית זוטא, עוד אחת מני רבות שמחוללים השרים ש"מימין לימין".

למעשה, הרעש הרכילותי על עלבון הסעודים מסתיר את הבעיה החמורה באמת: בדברי סמוטריץ' גלומה בורות חמורה מצד שר אוצר, שר במשרד הביטחון וחבר קבינט. הזלזול בסעודים חושף ניתוק חמור מהמציאות המזרח תיכונית ו"קונספציה" מסוכנת, שמשלבת חוסר הבנה של הסביבה עם יהירות זחוחה.

בפועל, סעודיה מובילה בעשור האחרון באזור מהפכה תרבותית, כלכלית וטכנולוגית. מנהיג אותה נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, דמות מרכזית ומשפיעה מאוד. MBS הבין שסעודיה חייבת לנצל את הונה כדי לגוון את הכלכלה, והכריז ב־2016 על "חזון 2030", שמציב מטרות טכנולוגיות ארוכות טווח ושאפתניות, בהשקעה עצומה, שיציבו את סעודיה בעמדת הובלה עולמית.

הסעודים עמלים במרץ על מימוש החזון. הוא כולל בניית אתרי תיירות עצומים, לצד מודרניזציה מהירה של ערים; בריאד הקימו אלפי פארקים, נוטעים מיליוני עצים, ובנו מטרו ואזור עסקים ותעשייה עצום – והכול עם תשתיות מתקדמות. אבל לא קו הרקיע המודרני הוא העיקר, אלא המעבר העסקי לחזית הטכנולוגית העולמית.

ב־2019 הקימו הסעודים את SDAIA, רשות המידע והבינה המלאכותית, הכפופה ל־MBS. היא מטמיעה טכנולוגיות חדשות, בונה תשתיות, ומקדמת שיתופי פעולה עם חברות־ענק. ההשקעה הסעודית הממשלתית בפיתוח התשתיות הטכנולוגיות היא בהיקף של כ־10 מיליארד דולר בכל שנה, והיא מדגימה יעילות ארגונית תחרותית – פרויקטים לא נתקעים ואישור תוכניות גדולות נמשך שבועות ספורים – ששווה הון למשקיעים.

מלבד הכסף הממשלתי יש לסעודיה גם את "קרן העושר הממלכתית" (PIF), קרן השקעות מדינתית מהגדולות בעולם, של כטריליון דולר. הקרן מקנה לסעודים קשר עסקי עם חברות גדולות בעולם ועם פוליטיקאים רבים (כולל אמריקנים). גם הקרן שותפה ב"חזון 2030", ומשקיעה עשרות מיליארדים בשנה בחברות ופיתוח תשתיות בסעודיה. בכספה הוקמו HUMAIN, חברה שבן סלמאן מנהל, הפועלת במרץ בכל תחומי הבינה המלאכותית, ואלאט (Alat), קונגלומרט טכנולוגי מתקדם שידו בכול. עד 2030 הקרן תשקיע בהן כ־100 מיליארד דולר.

בזכות כל אלה משיגים הסעודים בשנה האחרונה הסכמים טכנולוגיים מרשימים. חברת הענק אנבידיה הכריזה השנה על שותפות איתם במטרה "להפוך את המדינה למעצמה עולמית בתחומי ה־AI, המחשוב הענני והארגוני והרובוטיקה". מטרת הסעודים היא להפוך את המדינה למספקת 6% מצורכי המחשוב ל־AI בעולם. נחתמה גם עסקת ייצור גדולה בריאד עם ענקית המחשבים לנובו, הסכם מתקדם וגדול עם גוגל, ובתור עומדת שורת הסכמים עם ענקיות כמייקרוסופט, אמזון, קוואלקום, אינטל, ועוד.

מי היה מדמיין עסקאות ענק טכנולוגיות כאלה לפני עשור? בזמן שסמוטריץ' מזלזל בתחרות ומדבר על גמלים, הסעודים עושים לו בית ספר לכלכלה וטכנולוגיה, וסוגרים הסכמים ושיתופי פעולה שהוא היה חולם להביא לישראל.

אם הזכרנו בית ספר ותחרות, אזי, כידוע, למעצמה טכנולוגית דרוש הון אנושי מקומי עם השכלה מתקדמת; התשתית האינטלקטואלית של הקדמה. לפי מדד שנחאי האחרון, בישראל יש שלושה מוסדות אקדמיים במאה הראשונה בעולם: מכון ויצמן (71), האוניברסיטה העברית (88) והטכניון (97). האוניברסיטה הבאה בתור, תל־אביב, במאה השלישית (בין מקום 200 ל־300), בן־גוריון ברביעית, בר־אילן בשישית וחיפה בשביעית.

מה קורה בסעודיה? האוניברסיטה המרכזית "המלך סעוד" ממוקמת קצת אחרי המקום המאה בעולם. "אוניברסיטת המלך עבדאללה למדעים וטכנולוגיה", שהוקמה ב־2009 ומתמקדת בתארים מתקדמים, ממוקמת במאה השלישית. אחריה יש לסעודים לפחות נציגות אקדמית אחת בכל מאה.

משמע, לישראל יש עדיין יתרון אקדמי בזכות ויצמן, הטכניון והעברית, אבל "המלך סעוד" לא רחוקה מהם, ויש לסעודים מוסדות אקדמיים רבים יותר וטובים יותר בהשוואה לתל־אביב ובן־גוריון, ובוודאי לבר־אילן וחיפה.

בפילוח עמוק יותר מוצאים חוגים רבים שבהם הסעודים מצטיינים בעולם. רוקחות ומדעי התרופות: 20 בעולם; מדעי והנדסת טקסטיל: 9 ו־22 (שני חוגים); מדעים חקלאיים: 25; מדע וטכנולוגיית ננו: 30; הנדסת תקשורת: 34; מדע והנדסת אנרגיה: 38; מתמטיקה: 39; הנדסה כימית: 41; מדע והנדסת חומרים: 44; מדעי והנדסת המחשב: 50 (לפני הישראליות!). עוד חוגים במקומות 50 עד 100: כימיה (פעמיים), מדעי וטכנולוגיית מזון, הנדסת מתכות, מדע והנדסת סביבה, מדעי כדור הארץ, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מדעי וטכנולוגיית תחבורה, אוטומציה ושליטה, מדע וטכנולוגיית מכשירים, והנדסה אזרחית.

נתונים שכאלה לא היו מביישים את המוסדות הטובים ביותר שלנו. לסיכום, אחרי ישראל, סעודיה מובילה אקדמית באזור, בדגש על מדעים וטכנולוגיה, לפעמים טובים משלנו. אחריה נמצאות מצרים ואיראן, שמתחרות ברמתן בבן־גוריון, בר־אילן וחיפה.

לא פלא שסעודיה פורחת במדדים עסקיים עולמיים. למשל, ב"מדד אמון ההשקעות הישירות הזרות" של חברת הייעוץ קירניי, היא במקום ה־14 בעולם, ושלישי בשווקים המתפתחים. במדד התחרותיות העולמי של בית הספר לעסקים IMD (בשווייץ) היא במקום ה־17. ב"מדד החדשנות הגלובלי" של הארגון העולמי לקניין רוחני, ישראל במקום ה־14 והסעודים במקום ה־36, אך החוקרים מציינים שהם מהמדינות המשתפרות ביותר מ־2019.

מי שמזלזל בסעודים מסתכן באווילות. הם מצמצמים פערים במהירות. כלכלות הנפט, "מדבר וגמלים", הן היסטוריה מנותקת. המדינות באזור עוברות הסבה לכלכלה מודרנית וטכנולוגית. הן בונות תשתיות טכנולוגיות מסיביות שאין כמותן בישראל, קושרות שותפויות עם חברות־ענק, ומטפחות הון אנושי. סעודיה מובילה את הגל והופכת לאטרקציה עולמית להשקעות גלובליות.

חוסר ההבנה שמתגלה בדברי סמוטריץ' נובע לא רק מאנכרוניזם וחוסר עדכון. הוא נשען גם על קונספציה ישראלית מוכרת, שאנו זוכרים היטב מ־7 באוקטובר: א־סימטריה מובנית, כלומר, לקיחת היתרון הישראלי כמובן מאליו. הקונספציה הזו נובעת הן מזלזול בעולם הערבי, הן מאי־הבנה משוועת במרכיבים הבסיסיים של ההצלחה הישראלית.

הדוגמטיות הזו מובילה לניתוק וקיפאון, ובעיקר לקבלת החלטות נוראית. מקבלי החלטות בעלי קונספציה שכזו מתמקדים בזוטות ובסוגיות טפלות, מבזבזים הון לאומי עצום, ושוחקים את היתרון הלאומי שלנו. בזמן הזה סעודיה ומדינות אחרות מדביקות במהירות את הפער. השאננות היהירה והבורות המזהירה הללו יעלו לנו ביוקר.