שר הביטחון ישראל כץ החליט שלא להעריך עוד את המצב המיוחד בעורף במרחב עוטף עזה. עם הסרת החסמים וההגבלות' צריכה המדינה להסתער על המרחב שהוכה קשה כל כך בשבעה באוקטובר ולפעול באותה נחישות כדי להביא לשיקום לאומי. גוף מנהלתי יעודי ,ראוי ככל שיהיה, לא מספיק - צריך שהציבור הישראלי ידרוש מהכנסת שיקום וצמיחה. נדרשים אנשי עסקים ומשקיעים לחבל. נחוצים תהליכים מהירים ונטולי בירוקרטיה כדי שבשנת 2030 יתגלה לעיננו חבל הארץ הפורח ביותר בישראל. אז נדע שמלאכת השיקום הלאומי המשותפת שלנו, אזרחים, תושבים וממשלה הצליחה.

בשבעה באוקטובר חדרו מרצועת עזה אלפי מחבלים ובוזזים אל היישובים והקיבוצים שבעוטף. תוך כדי מסע הרצח, ההרג, החטיפות ומעשי זוועה נוספים, הקפידו התוקפים לזרוע הרס, פחד ואימה מתוך תקווה שאלה יביאו לנטישה המונית של חבל הארץ, גם אם לא יצליחו להחזיק בשטח שכבשו. במשך כמעט שנתיים היו חלקים בחבל הארץ שאסור היה לנוע בהם, שאסור היה בהם לעבד את האדמה, שלא יכולנו לקיים בהם שגרת חיים. עתה, משהוסרו ההגבלות ועל אף שרעשי המלחמה עוד באים לבקר לפעמים, חובתנו לענות למבקשי רעתנו בבניה, בצמיחה, בגידול דמוגרפי ובהבאת יזמים.

בינואר 1955 פורסם בעיתון דבר מאמרו המפורסם של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון. במאמרו המרתק סקר לעומק את היחסים המיוחדים של העם היהודי עם מרחביו הבלתי נגמרים של הנגב, כולל זה המערבי, שהוענק לו השם - עוטף עזה. "בתנ"ך לא נמצא אף פעם המבטא המשובש של ימינו – "לרדת" לנגב. בתנ"ך "עלו" הנגבה". כתב בן גוריון והוסיף: "כאז כן גם היום, הנגב הוא המרחב הגדול והריק של ישראל. מאז דרכו בו רגלי האבות, עברו על הנגב הרבה חליפות ותמורות, וערי הנגב החרבות עדות הן למאמצי דורות, מימות האבות ועד המאה השביעית, כלומר עד גמר התקופה הביזנטית, ליישב השממה. הכיבוש הערבי שם מאמצים אלה לאַל". כדי שגם בימנו אנו מאמצי הכיבוש הערבי יהיו לשווא, חייבת המדינה לעודד הרבה יותר יוזמות, לאפשר יותר שטחי מסחר קרובים ליישובים, לבחון יחד עם התושבים כיצד ניתן לנצל את משאבי הטבע, לעודד צמיחה דמוגרפית בהתאמה ליכולות הקליטה ולשפר את המענה התחבורתי - הרחבת הכבישים ותגבור הרכבות מהאזור.

כאילו ברוח נבואה ניתח בן גוריון את עיקרי המבחנים בנגב, שנותרו נכונים גם היום, ואולי דווקא מתוך הכאב הגדול של אוקטובר 23 נוכל להיזכר בהם והפעם להצליח בהם. "בנגב יבָּחן כושר היצירה והעוז החלוצי של ישראל – ומבחן זה יהיה גורלי. בנגב יבחן כושר המדע והמחקר היהודי. ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות-מחקר חדשים שלעמי הצפון לא היה בהם צורך: המחקר להמתקת מי-הים בתהליכים זולים, לניצול אנרגיה שמשית המרובה בארצנו וביחוד בנגב, יותר מבכל ארצות אירופה. לניצול כוח הרוחות לייצור כוח חשמלי, למניעת בזבוז מי הגשמים המועטים… חקירת הצמחייה המצויה בנגב על אף הצחיחות, בכדי לעמוד על הסגולות המיוחדות של הקרקע והגידולים האפשריים בחבלי הנגב השונים – וכדומה".

את המאמר חתם בן גוריון במילים "בנגב ייבחן העם בישראל". המבחן הזה, שנכתב לפני שנים רבות כל כך, הונח שוב לפתחנו בשבעה באוקטובר 2023. ב"פורום הביתה" אנחנו פועלים כל העת לצד המדינה ועם המדינה כדי למצוא את הדרכים כולן כדי שנעמוד בהצלחה במבחן.

הם ביקשו להרוג אותנו ואנחנו נבנה גני ילדים שיבקע מהם צחוק אין סופי. הם ביקשו לטעת בנו פחד, אנחנו נסלול דרכים ונטייל בהן בגאון. הם ביקשו למוטט אותנו ואנחנו נייצר מקומות תעסוקה שימשכו זוגות צעירים. הם שאפו שנעלם ואנחנו נבנה עוד ועוד בתים. הם ביקשו שנתרחק ונברח ואנחנו נאחז עוד יותר חזק באדמה, בשורשים ובאנשי החבל.

כדי שכל זה יקרה, על המדינה להבטיח שגם היא שם, מסירה חסמים, מעניקה תקציבים, קשובה לצרכים, פוגשת תושבים, מייצרת מענה מהיר, מתנהלת בשקיפות, על המדינה להחליט ולהכריז, לפעול בהתאמה ולהוכיח  שגם היא רוצה להצליח במבחן בנגב!