בַּבּוֹר

בַּבּוֹר
שְׁנָתַיִם
שָׁמַע יוֹסֵף חַיִּים
אֶת קוֹל שׁוֹסָיו,
אֶת קוֹל דּוֹד עֵשָׂו
מְחַשֵּׁב לִשְׁבֹּר.

בְּאֵין אֲלֻמּוֹת
חָלַם חֲלוֹמוֹ
וְרָאָה שִׁיבָה
אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ.
וְהָיוּ הֵם שִׁבְעָה
גִּבּוֹר אֶל גִּבּוֹר
בַּבּוֹר.

רַק פַּעַם אַחַת
קָלַט בַּת קוֹל
וְהַקּוֹל קוֹל אָבִיו,
הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב,
אֶחָד וְיָחִיד.
וְיָדַע אָז בַּבּוֹר
יוֹסֵף חַיִּים:
עוֹד אָבִי חַי.
וַיְחִי.

הָאַלְטְרוּאִיסְט

בְּהַכּוֹת הַסּוּפָה כְּבָר הִבְהִיקָה
פִּסְגָּתוֹ הַמַּזְהֶרֶת שֶׁל צְבִיקָה,
שֶׁאָמַר בְּשָׁמְעוֹ כִּי בְּנוֹ חַי:
אָנֹכִי אֶעֱרֹב אֶת אַחַי.

כִּי טִבְעוֹ שֶׁל טוֹבֵעַ לִתְפֹּס בְּקַשׁ
וְאִם צָף לוֹ מַקֵּל – בְּמַקֵּל,
וְנוֹאָשׁ הוּא מַרְעִיד אֶת הַיָּם, שֶׁיְּרֻגַּשׁ,
וְאִם קֶרֶשׁ נִקְרָה לוֹ – בַּקֶּרֶשׁ מַכֶּה,
וּבִגְרֹף מֵי הַזַּעַם אוֹתוֹ בְּשִׁבֹּלֶת
בְּוַדַּאי לֹא יִתֵּן דַּעְתּוֹ לַזּוּלַת,
וַאֲנַחְנוּ אֲשֶׁר עַל הַחוֹף לֹא נִקְבֹּל עֵת
יַחְפֹּר לְעַצְמוֹ מִקְלָט.

וְלָכֵן זֶה שְׁנָתַיִם הִבְהִיקָה
קְרִיאָתוֹ הָאַחֶרֶת שֶׁל צְבִיקָה
הַטּוֹבֵעַ בִּמְעִי הַצָּרָה:
לֹא בְּקַשׁ! הוֹשִׁיעוּם בְּסִירָה!
לְהוֹשִׁיעַ, וְלֹא לְהַרְשִׁים!
וְלֹא חֵלֶף טוֹבְעִים חֲדָשִׁים!

וּשְׁנָתַיִם דָּחוּהוּ בְּקַשׁ וְקוֹרָה,
תָּבְעוּ כֹּפֶר לְאֵל הַיָּם.
אַךְ הָאֵל הָאֶחָד הָעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו
הוֹשִׁיט לֹא חָצִיר אֶלָּא יָד.
לַסִּירוֹת הֵם נִמְשִׁים, כִּתְבִיעַת אִישׁ הַחֶסֶד
וּמְעַט שֻׁתָּפָיו לְדַרְכּוֹ.
כִּי נֻשְּׁכָה הַמְּצוּלָה בְּיָדָהּ הַמּוֹכֶסֶת;
הִיא מֻכָּה וּבִרְכֶּיהָ חוֹרְקוֹת.

אָז, סוֹף סוֹף, עַל הַחוֹף הִבְהִיקָה
דִּמְעָתוֹ הַסּוֹרֶרֶת שֶׁל צְבִיקָה,
עֵת נָפְלוּ אוֹהֲבִים עַל צַוָּאר.
כִּי בְּחַיִל וְרוּחַ גָּבַר.

אֲבָל

אֲבָל
בְּעַזָּה אֶל כְּמוֹת נָבָל
מִי שֶׁסָּמַךְ עָלֵינוּ מוּבָל.
מִי שֶׁסָּמַכְנוּ עָלָיו, קֳבָל
קָהָל נִלְהָב שֶׁבַּדָּם טָבַל
יָדָיו כִּבְנַחַל וּבְיוּבַל.
וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ, כְּאִישׁ עַוָּל.
וְאָנָה אָנוּ בָּאִים לְבַל
נֶאֱבַל עוֹד פַּעַם בְּעוֹד אֲבָל