בנאומו בכנסת ביום שני, ערב שמחת תורה, דיבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על שותפו הראשון לחזונו האוטופי הגדול - עידן השלום בעולם כולו: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
עוד כתבות בנושא
בהתלהבות משותפת בכנסת במהלך שיבת החטופים, הציב טראמפ את נתניהו במעגל הדמויות הגדולות בהיסטוריה. "תודה רבה, ביבי. עבודה נהדרת!", הכריז נשיא ארה"ב. "בלעדיו, שום דבר מזה לא היה יכול לקרות, בלי אומץ ליבו ופטריוטיותו. הוא לא האדם שהכי קל לעבוד איתו, אבל זה מה שהופך אותו לגדול".
רגע זה הוא אחת מתמונות ניצחון רבות שנתניהו אסף במהלך יום שני: נשיא ארה"ב מגיע לביקור בישראל ומפגין הערצה. מנהיג המעצמה הגדולה בעולם מצדיע למנהיגה של אחת הקטנות, משלב בין חברות והערכה אישית עם מסר אסטרטגי ברור: בריתות נרקמות מאינטרסים משותפים וקונקרטיים, המשקפים גם השקפת עולם משותפת.
הכי מעניין
טראמפ הבין את מה שאירופה לא
לטראמפ ולנתניהו יש את אותם חברים ואותם אויבים. שניהם רואים באותה עין את איראן, המדינה שבנתה את הקואליציה של הכוחות הקנאיים והטרוריסטים שהציתו את המזרח התיכון. נתניהו, "בציפורניים ובחירוף נפש" בתחילה ומאוחר יותר בגיבוי מלא של טראמפ, ניהל את המלחמה הארוכה, הכואבת והמסוכנת ביותר בהיסטוריה היהודית המודרנית.
הצורך החיוני שבהחזרת החטופים - 251 אנשים שנקרעו ממשפחותיהם ב-7 באוקטובר, מכל הגילאים והרקעים, שהוחזקו ועונו במשך חודשים ארוכים באופן בלתי נתפס - קיבל עבור טראמפ את אותה משמעות סמלית עמוקה שכבר קיבל בישראל: חובה בסיסית לכל התקדמות לעבר שלום במזרח התיכון ובעולם. חבל שאירופה מעולם לא הבינה זאת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בלשכתו בכנסת עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ | צילום: אבי חיון // לע"מ
החלטותיהם של שני המנהיגים התכנסו למטרה משותפת - לסכן הכל, לשחק עם כוח. נחישותו של נתניהו להחזיר את כל החטופים הביתה, לא משנה מה המחיר, בשילוב עם החלטתו הצבאית השנויה במחלוקת לתקוף את העיר עזה ולדחוף את חמאס לפינה, עמדו בקנה אחד עם גישתו של טראמפ - "פתיחת שערי הגיהנום".
קשה שלא לראות כיצד נתניהו, יחד עם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ושגריר ישראל בארה"ב יחיאל לייטר (שאיבד את בנו במלחמה), בנו חזון אסטרטגי באמצעות מאמץ בלתי נלאה, מסביב לשעון - תוכנית שלא ביקשה פופולריות אלא נקודת מפנה מוחלטת, תוך הסתמכות על האינטרסים של העולם המוסלמי המתון.
הדרך היחידה לשלום
בינתיים, ביבי המשיך קדימה - תחילה על ידי סירוב לדרישתו של ביידן להפסיק את הפעולות של כניסה לרפיח והשתלטות על ציר פילדלפי, לאחר מכן על ידי קבלת ההחלטה הקשה לתקוף את חיזבאללה ולחסל את נסראללה; לפגוע בחות'ים, בסוריה ובמיליציות השיעיות בעיראק.
מעל הכל, הנקודה המרכזית בהצלחתו של נתניהו היא איראן. כאשר טראמפ ראה באיזו נועזות נתניהו התעמת עם טהרן, הוא השתכנע שהדרך היחידה לשלום אמיתי היא להסיר את המכשול הגדול ביותר שעומד בפניו: חמאס.
הפגנה בעד עסקת החטופים בתל אביב. | צילום: איתי רון, פלאש 90
נתניהו הואשם בכל דבר. משפחות חטופים חברו לתנועת המחאה של קפלן ואף האשימו אותו בכך שאינו רוצה להחזיר את יקיריהם הביתה ושהוא מאריך את סבלם כדי לשמור על השלטון ולהימנע ממשבר קואליציוני. אבל ראש הממשלה עבד יומם ולילה, וירד לשורש הבעיה: דרישה לא רק להחזרת החטופים, אלא גם להכרעת חמאס ופירוק ארגון הטרור מנשקו.
בעוד שטראמפ הזמין אותו להצטרף אליו לפסגה בשארם א-שייח', נתניהו בחר במקום זאת בשיחה ידידותית עם עבד אל-פתאח א-סיסי, ובחר בדיפלומטיה על פני עוינותו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן או בנוכחותו של מנהיג הרשות הפלסטינית אבו מאזן. כעת הוא מכוון להסכמי אברהם הגדולים הבאים.
עוד כתבות בנושא
שמירה על השלום לא תהיה קלה. חמאס, שעדיין חמוש, לא עומד בהתחייבויותיו לגבי החזרת החטופים החללים. עם זאת, יש הצלחה. נתניהו מחזיק בזכויות היוצרים על תמונות השיבה שובות הלב: נועה ארגמני – שורדת השבי שחולצה במבצע צבאי נועז – חזרה מחדש אל זרועות אהובה, אבינתן אור, ששוחרר כעת משבי חמאס. זוהי תמונת הניצחון של נתניהו ושל העם היהודי.
לצביקה מור, אביו של שורד השבי איתן מור, היה האומץ לומר זאת: "אני מודה לטראמפ - אבל מעל הכל, אני מודה לראש הממשלה". איזה ניצחון גדול יותר יכול להיות?
עוד כתבות בנושא
