בימים האחרונים, העולם פועל במרץ - חלקו למען שלום ואחרים למען מלחמה. מצד אחד ניצבות ארצות הברית וישראל, יחד עם שמונה מדינות מוסלמיות, השואפות לשכנע את חמאס לקבל את הצעת השלום שהוצגה במשותף על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו.
עוד כתבות בנושא
באמצעות שילוב של לחץ והבטחות, הן עשו התקדמות גדולה. העדיפות היא שחרור החטופים, ולאחר מכן תוכנית מורכבת של 21 נקודות שחמאס ממשיך לערער עליהן. אך עצם העובדה שהשלום נדון ברצינות - זהו צעד קדימה.
במקביל, ברחבי אירופה, המונים זרמו לרחובות והפגינו שנאה יוקדת נגד ישראל והיהודים. זעמם התלקח עקב עצירת מה שנקרא "משט", שמטרתו האמיתית הייתה לתמוך בחמאס, ארגון הטרור האכזרי ביותר. ביום כיפור עצמו, בעוד שיחות השלום נמשכו, נרצחו שני יהודים מחוץ לבית כנסת במנצ'סטר בדרכם לתפילה הקדושה ביותר של השנה.
הכי מעניין
אף אחת ממדינות ערב המשתתפות במאמץ הדיפלומטי - ערב הסעודית, מצרים, קטאר, טורקיה ואחרות - לא השתמשה במונח השקרי "רצח עם". רק ההמונים המנופפים בדגלי פלסטין עושים זאת ללא סוף. בערב הסעודית, איש לא העז לחצות את גבול חוסר ההגינות המוסרי אליו הגיעו כמה מפגינים אירופאים שהצהירו שאינם רוצים את שחרור החטופים "משום שהם ישראלים".
בינתיים, במצרים, נמשך המשא ומתן בין ישראלים, אמריקנים ושותפים ערבים. חמאס מבקש להחליש את המסגרת, אך השיחות עצמן בעלות ערך. הן מראות שלמרות הרעש הקיצוני, מתהווה קואליציה אחראית - עולם המחולק בין אלו המחפשים שלום לאלו שצועקים.
עוד כתבות בנושא
חמאס, כצפוי, מנסה לעכב את שחרור החטופים ולערער את התעקשותה הנחרצת של ישראל לפרק את עזה מנשקה ולחסל את כוח הטרור ברצועה. התוצאה אינה ודאית, אך עצם הדיון מדגים את הקשר המתמשך בין טראמפ לישראל: שלום אפשרי רק באמצעות פירוק חמאס. על פי התוכנית, מזרח תיכון פוסט-חמאסי יכול לכלול ישות פלסטינית משוקמת, נטולת טרור ונשלטת על ידי ממשל טכנוקרטי. כל נסיגה ישראלית חייבת להיות בשלבים - התלויים בהחזרת החטופים וכניעת חמאס.
אם השיחות ייכשלו, ישראל תמשיך במשימתה. היא אינה שואפת עוד "לטהר" את עזה לחלוטין, אלא להבטיח ביטחון מתמשך. התהליך המתמשך - בהובלת ישראל, ארצות הברית ומדינות מוסלמיות פרגמטיות - הוא תהליך טוב.
מעודד לציין שהעולם הסוני מתיישר, למעשה, נגד יריבתו הוותיקה: איראן. הרפובליקה האסלאמית, שהושפלה על ידי המתקפה המשותפת של ארה"ב וישראל, דוחפת את חמאס להמשיך להילחם. אם חמאס יציית, חיזבאללה, סוריה, תימן - ואיראן עצמה - יהפכו שוב לשדות קרב, וישראל תתמודד עם גלי טרור מחודשים.
מה, אם כן, יעשה טראמפ? הזמן יגיד. אך שאלה אחת נותרת: האם שנאה אינסופית לישראל היא באמת מה שההמונים "הפרו-פלסטינים" רוצים - והאם זה המחיר שהם מוכנים לשלם כדי לשמור על המדינה היהודית תחת מצור דיפלומטי?
עוד כתבות בנושא
