הופתעתי מהמאמרים הרבים שפרסמו פובליציסטים ופרשנים מדיניים שמזוהים עם המחנה הלאומי בשבוע שעבר, כולל בעיתון זה, שהזהירו מפני מהלך חד־צדדי של החלת ריבונות מלאה ביהודה ושומרון. מתוכן הדברים עלה החשש כי בעת הזו החלת הריבונות עלולה לסכן את הסכמי אברהם ההיסטוריים שנחתמו בשלהי ממשל טראמפ הראשון. אחד הפרשנים אף הגדיל להזהיר שהחלת ריבונות בעת הזו עשויה להתגלות כ"אסון אוסלו" של מחנה הימין.

אבקש לענות לרואי השחורות ולהעמיד את הדברים על דיוקם: החלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון אינה נובעת מקפריזה פוליטית או כתגובה להתפתחות גיאופוליטית כלשהי. היא כורח מציאות קיומי וביטחוני ראשון במעלה.

הפיגוע הרצחני בירושלים בשבוע שעבר, שבוצע בידי מחבלים תושבי הכפרים הסמוכים לרמאללה ובית־אל, חשף שוב מה שאנחנו חווים מתקופת אוסלו ועד היום: ללא שליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה, הטרור האסלאמי ימשיך לזרוע מוות ופחד בכל מרחבי ארץ ישראל, ולגבות מחיר דמים בלתי נסבל מאזרחי ישראל.

ראשי ממשלות, שרים וראשי מועצות ביהודה ושומרון קראו לאורך השנים להגברת הבנייה ביהודה ושומרון, לשם "תגובה ציונית ניצחת" לפיגועים או כתגובה להכרה של מדינות אירופיות במדינה פלסטינית. כבר שנים אני מדגיש שזו טעות מהותית. התיישבות וריבונות אינן עוד כלי טקטי במאבק המתמשך נגד חורשי רעתנו. הן ערך היסטורי, זכות קדומה ובלתי ניתנת לערעור. כשאנחנו מתייחסים לריבונות כאל קלף מיקוח לשיפור עמדות מדיניות, אנו שומטים מידינו את הקרקע הערכית, ההיסטורית והמוסרית שעליה נשענת זכותנו לדורות במקום שמסמל יותר מכול את שורשינו הנצחיים בארץ האבות.

גם למצדדים בסיפוח מדורג או חלקי, כדי להקהות את חיצי הביקורת הצפויים, כדאי להזכיר שאין דבר מסוכן יותר מיצירת מובלעות מנותקות בלב שטח עוין. מהלך כזה הוא מתכון ודאי להסלמה ביטחונית ולהגברת הטרור. ראינו בעבר כיצד הסכמי הביניים באוסלו ב' חזרו אלינו כבומרנג, כשהרשות הפלסטינית מיהרה לנצל את החלל הביטחוני שנוצר כדי להקים תשתיות טרור מתחת לאפנו, להבריח אמצעי לחימה מתקדמים וליזום פיגועים קטלניים בעורף ישראל. רק ריבונות מלאה, רציפה וברורה תבטיח רצף ביטחוני, לאומי ודמוגרפי, ותמנע חזרה על טעויות העבר.

בכל מקרה, אם הקהילה הבינלאומית תגיב בעוינות לריבונות חלקית בדיוק כפי שתגיב לריבונות מלאה, מדוע לא ללכת עד הסוף עם האמת שלנו? כבר במלחמת העצמאות, כשצה״ל הרחיב את גבולות הדרום, ניצב ראש הממשלה דוד בן־גוריון מול ביקורות חריפות מחוץ ומבית על תאוות השטח של המדינה הצעירה. אבל ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שהצלחנו להתקדם דווקא כשפעלנו מתוך אמת פנימית ביישובי הדרום, בירושלים או ברמת הגולן.

בימים אלה, כשאנחנו ניצבים מול הממשל האמריקני האוהד ביותר שידעה ישראל מיום הקמתה, נקרית בפנינו הזדמנות היסטורית בלתי חוזרת. אם לא ניזום כעת, שום ממשל זר לא יעשה זאת במקומנו. האו"ם הצבוע, שגם הזוועות הגדולות ביותר שידעה האנושות לא מנעו משליש מהמדינות החברות בו להצביע נגד תוכנית החלוקה, ימצא תמיד סיבות לבקר אותנו.

המשימה שלנו פשוטה וברורה: לא עוד שיח מגומגם ולא עוד חישובי נוחות. ההתיישבות היא הביטחון, הקרקע היא הריבונות, והאמת שלנו חייבת להיאמר בקול צלול. ריבונות מלאה ביהודה ושומרון אינה תגובה לפיגוע או לחץ חיצוני, היא ליבת קיומנו כאן.

שי אלון הוא ראש המועצה המקומית בית־אל