לֹא תַּכְלִית אֶלָּא כְּלִי

גוש קטיף. ארכיון | מרים צחי

גוש קטיף. ארכיון | צילום: מרים צחי

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לֹא תַּכְלִית אֶלָּא כְּלִי

מְנַסִּים לְאַלֵּף, לֶאֱזֹק, לְמַשְׁטֵר
אֶת הַפֶּה וְהַלֵּב –
דַּי. שֶׁאִישׁ לֹא יַטִּיף.
יֵשׁ לוֹמַר לְלֹא פַּחַד, הִסּוּס אוֹ הֶסְתֵּר:
אֵין מוּסָרִי יוֹתֵר
אֵין מִתְבַּקֵּשׁ יוֹתֵר
אֵין מִתְחַיֵּב יוֹתֵר
מִשִּׁקּוּם יִשּׁוּבֵי גּוּשׁ קָטִיף.

הֵן מָסַרְנוּ אוֹתָם כְּקָרְבָּן.
הֵן בִּתַּרְנוּ אוֹתָם לַחֻרְבָּן.
הֵן הוֹשַׁטְנוּ אוֹתָם עַד גַּרְגֵּר חוֹל אַחְרוֹן,
עַד אַחֲרוֹן מִגְדֵיהֶם שֶׁיָּדַעְנוּ לְטִיב,
בְּכַפּוֹת הַבּוּלְדּוֹזֶר אֲשֶׁר לְשָׁרוֹן
לַתּוֹשָׁב וְלַגֵּר הַכְּרֵתִי-וּפְלֵתִי
וְאָמַרְנוּ לוֹ טֹל,
וְהִצַּעְנוּ לוֹ שְׁתֹל –
וּמִשָּׁם הוּא יָצָא לְעַנּוֹת וְלִקְטֹל.

הֵן הָיוּ הֵם הַיָּד שֶׁהֻגְּשָׁה –
וְהֻכְּשָׁה.
הֵן הָיוּ הֵם מַשְׂאַת-נִסָּיוֹן שֶׁנִּכְשַׁל.
הֵן נִתְּנוּ הֵם כְּכַף, אֶצְבְּעוֹת הִזְדַּמְּנוּת,
וְלֻקְּחוּ לְהַצְמִיחַ זְרוֹעוֹת תְּמָנוּן.
הֵן הָיָה פִּנּוּיָם נִסָּיוֹן מַאֲדִים
לְגַלּוֹת מָה קוֹרֶה בַּעֲזֹב יְהוּדִים.
וְאַחַר נִסָּיוֹן,
חֲתוּכֵי לוֹעוֹת,
קִימוּמָם הוּא דַּרְכֵּנוּ לוֹמַר לֹא עוֹד.

הכי מעניין

לֹא, לֹא לְשֵׁם כָּךְ יְרֻסַּק חַמַאס.
לֹא לְשֵׁם כָּךְ מַמְשִׁיכִים מִלְחָמָה.
אַל נִשְׁעֶה לְשׁוּם צִינִי הַשָּׁב כְּתַקְלִיט
וְאוֹמֵר "זֶה הַיַּעַד" – עַל מָה שֶׁהוּא כְּלִי.
הֲשָׁבַת הַיִּשּׁוּב הִיא מִלְחֶמֶת הַמֶּנַע
שֶׁאֵין יְעִילָה וְצוֹדֶקֶת מִמֶּנָּה.
הִיא סְתִימַת הַגּוֹלֵל – אַךְ אֵינָהּ הַתַּכְלִית;

כִּי מַדּוּעַ יָצְאָה כַּלָּה מֵחֻפָּתָהּ
וְחָתָן מֵחַדְרוֹ בְּיוֹם טֶבַח רֵעִים
וְחָרְדוּ אֶל הַקְּרָב – זֹאת הַכֹּל יוֹדְעִים
(אַךְ שָׁכַח מִי אֲשֶׁר לַמַּשְׂטִין הִתְפַּתָּה).

וְהַטַּעַם הַזֶּה עוֹד אוֹחֵז לֹא מַרְפֶּה.
וְהַטַּעַם הַזֶּה מְדַמֵּם עוֹד בַּפֶּה.
אַךְ כְּדֵי שֶׁהַקְּרָב יִגָּמֵר לֹא אָבוּד
הוּא זָקוּק לְקִבּוּעַ:
קִימוּם הִתְיַשְּׁבוּת.

אֶל הַקַּטָּר

מְחַבְּלִים בַּחֲלִיפוֹת
מְכַוְּנִים לְחָ'לִיפוּת
וּפִתְאוֹם צְרִיכִים לִפְעוֹת
בְּאֵימַת טָלֶה לָפוּת.

תַּחַת סַפְסְלֵי קָטָר
הִתְחַמְּקוּ מִן הַקָּרוֹן,
מִתְחַבְּאִים מִן הַמָּטָר
וּמַנְחִים שׁוֹסְפֵי גָּרוֹן

וְשׁוֹמְרִים קְלָפֵי מִקּוּחַ
בְּנֵי אָדָם דְּחוּסִים תּוֹךְ כּוּךְ –
יִתָּכֵן שֶׁלֹּא הֻכּוּ אַךְ
זוֹ הָיְתָה תְּחִלַּת רִכּוּךְ.

קַל

לְהַבְדִּיל מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית, כָּאן בָּאָרֶץ
לִהְיוֹת יְמָנִי הוּא מִשְׂחַק יְלָדִים.
שָׁם דּוֹקְרִים אוֹ יוֹרִים בְּפָנֶיךָ לַמָּוֶת,
פֹּה חוֹקְרִים וְאוֹסְרִים וּמְבִיאִים לְדִין.

י"ח באלול ה׳תשפ"ה11.09.2025 | 13:46

עודכן ב