שנתיים וחצי אחרי שגבולות המחאה נפרצו ללא הכר, ממשיכים להישמע קולות נהי של המוחים הטוענים ליחס קלוקל מצד המשטרה. מדהים ומרתק להיחשף פעם אחר פעם לניתוק התודעתי של המפגינים הללו מכל מחאה שקדמה לזו שלהם. כך היה בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית, שהתגלגלו בטבעיות לתעשייה המושקעת של מטה החטופים, בליווי נמרץ של אחים לנשק ושאר גופים שמשוכנעים שפעולתם תורמת לעתידה הטוב של המדינה, ולא מצליחים להבין איך אפשר בכלל להתנגד להם, או אף לנסות לעצור אותם. לך תסביר להם שבהגדרה, כל מחאה באה לתקן עוול וקלקול על פי סברתו של המוחה. לך תיתן להם שיעור בתולדות עם ישראל ומחאותיו בשלושים השנים האחרונות, ותחשוף אותם לאינספור עוולות ואלימות לא מידתית כלפי המפגינים – במחאות נגד הסכמי אוסלו ותוכנית ההתנתקות, בהפגנות חרדים לדורותיהם, באלה של העדה האתיופית, וכמובן במחאות נקודתיות בעקבות פיגועים שאירעו באותו המקום בו ביום.

מה לא היה לנו שם: פיזור אלים במכת"זיות, מעצר קטינות וקטינים ובכלל זה נערה שפספסה מדרכה ורגלה הונחה על הכביש, מכות פיזיות ואלימות מילולית, עצירת אוטובוסים ברחבי הארץ בדרך להפגנה בנתיבות, גידור מוחים בכפר־מימון תוך גידופים ואיומים קשים ועוד ועוד. גם אם נתעלם מהאקט האלים שבעצם עקירת קהילות מבתיהן והחרבת יישוביהן, הביצוע עצמו כלל סוסים דוהרים על גופם של מוחים. לולא הסרטון הידוע של יהודה עציון הנרמס תחת הפרסות בעמונה 2006 – ידיו בכיסי המעיל, גבו לפרש התוקפני – עוד היינו מאמינים שהמשיחיים הפרובוקטיביים הביאו את זה על עצמם. אבל לא, הם לא. יעידו הסרטונים ותמונות הסטילס שלא השאירו מקום לספק. המחאות העכשוויות שמדליקות מדורות בכבישים הראשיים, חוסמות צירים ומשבשות שוב ושוב את התנועה ואת החיים במדינה – לא רק שאין מטפלים בהן בקפדנות של חוט השערה, להפך. הן מתפנקות ביחס פריווילגי, נטול מודעות למה שעובר על חלקים אחרים בחברה.

יש עוד הבדל בולט בין הפגנות העבר ובין המחאות שמובילים גופים על גבול האנרכיסטים שהשתלטו על כל חלקה טובה. בכל הפגנה אחרת, התקשורת הלוחמת התגייסה לשורות אוכפי החוק, ודאגה להגן בחירוף נפש על כוחות מג"ב והמשטרה הכחולה. פעם אחר פעם צפינו במכות איומות שהוצלפו במוחים, בעוד שדרי הטלוויזיה, בליווי כתוביות תואמות, מדגישים את אלימות המתנחלים או החרדים. התקשורת, באמנות הגזלייטינג שלה, הצליחה לייצר דמוניזציה חריפה של המוחים, תוך שהיא ממשיכה להעז ולטעון לעשייה מקצועית בשם הדמוקרטיה. וראו זה פלא, במחאות הנוכחיות השוטרים הם הרעים. פתאום כלב השמירה של הדמוקרטיה – זה שנמנם לו בכלוב של זהב וצקצק קשות נגד מוחים קודמים - מצא מחדש את שיני הטרף שלו, והפעם הוא מפעיל אותן נגד לובשי המדים.

יעל פעילן, כתבת הרווחה של ערוץ 12, הציגה השבוע תחקיר מלומד על מה שיודע כל מיעוט מזדמן במדינת היהודים מיום היווסדה: המשטרה נוקטת אמצעים קשים כדי לפזר הפגנות, ולעיתים מפעילה את כוחה דווקא מול מי שלא חצו את גבולות המחאה המותרים על פי חוק. אם לא היה די בכתבה המתחלחלת, הגיעו כתבות המשך וטורי דעה שקבעו נחרצות "כל המדינה בהלם: מיכל פעילן טלטלה את כולנו". ניר קיפניס, כותב מעריב, הדגיש את חשיבותו של התחקיר "שמתאר איך הפכה משטרת ישראל מגוף שתפקידו לשמור על החוק ולהגן על האזרחים ליחידה אלימה במיוחד לפיזור הפגנות". מתברר ש"אזרחים" הוא המונח המקובל לתיאור מפגינים מהצד הנכון, ועליהם המשטרה אמורה להגן; לא על הסדר הציבורי, ולא על חופש התנועה של שאר האנשים שמתגוררים כאן וכנראה לא זכו להיחשב אזרחים. כמו אחרים גם קיפניס מייחס את המציאות הנושכת של פיזור הפגנות, איך לא, למשטרת בן־גביר, ומתעלם קשות מכל שושלת שרי המשטרה וממפכ"ל ההתנתקות, מה"שיישרפו" על המוחים בכפר־מימון, "אני רוצה מעצרים, זה מה שישבור אותם" על החרדים, ו"אם יהיה צריך, אז יש להכות באלות, נמוך".

רצה הגורל ורצו האנרכיסטים המשוכנעים שהם־הם האליטה הישראלית, ושעות ספורות אחרי טלטלת התחקיר המדובר הוצתה האש גם ברחובות פנימיים בירושלים, בתוך שכונת מגורים, לכאורה בשם הדאגה לחטופים שבמלתעות חמאס. למציתים הללו אין גוזמבות וכנראה גם לא כיפה וציצית. קשה יותר לסמן אותם, לתייג אותם כך שתיווצר דמות דמונית שמותר להוקיע, שקל לזהות. הפרופיל שלהם דומה מדי לאיש התקשורת הגנרי, זה שיודע פתאום להשתמש במילים "קומץ קיצוני", כשהאנרכיה מתקרבת בצעדי ענק למרחב האידאולוגי שלו.

האלימות נגד מפגינים מכל הקשת החברתית בישראל לאורך שנים לא חיסלה את הדמוקרטיה, וגם הצרת צעדיהם של המוחים היום לא תביא את הדמוקרטיה לקיצה. יש שיאמרו שהידיים בכפפות המשי המאפשרות את "ימי השיבוש" התכופים זה כשלוש שנים לא התלכלכו דיין, לעומת הבוץ שדבק בהן כשהתנפלו חשופות על מוחים אחרים. זה רק כלב השמירה של הדמוקרטיה, שמכוון מחדש את מצלמת הביקורת שלו בהיפוך קנים מפואר בין הצדדים.

לתגובות: orlygogo@gmail.com