חברי הוועדה שלום: באיחור של כמה חודשים, שר הביטחון ישראל כ"ץ הסמיך אתכם לבחון את פעילות תחנת הרדיו של גלי צה"ל. בעקבות קריאתכם לציבור להביע את עמדתו ביחס לפעילות בתחנה, הרשו לי לשלוח כאן כמה נקודות שיבהירו מדוע הוועדה שלכם היא הזדמנות היסטורית לתקן עיוות של עשורים רבים. המסקנה היחידה המתבקשת מכל בחינה אמיתית, מהותית ומקצועית, היא שיש לסגור את התחנה לאלתר.

א. כידוע, זו לא פעם ראשונה שבה מכונסת ועדה לבחינת עתידה של גל"צ, ואפילו מבקר המדינה כתב דו"ח הבוחן את תפקודה. המסקנה הגורפת של כל הדו"חות והוועדות הייתה כי התחנה לא תורמת כלל לצבא ההגנה לישראל. גם אם נתעלם מהטייתה הפוליטית הברורה של גל"צ, קשה לא לראות כי מדובר בתחנה שרוב עיסוקה הוא בתחום האקטואליה והפוליטיקה, שאינו תורם לקונצנזוס סביב צה"ל, ואף פוגע בו.

חלק מהוועדות לאורך השנים ניסו להימנע מהמסקנה המתבקשת על סגירת התחנה, והסתפקו בהמלצה על שינויים בתוכני גל"צ, בדגש על הגברת העיסוק בצבא ובחיילים. בפועל, כל ההמלצות הללו נחלו כישלון. לאורך עשרות שנים לא חל כל שינוי מהותי בלוח השידורים. שעות ה"פריים־טיים" של הרדיו מוקדשות עדיין לעיסוק באקטואליה ופוליטיקה, ולא לענייני צבא וביטחון. השעות הבודדות שמוקדשות לענייני צבא הן בשולי לוח השידורים, ויש להן אחוזי האזנה נמוכים. ניתן בקלות להחליף תוכן כזה בהסכתים שיפתח חיל החינוך, "במחנה" או דובר צה"ל. למעשה, הדור הצעיר של החיילים מאזין יותר להסכתים מאשר לרדיו, כך שאין שום סיבה שהצבא יחזיק בתחנה בשבילם.

ב. בניגוד לטענות, סגירת גל"צ לא תפגע בציבור או בחופש הביטוי. שאלת הצורך בשידור ציבורי שנויה במחלוקת בישראל ובעולם, אולם גם מצדדי השידור הציבורי לא יוכלו לטעון כי יש צורך בשני גופי שידור ציבוריים. גל"צ כיום היא למעשה העתק כמעט זהה של "כאן ב'", כך שהתחרות העיקרית בשוק הרדיו מתנהלת בין שני גופים ממשלתיים. אם כבר, ניתן לטעון שהדואופול הממשלתי הזה פוגע ביכולת לייצר שוק דעות פרטי ומגוון. אגב, גם הטענה שגלגלצ מעניקה חשיפה לאומנים ישראלים אינה מצדיקה את קיומה. תחנות מוזיקה קיימות גם בתאגיד השידור הציבורי וגם בשוק הפרטי.

ג. אחת הטענות בזכות גל"צ היא אחוזי ההאזנה המוצלחים שלה, לפחות באופן יחסי. אולם הצלחה זו אינה מגיעה מתחרות אמיתית, אלא כתוצאה ממצב אבסורדי שבו שתי תחנות הרדיו הארציות היחידות הן ממשלתיות. כבר כיום, למרות המגבלות המוטלות עליהן, ניתן לראות את הצלחתן של תחנות רדיו אזוריות פרטיות. הצלחה זו מוכיחה כי השוק הפרטי יכול לשגשג ולספק תוכן איכותי, אם רק יאפשרו לו זאת. לו היה שוק הרדיו נפתח להפרטה מלאה, ניתן לשער שהגופים הפרטיים היו מוצלחים ומבוקשים יותר מאשר גופים ציבוריים.

ד. קיומה של גל"צ פוגע ישירות בשוק התקשורת הישראלי. התחנה מייצרת אמת מידה נמוכה של תוכן, וכתבים צעירים וחסרי ידע מדווחים על נושאים מורכבים כמו כלכלה, משפט או תחבורה מבלי שצברו ניסיון או ידע קודם בתחומים אלה. המצב הזה מוביל לכך שאיכות הדיווח יורדת, והישג עיתונאי הופך להיות מי קיבל את ההודעה מהדובר הראשון וצייץ אותה - ללא בדיקה או הבנה של המידע.

ה. ניסיון להפריט את גל"צ הוא בלתי אפשרי. נכסיה של התחנה אינם ניתנים למכירה או למסחור: השם "גלי צה"ל" אינו ניתן למכירה לגורם פרטי, שכן הוא מכיל את שם הצבא. נכס מרכזי נוסף של התחנה הוא כוח אדם זול בדמות חיילי חובה, אלא שיהא זה אבסורד שחיילים ישרתו בגוף תקשורת שנמצא בבעלות פרטית.

הנכס הגדול ביותר של גל"צ הוא התדרים שכבר התקבעו בתודעת המאזינים. אלא שמכירה שלהם לגוף פרטי עלולה להזיק קשות לשוק הרדיו. הגוף שירכוש אותם יזכה יתרון ראשוני שיפגע בסיכויים של גורמים חדשים להיכנס לתחום ובתחרות עתידית. מדובר בנזק גדול יותר מהסכום שהמדינה תקבל על המכירה.

לסיכום, סגירת גל"צ תהווה תיקון היסטורי למצב האבסורדי של תחנת רדיו צבאית במדינה דמוקרטית. זו הזדמנות אמיתית לאפשר לשוק הרדיו הפרטי לפרוח ולשגשג. תומכי השידור הציבורי ימשיכו ליהנות מהתחנות הרבות הפועלות תחת תאגיד השידור, ואילו את שעות השידור המועטות שנותנות מענה לעניינים צבאיים ניתן להסב להסכתים או לשלב בתוכניות התאגיד. הגיע הזמן להפסיק לתחזק מוסד מיושן שפוגע בתחרות, במקצוענות ובעתיד התקשורת הישראלית.