הממשלה אינה מוכנה לקבל החלטות שיביאו להטלת סנקציות אישיות על משתמטי גיוס, ואל הוואקום שנוצר נכנס בית המשפט בדינמיקה שכבר הופכת לדפוס: מוגשת עתירה, היועמ"שית תומכת בעותרים ומעניקה ביסוס משפטי, בית המשפט מקבל את העתירה, וכך נוצרת סנקציה חדשה.

כעת עומדות על הפרק ההנחות בתשלומי הביטוח הלאומי, שמהן נהנים תלמידי הישיבות הגבוהות החרדיות. חוק הביטוח הלאומי כולל הנחה גדולה למתנדבי השירות הלאומי ולתלמידי ישיבות. בשלב מסוים ההטבה הורחבה, ומי שהחל שירות סדיר או לאומי לפני גיל 21 –נפטר מתשלומי ביטוח עד לגיוס. מי הם הזכאים? החוק קובע שתלמידי הישיבות הזכאים הם אלה הכלולים ב"חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם", כלומר חוק טל. אבל מכיוון שהחוק נפסל בבג"ץ וכבר איננו בתוקף, ממילא אין בסיס להענקת הנחות בביטוח הלאומי לתלמידי ישיבות שאינם מתגייסים.

הארגונים העותרים, "ישראל חופשית" והתנועה למען איכות השלטון, דורשים מבג"ץ לבטל את ההנחות למשתמטים בביטוח הלאומי. בעמדתה שהוגשה השבוע תמכה היועמ"שית בעתירה: "בהיעדר בסיס חוקי לדחיית השירות, נשמט הבסיס החוקי לעידוד ולתמיכת המדינה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס".

כיצד יושפעו תלמידי הישיבות החרדיות אם העתירה תתקבל בבג"ץ? הם יידרשו לשלם 250 שקלים בחודש לביטוח הלאומי. לא הוצאה נוראית, אבל בהחלט נטל מציק אם אתה לא עובד, וחי מדמי כיס מינימליים.

זוהי דינמיקה מטרידה: כשאדם אינו עושה דין מלמטה, עושים עליו דין מלמעלה. הממשלה תלויה בחרדים ולכן בוחרת במחדל, אי העשייה שלה יוצר ואקום – שכן אם החוק אינו פוטר את החרדים מגיוס, צריך לעשות משהו כדי שהחוק לא יהפוך לאות מתה – ואל הוואקום הזה נכנס בג"ץ אף שאין זה כלל מתפקידו. אקטיביזם הוא רע גם כשבג"ץ מקבל החלטות נכונות. במקרה הזה, למדינה יש לכל הפחות אשם תורם לאקטיביזם.