נכון לעכשיו, ישנן מספר שאלות מהותיות שאף אחד לא שואל את המדינות שהודיעו כי בכוונתן להכיר במדינה פלסטינית.

עיתונאים צריכים להציג את השאלות האלו לשרי החוץ של צרפת, בריטניה, נורבגיה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד:

• האם המדינה הפלסטינית המתוכננת תבטל את האמנה הפלסטינית, המחייבת את השמדת ישראל?
• האם המדינה הפלסטינית המתוכננת תבטל את החוק המבטיח משכורות לכל מי שרוצח יהודי?
• האם המדינה הפלסטינית המתוכננת תסיר טקסטים המהללים רוצחי יהודים?
• האם המדינה הפלסטינית המתוכננת תבטל חומרי חינוך המהללים את רצח היהודים?
• במפות של המדינה הפלסטינית המתוכננת, האם מדינת ישראל תופיע לצידה?
• האם המדינה הפלסטינית המתוכננת תבטל את הקריאה ל"זכות השיבה באמצעות מאבק מזוין"?
• האם המדינה הפלסטינית המתוכננת תציית לחוקת מדינת פלסטין המבוססת על חוקי השריעה של הקוראן?
  

בשנת 2003, שגריר הוותיקן בארץ הקודש - הארכיבישוף מונסיניור פייטרו סמבי, המכונה נונציו האפיפיורי, הזהיר משלחת של הקונגרס האמריקני כי חוקת המדינה הפלסטינית החדשה, במימון USAID, אינה מספקת שום מעמד משפטי לשום דת מלבד האסלאם בישות הערבית הפלסטינית המתהווה.

סיקרתי את התדרוך הזה באותה תקופה עבור מקור ראשון, כמו גם ה"פרונטפייג' מגזין" האמריקני. בתדרוך זה, נונציו האפיפיורי הביע את דאגתו בפני המחוקקים האמריקנים כי הרשות הפלסטינית אימצה את חוקי השריעה האסלאמיים, המבוססים על מודל השריעה מצווי הקוראן, כפי שנהוגים באיראן או בערב הסעודית.

סעיף (5) בחוקת המדינה הפלסטינית קובע כדלקמן: "ערבית ואסלאם הן השפה והדת הפלסטינית הרשמיות. הנצרות וכל הדתות המונותאיסטיות האחרות יכובדו ויזכו לסובלנות שווה". במילים אחרות, כפי שציין סמבי, דתות אחרות, כמו הנצרות, שלא לדבר על היהדות, על אף שיזכו ל"כבוד" (על הנייר) – יישלל מהן כל מעמד משפטי במסגרת חוקת המדינה הפלסטינית.

מעמד האסלאם כדת הרשמית של כל ישות ערבית פלסטינית עתידית בא לידי ביטוי גם בסעיף (7) של חוקת המדינה הפלסטינית הרשמית, הקובע כי: "עקרונות השריעה האסלאמית הם מקור עיקרי לחקיקה. עניינים אזרחיים ודתיים של מאמיני הדתות המונותאיסטיות יאורגנו בהתאם לתורתם הדתית ולזרמים הדתיים שלהם במסגרת החוק, תוך שמירה על אחדות ועצמאות העם הפלסטיני".

מדינות אסלאמיות שאימצו את חוקי השריעה חייבו את עליונותם המוחלטת של מוסלמים על פני לא-מוסלמים כעניין של חוק. מה שהדאיג את הארכיבישוף היה שכנסיות נוצריות וכל בתי הספר הנוצריים יועמדו תחת סמכות שרירותית של חוק יסוד אסלאמי, המאפשר לא יותר מאשר סובלנות כלפי דתות אחרות, במקרה הטוב.

הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) מימנה את יצירת חוקת המדינה של הרשות הפלסטינית, שמשמעותה הטלת חוק אסלאמי בכל תחום השיפוט של הרשות הפלסטינית.

מחקר שפרסם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, תחת הכותרת "הנוצרים הנצורים", ציין כי במצרים, בתי ספר מוסלמיים מקבלים מימון מהמדינה – ונוצריים לא. "כמעט בלתי אפשרי לשקם או לבנות כנסיות חדשות... נוצרים מנודים או מושפלים לעתים קרובות בפומבי, וחוקים אוסרים על התנצרות של מוסלמים".

במילים אחרות, USAID טיפחה מדינה טוטליטרית אסלאמית, נטולת חופש דת וזכויות אדם, אך זוהי המדינה הפלסטינית שאומות העולם משתוקקות להכיר בה.