אם למישהו היה ספק בנחיצות השינוי בשיטת בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, באו החלטותיו הראשונות של הנציב החדש, השופט בדימוס אשר קוּלה, ויישבו את כל הספקות.
קולה, שופט מוערך שכיהן 16 שנה בבית המשפט המחוזי בנצרת, לא היה יכול להתמנות לתפקיד בשיטה הקודמת. בעבר נבחר הנציב בהסכמה בין שרי המשפטים לנשיאי בית המשפט העליון, ואלה באופן מסורתי דרשו שיכהן שם דווקא שופט שכיהן לצידם בערכאה הגבוהה ביותר. רק בשיטה החדשה, שהעבירה את הבחירה לידי ועדה שאין בה רוב לשופטים, נפתח התפקיד גם בפני שופטים בדימוס כמו קולה, שזכור בכך שניהל בין השאר את משפטו החוזר של רומן זדורוב. קולה לא נמנה עם שורות ה"משפחה", הנבחרת של שופטי העליון שלפחות עד לאחרונה תפקדה כקליקה סגורה שמחויבת להגנה על חבריה.
החלטתו הראשונה של הנציב החדש שעוררה הדים הייתה להצדיק את התלונה נגד סגן נשיא בית משפט השלום בבאר־שבע השופט יורם ברוזה, שהתבטא באופן פוגעני במיוחד כלפי הציבור הדתי. בניגוד לכמה מקודמיו לא הסתפק קולה בדרך הפעולה הרגילה: העברת התלונה לשופט, קבלת תגובה והכרעה על בסיס שתי העמדות.
הכי מעניין
נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימ' אשר קולה | צילום: דוד כהן - פלאש 90
במקום לצעוד בנתיב הקל שסללו נציבי העבר, ערך קולה הליך בדיקה מקיף בניסיון לברר אם השופט ברוזה אכן השמיע את ההתבטאויות שיוחסו לו. התהליך כלל סדרת פגישות שהנציב אימת בעזרתן חלק ניכר מהטענות נגד השופט, ובעקבותיהן לא הסתפק בקביעה שהתלונה מוצדקת אלא המליץ להעביר את ברוזה מתפקיד סגן הנשיא.
החלטה נוספת, שניתנה לפני כשבוע, הייתה דרמטית פחות אך משמעותית יותר, משום שביטאה את הרוח החדשה המנשבת בנציבות גם בנוגע לשופטי העליון. היא התקבלה בעקבות תלונה שהוגשה נגד השופטת רות רונן, שהשתתפה לאחרונה באירוע לכבודו של פרופ' דוד אנוך באוניברסיטה העברית. פרופ' אנוך, משפטן ישראלי בעל שם עולמי, הוא אחד מגדולי המכפישים של מדינת ישראל ושל חייליה. בעבר עמד מאחורי קריאות לתובעי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור "פשעי מלחמה" של חיילי צה"ל. בחודש יולי אשתקד טען במאמר בהארץ שבמתקפה שחוסל בה הארכי־מחבל מוחמד דף נקט צה"ל ב"טקטיקת בית־ליד" - כלומר, פגיעה מכוונת בחפים מפשע שבאו לסייע לנפגעי סבב התקיפה הראשון ולטפל בהם.
בפסקה החותמת את המאמר הוסיף אנוך ורמז שפעולת צה"ל לחיסולו של דף הייתה חמורה אף יותר מזו שביצעו המחבלים בפיגוע בבית־ליד. "בבית-ליד, כמעט כל ההרוגים והפצועים – הן בפיצוץ הראשון, הן בפיצוץ השני המנוול עוד יותר – היו חיילים. במוואסי, אפילו לפי גרסת ישראל הרשמית ובוודאי לפי תמונות הזוועה שרואים בכל העולם, חלק ניכר מההרוגים והפצועים היו נשים וילדים", כתב הפרופסור.
עוד כתבות בנושא
דעותיו של אנוך הן עניינו שלו. חופש הביטוי נועד להגן על הזכות להביע דעות כאלו. אך בחירתה של שופטת בית המשפט העליון להשתתף בערב לכבודו ולשאת בו הרצאה חגיגית היא עניין שונה.
הטיפול בתלונה התעכב בשל היעדרו של נציב מכהן, אך לאחר שהשופט קולה מונה לתפקיד הגיע גם תורה של התלונה הזו. קולה לא נזף מפורשות בשופטת רונן, אך הבהיר היטב שפעלה לא כראוי. בין השאר ציין קולה כי לו הייתה משתתפת באירוע כידידה אישית של פרופ' אנוך ו"נבלעת בקהל", לא היה רואה בכך פסול. אולם השתתפותה הפעילה כנואמת מרכזית באירוע לכבוד אישיות שנויה במחלוקת עד כדי כך היא בעייתית, ודאי לעת כזו.
"על כל שופט, ומכל שכן שופט של בית המשפט העליון, ליתן דעתו גם למשמעות הציבורית העולה מהשתתפותו הפעילה בכנס לכבודו של מי הדוגל בדעות אשר למצער ניתן לומר עליהן שהן שנויות במחלוקת של ממש", קבע הנציב הטרי, והעיר לשופטת רונן כי הייתה מיטיבה לעשות לו נמנעה מהשתתפות פעילה בכנס. אכן, הוא בחר בניסוח זהיר, ונמנע מלהגדיר מפורשות את התלונה כ"מוצדקת" - אך מי שעקב אחרי החלטותיהם של קודמיו לא יכול שלא להתרשם מנכונות הנציב הטרי לשגר הערה כזו לשופטת בבית המשפט העליון.
ברור שקולה איננו בשר מבשרה של "משפחת" העליון. לולא הרפורמה בשיטת בחירת הנציב, לעולם לא היה נבחר לכהונה נציב כמותו. רק בזכות שינוי השיטה, בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, זכינו לראשונה בנציב עצמאי באמת.