שבוע חלף מאז שוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני־ביטחוני) החליטה להורות לצה"ל להשתלט על העיר עזה. בזמן שבישראל נמשך הוויכוח על משמעויות ההחלטה ועל צדקתה, וכאשר בצה"ל משלימים את התוכניות המבצעיות, מצרים וקטאר פועלות להחיות את ערוץ המשא ומתן ולהוביל לעסקה שתבלום את המהלך הצבאי, למרות כל הקשיים.

אוזנם החדה של דוברי חמאס הבחינה בהבדל בין נוסח ההחלטה הרשמי של הקבינט, המדבר על "השתלטות על העיר עזה", ובין השיח הציבורי שהמונח הרווח בו הוא "כיבוש". הם מיהרו לטעון כי זהו עוד משחק מילים מתוחכם שנועד לאפשר לישראל לכבוש חלקים ברצועה בלי לשאת באחריות ובחובות שהמשפט הבינלאומי מטיל עליה כ"כוח כובש". הם הגדירו את החלטת הקבינט "פשע מלחמה חדש", וקראו לאו"ם ולבתי הדין הבינלאומיים לעצור את המהלך ולהעמיד לדין את מנהיגי ישראל על "פשעיהם".

מפלצות האדם שרצחו, אנסו, שרפו והשחיתו זקנים, נשים וטף, ועדיין ממשיכות להחזיק חטופים ולהרעיב אותם במכוון, לא היו מעזות להעלות על דל שפתיהן את המונח "פשע מלחמה" אלמלא מצאו אוזן קשבת באו"ם ובקרב חלק ממנהיגי המערב לכל עלילה והכפשה נגד ישראל.

הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, ידיד מושבע של ישראל, התייחס השבוע לטענות על "רצח עם" בעזה. בניסוח חד וקולע הוא אמר: "אילו רצתה בכך, יש לישראל יכולת לעשות זאת. אך היא בוחרת לא לבצע רצח עם. לעומתה, בחמאס היו רוצים מאוד לעשות זאת לישראל, אך הם פשוט לא יכולים".

ידידו הקרוב בבית הלבן, הנשיא דונלד טראמפ, נשאל על עמדתו ביחס להחלטת הקבינט, וסיפק אף הוא תשובה קצרה וחותכת למתלבטים בשאלת נחיצות המשך המלחמה: "יש לי דבר אחד לומר לכם - זכרו את 7 באוקטובר". בריאיון שהעניק קודם לכן מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הוא הבהיר: לעולם לא יהיה שלום בעזה כל עוד חמאס קיים. הסיבה לקיומו של חמאס היא הרצון להשמיד את ישראל.

בממשל האמריקני הנוכחי מבינים כי לאחר טבח שמחת תורה, הכרעת חמאס בעזה היא עניין קיומי לישראל. העיר עזה היא סמל השלטון ומעוז חמאס. השליטה בה חיונית כדי להכניע את חמאס ולמנוע את שיקומו. מבצע כזה לא יתבצע בשיטת "זבנג וגמרנו": זה יהיה מהלך ארוך ומורכב, שמחייב נחישות, התמדה ורציפות, אך אין ספק בנוגע ליכולתו של צה"ל לבצעו בהצלחה.

אין זה רק אינטרס ישראלי: סיום המלחמה כשחמאס ניצב על רגליו יהפוך את עזה לסמל היסטורי לעמידה הנחושה ולניצחון "ההתנגדות האסלאמית". עזה תהווה השראה לארגוני הטרור האסלאמי במזרח התיכון, ואולי אף מעבר לו.

חמאס לא יסתפק אז רק בשיקום מעמדו ויכולותיו ברצועה. הוא יינשא על גלי האהדה ויעמיק את אחיזתו ברשות הפלסטינית ובשטחי יהודה ושומרון - אזורים שבהם כבר עתה הוא זוכה לתמיכה רחבה, כמו גם במדינות נוספות סביבנו. בשעה שטורקיה וקטאר – המשענות המדיניות של "האחים המוסלמים" - מחזקות את מעמדן האזורי, וכאשר סוריה החדשה מתעצבת בהשפעתן, לא נדרש דמיון מופרע כדי להבין כיצד יתעצב אז המזרח התיכון החדש.

האחים המוסלמים מחוץ לחוק

הסוגיה הזאת מובילה לעניין אחר שמעסיק את ממשל טראמפ ביחס לאזורנו: מזכיר המדינה האמריקני רוביו הודיע השבוע על כוונת וושינגטון להכריז רשמית על תנועת האחים המוסלמים כארגון טרור. הוא ציין כי מדובר בתהליך משפטי ארוך ומורכב, בגלל הכוונה להגדיר בנפרד כל אחד מסניפיה של התנועה כישות טרור.

אין זו הפעם הראשונה שהעניין עולה לבחינת מחלקת המדינה האמריקנית, ולא ברור אם שיקולים פוליטיים פנימיים בארה"ב משפיעים על כך, כפי שנרמז בתקשורת האמריקנית. כך או אחרת, זוהי בשורה חשובה לא רק לישראל.

כזכור, רק במאי השנה הוציאה ממשלת ירדן את תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק בעקבות חשיפת רשת טרור שזו הפעילה. בכך היא הצטרפה למצרים, ערב הסעודית ומדינות נוספות שחוו על בשרן את הסכנות מפעילותה של תנועה זו, והצרו את צעדיה.

הטענה שנשמעה בעבר מצד מומחים מקורבים לממשל, שלפיה יש לראות את האחים המוסלמים כזרם פוליטי באסלאם ולאפשר את קיומו כחלופה סונית מתונה לארגוני הג'יהאד העולמי, התעלמה מכך שמדובר ברעיונות שצמחו באותו בית מדרש. היא גם לא נתנה את המשקל הראוי ליישום המעשי שלהם בידי המנגנונים הצבאיים וגופי הטרור כמו במקרה של חמאס – הסניף המקומי של האחים המוסלמים.

למהלך כזה צפויה להיות השפעה חיובית גם בנוגע לרעיונות הנורמליזציה עם סעודיה והקלה בלחץ הפנימי שהאחים המוסלמים מחוללים נגד מדינות ומשטרים שכוננו יחסים מדיניים עם ישראל או שוקלים לעשות זאת. לגורמי הממשל בוושינגטון מצפה אתגר לא מבוטל בקידום ההכרזה לנוכח קשריה הרגישים של ארה"ב עם טורקיה וקטאר.

ייתכן שאמירתו של רוביו על הכוונה להגדיר כל סניף בנפרד מרמזת על הפתרון שנשקל ביחס לכך. אך אם בסופו של המהלך יישארו סניפים לגיטימיים של התנועה באזורנו – זה יפגע משמעותית בהשפעותיה של ההכרזה.

בראייה היסטורית, וכדי למקסם את השפעתו של המהלך, נכון יהיה לקשור בין המעללים שביצע חמאס לבין הוצאת האחים המוסלמים מחוץ לחוק. חשוב לצרוב בתודעתם של כל המוסלמים באזור כי זהו חלק ממחיר הטרור, וכי הניסיון לכונן באזורנו "מדינת חמאסטן" לפי רעיונות האחים המוסלמים המיט אסון על אותה "מדינה" ועל התנועה.

אי אפשר לדבר על מיטוט חמאס ופגיעה באחים המוסלמים מבלי להזכיר את הנהגת חמאס היושבת בקטאר. כל יום שבו הנהגה זו ממשיכה להתנהל שם באין מפריע מחזק את חוסנם של אויבינו ומעצים את התהיות על אסטרטגיית המאבק של ישראל בארגון הטרור הזה.

תשועה ברוב יועץ

במיוחד בעת הזו כדאי לעשות כל מאמץ לצמצם את המתחים ואת המחלוקות בקרבנו. המערכה בכל הזירות עדיין פתוחה, אתגרים רבים לפנינו, והעמידה יחד היא תנאי להצלחה. הדברים אמורים ביחס לכל תחום בחיינו, וקל וחומר בנושאים שעלולים להשפיע על המאמץ הביטחוני.

מבלי להכיר את עובדותיה של הסערה הנוכחית בנושא זה, אני סבור כי יש להשאיר בידי מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והביטחוני את החופש להיוועץ במי שלדעתם יוכל לתרום להם בהבנת התמונה, בניתוח החלופות, בגיבוש רעיונות ודרכי פעולה, ובהחלטה על החלופה הנבחרת. עמדותיהם ונימוקיהם של מי שמתנגדים לקו מסוים תורמים למקבלי ההחלטות לא פחות, אולי אף יותר, מאלה של התומכים בו. בסופו של יום הם משביחים את התהליך, את ההחלטות ולא פעם גם את הביצוע.

יותר מכך, יש בהיוועצות כזו גם כדי לחזק את הביטחון בדרך שנבחרה, את הלגיטימציה ואת האמון ביחס אליה, ולשכך מעט את המתיחות הפנימית. לכל אלה אנו זקוקים, במיוחד כשמדובר בהחלטות שנויות במחלוקת, שמחיריהן עלולים להיות כבדים. לא רק שאין מקום לחשוש מכך, אלא שצריך לברך על כך.

מאיר בן־שבת הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי, וכיהן כראש המל"ל בשנים 2017־2021