במימון ציבורי: תאגיד השידור מנסה להשניא אתכם על הצופים

תאגיד השידור הציבורי מממן תוצרי פיגולים שנועדו להשניא אתכם על הצופים, על חשבונכם. אילו לפחות זה היה טיפה מצחיק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מותק בול באמצע, עונה שנייה | מסך מיוטיוב

מותק בול באמצע, עונה שנייה | צילום: מסך מיוטיוב

גילוי נאות: לא התחברתי לסדרה "מותק בול באמצע" עוד בעונתה הראשונה ששודרה ב"כאן" לפני יותר מארבע שנים. בין השאר כתבתי עליה אז כך: "המבוכה רק מתגברת עם המשך העלילה וההתוודעות לשלל הדמויות שהמציא הספרי הפעם. האם לא דובר על כך שעברנו תקופה, שאנחנו נמצאים בעידן שבו סטריאוטיפים מגושמים מתקבלים פחות טוב? חייבים את החי"ת והעי"ן המודגשות של חברת הכנסת המורה לשעבר והמזרחית, העונה כמובן לשם – רגע, שבו כי זה קורע – חנה חנינה חנן? אתם קולטים, שלושה חי"תים בשם אחד חחחחחחח מעולה. ומה לגבי כתב מתלמד בגל"צ, חרדי העונה לשם חלמון – נו, כי הוא יצא עכשיו מהביצה, מה לא הבנתם? הציוותים שחייבים להקיף כל קבוצה במדינה – יש גם ח"כית אתיופית, ולסבית, וגרושה, ומנהלת סיעה בשם צרויה שכולם קוראים לה צרודה כי היא צרודה רוב הזמן – ניתכים על ראשו של הצופה האומלל שלא מצליח לעקוב אחרי קו העלילה מרוב שמות הזויים ופוליטיקת זהויות שמנסה להיות מצחיקה אבל טובעת בים של בינוניות יצירתית".

"הספרי" הוא שמואל הספרי. חשוב לציין זאת, כי בעונה השנייה – שנכתבה וצולמה לפני המלחמה, ועלתה השבוע לשידור ב"כאן 11" ברצף של פרק ביום – הצטרף לכתיבה בנו, אריה הספרי. מכירים את הימים האלה שבהם אחד מהעובדים מביא את הילד שלו למשרד, למרות שלאף אחד לא נוח עם זה? בדיוק ככה זה נראה גם פה.

עשיתי לעצמי טובה וצפיתי רק בפרק שדובר עליו השבוע ברשתות, פרק מספר 4. הפרק עוסק בהיכרותה של חברת הכנסת מותק מרדכי עם אנשי מכון אחיתופל. כן כן, בדיוק מה שאתם חושבים. הפאנץ' זועק למרחקים והסאבטקסט הוא האויב. כמובן, "אחיתופל" הוא בן דמותו של קהלת, מכון המחקר השמרני שהפך לדמון בקרב אנשים מסוגם של האב והבן הספרי.

הכי מעניין

אין דרך לתאר את כמויות ההשלכה וחוסר המודעות ששני אנשי השמאל הקיצוני הללו מלאים בהם. מותק מרדכי מגיעה למשרדי קהלת, כלומר אחיתופל. היא נדהמת מהפאר וההדר, מהבניין העצום והמעוצב, כשהמסר ברור: עמותות ימין שמרניות מפוצצות בכסף זר שכל מטרתו להשפיע עליכם, אזרחי ישראל התמימים. אלא מאי, חיפוש קצר בגוגל תמונות מעלה כי הסצנה הזו בכניסה לבניין צולמה במרכז רבין בתל־אביב. את המרכז הזה – שמנציח כידוע איש ימין וליברטריאן ידוע – יזמו שתי מתנחלות ידועות, אניטה שפירא ולאה רבין. האב והבן הספרי חיפשו וחיפשו מבנה שישמש סמל ומופת לתועפות הממון השמרניות־ימניות־דמוניות, ובסוף מצאו את מרכז רבין. האם יש פרודיה גדולה מזו?

למרבה הפרודיה, משרדי אחיתופל הם בעצם מרכז רבין | מסך מתוך יוטיוב

למרבה הפרודיה, משרדי אחיתופל הם בעצם מרכז רבין | צילום: מסך מתוך יוטיוב

נכנסים פנימה. את פניה של חברת הכנסת מקבלים אישה בשביס ואיש עם כיפה סרוגה גדולה. שיהיה ברור מי מנהלים פה את העניינים. מותק מגישה את היד לבחור אך הוא מביך אותה ולא לוחץ לה את היד בחזרה. אזעקת חרד"לים, אלא מה. אבידן, חוקר במכון – כי כל היום רק חוקרים פה איך להרוס את המדינה היפה שלנו – לוקח את מותק לסיור במרחבי המכון הבלתי נגמרים. כל מי שביקר פעם במשרדי קהלת או קרן תקווה יודע עד כמה הסצנה הזו מגוחכת, אבל הגיחוך הוא הבעיה הקטנה כאן. הדמוניזציה הברורה, הניסיון להפחיד את הקהל הישראלי דרך מצג שווא שאפשר להראות בו כל מה שרוצים רק כי הסדרה מוגדרת סאטירה – מקומם ובלתי נסבל.

חדרי החוקרים הבכירים והספרייה מלאים בחובשות שביסים ואנשים עם כיפות, ממש הפרוטוקולים של זקני קהלת. ואז מגיעים לגביע הקדוש, מרכז התקשורת. הוא כמובן נראה כמו חדר שליטה ופיקוד צבאי לכל דבר, והחוקר מסביר לחברת הכנסת ההמומה ש"אלה תגובנים שלנו, שמפעילים את החשבונות שלנו ברשתות החברתיות. אנשים שלנו מתראיינים מכאן לכל ערוץ אפשרי. אלה מסכי מעקב אחרי הפעילות בכנסת. מכאן אנחנו מנטרים את השיח ומשפיעים עליו בפייסבוק בטוויטר, באינסגטרם, תחנות רדיו, פודקאסטים, טלוויזיה". בסופו של הסיור נפגשת חברת הכנסת הדמיונית עם הנהלת המכון, איש ואישה דתיים כמובן, עם מבטא אמריקאי כמובן, שבלשון חלקות וחנופה כמובן מבטיחים להיות המשפחה שלה. מותק נמסה – היא הרי בסופו של דבר אישה, יצור שבמחשבתם של האב והבן הספרי מצטייר כלא מאוד תבוני, כזה שנופל לרגלי כל מי שמבטיח לו הגנה – ונשבית סופית בידי הימין הקיצוני. אוי לספינה שאבד קברניטה.

מותק בול באמצע. | מסך מתוך כאן 11

מותק בול באמצע. | צילום: מסך מתוך כאן 11

כל הזמן מלרלרים לנו על כך שהמבצר נפל. שהימין השתלט על כל חלקה טובה, כולל התקשורת. הנה, תראו איך עמית סגל מדבר באולפן וקוטעים אותו רק אחרי עשרים שניות ולא אחרי שתיים־שלוש כמו פעם. אני אומר לכם, הלכה המדינה. אבל האמת היא שהשמאל הקיצוני עדיין שולט פה על כמה וכמה ברזים מרכזיים. לא נחשוף פה סוד גדול אם נספר ששמואל ואריה הספרי קיבלו את הכסף להפקת תוצר השנאה והפיגולים הזה שתואר כאן מכם - ממשלמי המיסים, שבין השאר מממנים את תאגיד השידור הציבורי המשדר את הסדרה הזו.

אריה הספרי, התכשיט החדש שהצטרף למסיבה על חשבונכם, בכלל חי היום בהולנד. ממקום מושבו הוא מצייץ משפטים כמו "בהצלחה לממשלה של עבריינים, קופים וניאו־נאצים", ו"כמה זמן לדעתכם תשרוד המדינה בהובלת חבורת הדפ"רים והמטורללים שקוראת לעצמה 'הציונות הדתית'?" זה בסדר גמור לעבור לגור בהולנד. זה בסדר גמור לחשוב שיש פה ממשלה של קופים וניאו־נאצים, למרות שעל הביטוי האחרון אפשר לדעתי להגיש תביעת דיבה. רק למה לעזאזל לעשות את זה תוך כדי שאתה מקבל כסף מהמדינה הזו, דרך תאגיד השידור הציבורי שלה? האמת, רעיון לא רע לפרק נושך בעונה הבאה של "מותק בול באמצע". מי יודע, אולי סוף־סוף יצא פרק סאטירי ומצחיק באמת.

כ' באב ה׳תשפ"ה14.08.2025 | 15:13

עודכן ב 

אריאל שנבל

פרשן לענייני ארה"ב, כתב מגזין בכיר ובעל טור אישי במקור ראשון. בין השאר, מסקר מקרוב את המערכת הפוליטית האמריקנית מאז 2010