זה יותר משנה לא פורסמו תוצאות המבחנים לדיינות, שהם מהקשים והמפרכים ביותר בעולם ההסמכה התורני ובעולם ההשכלה הגבוהה בכלל. מאחורי הקלעים, כך עולה ממידע שהגיע לידי העיתון, מתנהלים חילופי האשמות בנוגע לסיבת העיכוב. יש הטוענים שהגורם לכך הוא מנכ"ל הרבנות הראשית יהודה כהן, המנסה לשנות את שיטת הבדיקה תוך פגיעה בנבחנים. לעומתם טוענים אחרים שהאשם הוא הרב הראשי היוצא יצחק יוסף ומועצת הרבנות המגבה החלטה אנרכוניסטית שלו.

מבחני הדיינות נחשבים לאתגריים במיוחד. כדי לגשת למבחן על חלק ב' של חושן משפט למשל, נדרשות כשנתיים וחצי של לימוד רצוף. אחוזי הכישלון גבוהים, ורק שנה לאחר הבחינה ניתן לגשת שוב. על פי הנהלים כל בחינה נבדקת בידי שני בודקים, והציון הסופי הוא ממוצע שתי הבדיקות - מנגנון שנועד להבטיח הגינות ומקצועיות.

המעגל השוטה התחיל בעקבות החלטה שפרסם הרב הראשי הקודם יצחק יוסף, ולפיה רק דיינים מכהנים יכולים לבדוק את הבחינות. דיין משתכר כמו שופט מחוזי, בסביבות 70 אלף שקל. הרבנות משלמת לבוחן 120 שקל על בדיקת טופס בחינה, הכוללת דפים רבים בכתב יד קריא־בקושי, שנכתבו במשך קרוב לחצי יום. מס הכנסה לוקח חצי, לדיינים זה לא משתלם, ובשורה התחתונה כמעט שאין מתנדבים. לבודדים שמוכנים להשקיע, לוקח זמן רב להחזיר את המחברות. ובכן, מדוע לא לקחת כבוחנים תלמידי חכמים בעלי כושר לדיינות, שאיתרע גילגולם והם לא נינים של הרב עובדיה או גיסים של משפחת לאו? למה להתעקש על דיינים מכהנים, כאשר הבחינה בחושן משפט ואבן העזר לא קשורה בשום צורה לפרקטיקה בבתי הדין? לרב יוסף פתרונים.

כהן החליט לעבור לבדיקה עם בודק אחד בלבד, מהלך שנתקל בהתנגדות מועצת הרבנות. המנכ"ל ניצל את העובדה שאחד הבודקים סיים את תפקידו, ובמקום לפרסם מכרז חדש תקע את המערכת לחלוטין. במשך למעלה משנה, יותר מ־400 בחינות נבדקו בידי בודק יחיד בלבד והציונים לא פורסמו כדי שה"מועצת" תישבר."הנימוק הרשמי היה מחסור בבודקים", מסביר גורם במערכת, "אבל זה תירוץ שחוזר על עצמו שנים ותמיד ידעו לפתור אותו. הפעם לא הייתה כוונה לפתור, אלא לייצר לחץ כבד מציבור הנבחנים על המועצה לשנות את הכללים ולאפשר בדיקה באמצעות בודק אחד בלבד".

המהלך של כהן עבד. מועצת הרבנות הראשית נכנעה ללחץ ופרסמה הוראת שעה המתירה להשלים את הבדיקות בבודק אחד – צעד חריג שנעשה רטרואקטיבית בלבד. אלא שהנבחנים שניגשו למבחן עשו זאת מתוך ציפייה מובנת לשני בודקים. הגורם מוסיף כי "הבודק הזה מחמיר במיוחד, ופרסום התוצאות שלו מעלה דרמטית את אחוז הנכשלים וגורם עוול עצום לנבחנים שהשקיעו שנים מחייהם".

מקורבים למועצת הרבנות טוענים שהבעיה היא בכלל כלכלית. הבחינות הן "הוצאה מותנית בהכנסה", והעלאת שכר הבודקים מחייבת העלאת האגרה העומדת כיום על 600 שקלים, אולם ברבנות לא רוצים להעלות את האגרה כדי שלא להכביד על האברכים הנבחנים. האומנם? אברך הבוחר במסלול המפרך משקיע בין שבע לעשר שנים מחייו בבחינות דיינות. בדיקה לא מקצועית של הבחינות שלו על ידי בודק מחמיר תגרום לו להאריך את התקופה הזו בשנים נוספות. הדבר האחרון המעניין אברך כזה הוא גובה האגרה. זהו עוול בלתי נתפס, לצד העוול שנגרם מעצם העובדה שהתוצאות מפורסמות רק אחרי שנה. אוניברסיטה או מכללה שהייתה מתנהגת ככה לסטודנטים שלה, הייתה פשוט נסגרת.