טעות שתעלה ביוקר: אל תגעו בקרן השתלמות

רווח של 1.7 מיליון שקלים או חופשה בחו"ל? משיכת קרן ההשתלמות לפני הזמן היא פגיעה אנושה בעתיד הכלכלי שלכם, והנה המספרים שיוכיחו לכם מדוע

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ארנק | שאטרסטוק

ארנק | צילום: שאטרסטוק

המגפה השקטה של החיסכון הישראלי

בשקט-בשקט, מתחת לרדאר של כותרות המלחמה והיוקר המחיה, מתרחשת תופעה מדאיגה שעלולה לפגוע בעתידם הכלכלי של אלפי ישראלים. נתונים מהשנתיים האחרונות מראים עלייה חדה בהיקף משיכת הכספים מקרנות ההשתלמות. על פניו, זה נשמע הגיוני. אנשים לחוצים, המשכנתא חונקת, המינוס בבנק גדל, והנה יש כסף נזיל שרק מחכה שיוציאו אותו. הפיתוי גדול, במיוחד כשהכסף הזה מרגיש "שלנו". אבל כאן בדיוק טמונה הטעות - טעות שעלולה לעלות במאות אלפי שקלים, ולפעמים אפילו יותר.

קרן ההשתלמות היא לא עוד תוכנית חיסכון. היא יצור כלאיים ייחודי, סוג של פנינה נדירה בנוף הפיננסי הישראלי. היא "כרטיס הזהב" של עולם ההשקעות שלנו, ורובנו לא באמת מבינים את גודל המתנה שאנחנו מחזיקים ביד. משיכת הכספים מהקרן, במיוחד לצורך שאינו מצב חירום אמיתי, היא כמו לקחת את התרנגולת שמטילה ביצי זהב ולהפוך אותה לשניצל. טעים לרגע, הרסני לטווח הארוך. במאמר זה נצלול למספרים, נבין את המשמעויות ונגלה מדוע כמעט תמיד, הלוואה קטנה היום עדיפה על חור ענק בחיסכון של המחר.

משיכת כסף | שאטרסטוק

משיכת כסף | צילום: שאטרסטוק

המגפה השקטה של החיסכון הישראלי

בשקט-בשקט, מתחת לרדאר של כותרות המלחמה והיוקר המחיה, מתרחשת תופעה מדאיגה שעלולה לפגוע בעתידם הכלכלי של אלפי ישראלים. נתונים מהשנתיים האחרונות מראים עלייה חדה בהיקף משיכת הכספים מקרנות ההשתלמות. על פניו, זה נשמע הגיוני. אנשים לחוצים, המשכנתא חונקת, המינוס בבנק גדל, והנה יש כסף נזיל שרק מחכה שיוציאו אותו. הפיתוי גדול, במיוחד כשהכסף הזה מרגיש "שלנו". אבל כאן בדיוק טמונה הטעות - טעות שעלולה לעלות במאות אלפי שקלים, ולפעמים אפילו יותר.

הכי מעניין

קרן ההשתלמות היא לא עוד תוכנית חיסכון. היא יצור כלאיים ייחודי, סוג של פנינה נדירה בנוף הפיננסי הישראלי. היא "כרטיס הזהב" של עולם ההשקעות שלנו, ורובנו לא באמת מבינים את גודל המתנה שאנחנו מחזיקים ביד. משיכת הכספים מהקרן, במיוחד לצורך שאינו מצב חירום אמיתי, היא כמו לקחת את התרנגולת שמטילה ביצי זהב ולהפוך אותה לשניצל. טעים לרגע, הרסני לטווח הארוך. במאמר זה נצלול למספרים, נבין את המשמעויות ונגלה מדוע כמעט תמיד, הלוואה קטנה היום עדיפה על חור ענק בחיסכון של המחר.

ריבית דריבית היא בהחלט הפלא השמיני. שימו לב לתשואה שצומחת בקצב גבוה יותר ככל שחולפות השנים. | מתוך האתר: ynbit.co.il

ריבית דריבית היא בהחלט הפלא השמיני. שימו לב לתשואה שצומחת בקצב גבוה יותר ככל שחולפות השנים. | צילום: מתוך האתר: ynbit.co.il

המספרים מדברים בעד עצמם

בואו נעזוב לרגע את הדימויים וניתן למספרים לספר את הסיפור. ניקח לדוגמה חוסך ממוצע, שמפקיד מדי חודש 1,500 שקלים לקרן ההשתלמות שלו, במסלול מנייתי המניב תשואה ממוצעת של 8% בשנה (תשואה ריאלית והיסטורית למשקיע סבלני).

תרחיש 1: החוסך הסבלני החוסך שלנו מתמיד בהפקדה חודשית של 1,500 שקלים במשך 30 שנה, ולא נוגע בכסף. אחרי 30 שנה, בזכות אותה ריבית דריבית מופלאה, הסכום שיחכה לו בקרן יצמח לסכום מדהים של כ-2.25 מיליון שקלים.

וכעת, לנקודת המפתח: הטבת המס. לאורך 30 השנים, החוסך הפקיד מכיסו 540,000 שקלים (1,500 ש"ח כפול 360 חודשים). כל היתר, סכום של כ-1.71 מיליון שקלים, הוא הרווח הנקי מההשקעה. אילו החיסכון היה נעשה באפיק רגיל, המדינה הייתה גובה מס של 25% על הרווח בלבד, כלומר מס של כ-427,500  שקלים. זהו סכום של כמעט חצי מיליון שקל שהחוסך שלנו קיבל במתנה מהמדינה, רק כי שמר על הכסף בקרן.

תרחיש 2: החוסך הפזיז חברנו השני, גם הוא מפקיד 1,500 שקלים בחודש באותם תנאים. אבל אחרי 6 שנים, הוא מתפתה. הוא רוצה לשדרג את הרכב או לטוס לחופשה חלומית. הוא מושך את הכסף. כמה יש לו? אחרי 6 שנים, הוא יצבור כ-138,000 שקלים. זה סכום נחמד, אבל הוא הרגע ויתר על הפוטנציאל להגיע ל-2.25 מיליון שקלים. הוא החליף חופשה בתאילנד בביטחון כלכלי אמיתי בעתיד.

האלטרנטיבה החכמה - הלוואה כגשר, לא כבור

"אבל מה אם אני באמת צריך את הכסף?", רבים שואלים. "אני רוצה לשפץ את הבית, לסגור מינוס יקר,  לשפר את המשכנתא. זה לא עדיף מלשלם ריביות גבוהות לבנק?". זו שאלה מצוינת, והתשובה עליה היא כמעט תמיד - לא.

בואו נחזור לחוסך הסבלני מהתרחיש הראשון. נניח שאחרי 30 שנה, הוא רוצה לשפץ את הבית בעלות של חצי מיליון שקלים. במקום למשוך את קרן ההשתלמות שלו (ששווה כבר 2.25 מיליון), הוא מחליט לקחת הלוואה ייעודית של 500,000 שקלים לתקופה של 5 שנים, בריבית של 4%.

כעת נעבור לתרחיש 3: החוסך החכם כמה תעלה לו ההלוואה הזאת? בחישוב פשוט, סך הריבית שישלם על הלוואה כזו לאורך 5 שנים יעמוד על כ-52,500  שקלים. כן, קראתם נכון. הוא "יפסיד" כ-52 אלף שקלים בעלויות מימון, אבל ישמור על קרן השתלמות מפלצתית של 2.25 מיליון שקלים, פטורה ממס, שממשיכה לעבוד עבורו וצפויה להניב לו (בתשואה של 8%) כ-180,000 שקלים באותה שנה לבדה!

שימו לב לפער האסטרונומי: תשלום ריבית של כ-52,500 שקלים על הלוואה, לעומת ויתור על פוטנציאל צמיחה עתידי ועל הטבת מס בשווי של מעל 425,000 שקלים. זו לא התלבטות, זו הכרעה כלכלית ברורה. עדיף לשלם ריבית מבוקרת על הלוואה ולשמור על הנכס הפיננסי החשוב ביותר שלכם, מאשר למכור אותו בזול.

תחסכו יותר - תתוגמלו יותר. הדרך לצבירת הון עוברת בעיקר בסבלנות והתמדה. | שאטרסטוק

תחסכו יותר - תתוגמלו יותר. הדרך לצבירת הון עוברת בעיקר בסבלנות והתמדה. | צילום: שאטרסטוק

מילת סיכום - שמרו על היהלום שלכם

האם יש מקרים שבהם מוצדק למשוך את הקרן? כן, אבל הם נדירים וקיצוניים. מצב חירום רפואי שאין לו כיסוי ביטוחי, סכנת איבוד קורת גג, או מצב כלכלי קטסטרופלי שבו כל האפשרויות האחרות מוצו. כל שימוש אחר - רכב, חופשה, שיפוץ, סגירת הלוואה רגילה - הוא ירייה ברגל הפיננסית שלכם.

התייחסו לקרן ההשתלמות שלכם כאל כספת נעולה שהמפתח אליה יימסר לכם רק בעתיד הרחוק. תנו לה לעבוד, לצמוח ולהתעצם. הכוח שלה טמון בזמן ובפטור ממס. אל תוותרו על שני אלה בקלות דעת. בפעם הבאה שהפיתוי יעלה, זכרו את המספרים. זכרו את הטעות של מאות אלפי השקלים. העתיד הכלכלי שלכם יודה לכם על כך.