קבוצת רבנים מכובדים שיגרו השבוע לשר הביטחון ישראל כ"ץ מכתב המתייחס ל"מתח והקיטוב שהתעצמו לאחרונה בין הצבא והמשטרה ובין הנוער המתיישב בגבעות יהודה ושמרון".
אנו פונים אליהם ולכל הנהגת הציבור השותקת לעת הזו. בהיותכם מורי הוראה חשובים, האם לא נכון היה להוציא קול קורא ברור גם הנוגע ליחסכם אל הצעירים רעולי הפנים התוקפים באבנים חיילי צה"ל, כמו גם על פגיעה בערבים בלתי מעורבים?
אין אנו מבקשים לפנות בדברינו לעבריינים ולפושעים עצמם. הם ודאי לא שומעים לקולנו או לקולו של כל אחד אחר, שכן כל עניינם הוא התלהבות וספונטניות לעשות מה שהם רוצים. אנו פונים לראשי הקהל במילים שבחרו חז"ל לומר להנהגה שותקת שהובילה לחורבן: "ולא מיחו בו".
הכי מעניין
ידוע לנו כי במשך שנים אתם מצויים בהתלבטות פנימית אמיתית: האם יש טעם בגינוי פעולות חמורות של מי מבין נוער הגבעות, שכן יש בזה מעין אישור שיש ביניכם ובינם קשר ואחריות?
מתוך כך, אולי עדיף לשתוק ולא להיכנע לדרישת העולם מסביב לגנות. אולם אנו מפצירים בכם לנקוט עמדה מוסרית בקול רם וברור.
מה המשמעות של פגיעה בכוונה בבלתי מעורבים, ומה המשמעות של יידוי אבנים על חיילי צה"ל? אנו המתיישבים טענו מאז ומתמיד שזריקת אבנים היא סכנת חיים - ובצדק. אבני טרור רצחו מתיישבים לאורך השנים. הייתכן שכעת נמעיט בסכנות שיש בהשלכת אבנים כשאלה אבני גבעות?
אתם צריכים להשמיע קול מחאה למען הנוער המתלבט, שעלול לקבל את הרושם המוטעה שאהבת הארץ מגיעה עם זלזול בחיי אדם, בחוק וסדר, ועם פגיעה בחיילים ושוטרים.
לאחרונה הגיע חייל עם תיק חובש למקום שדווח בו על אירוע עם נפגעים. החייל מצא בשטח פצוע ירי שדימם מאזור הבטן. החובש והחייל שליווה אותו הזדהו בפני הפצוע, וביקשו לתת לו מענה רפואי. אולם הפצוע ענה לחובש במילים: "אל תיגע בי, יא נאצי. אתה אויב".
הניסיונות לסייע לפצוע בהתעלמות מהמילים הקשות נענו במילים חריפות נוספות. רגע אחרי כן חבריו של הפצוע השליכו את תיק החובש הצידה והחלו להכות באגרופים את החובש תוך קללות ממושכות.
פרמדיק של מגן דוד אדום הצליח לחלץ את החובש לאחור, ובסופו של דבר את פצוע הירי פינתה ניידת מד"א. כשהפרמדיקית ביררה מה קרה לפצוע, הוא ענה: "נאצים ירו עליי".
"יש חשש רציני שפשה הנגע גם בצעירים בודדים המכריזים על עצמם כנאמני ארץ ישראל, המתנגדים בכל תוקף למעשה נבלה של פינוי יישובים, אבל הם מציעים לגבות מחיר במעשי אלימות", כתב הרב נחום רבינוביץ זצ"ל באגרת מיוחדת כבר לפני שנים, "אם חס וחלילה יש ממש בחששות הללו, גדול הסיכון כי זבובי מוות אלה יבאישו את כל המערך הקדוש על ארצנו ועל עמנו".
הרב קוק זצ"ל כתב ב"אורות": "מי שהלאומיות הישראלית גורמת לו שנאה לאדם, באשר הוא איננו מבין את עומק הווייתה של האומה הישראלית".
עוד לפני קום המדינה כתב גם הרב צבי יהודה קוק זצ"ל למנהל בית ספר על תופעת הפגיעה ברוכלים ערבים: "נצטערתי והתביישתי מאוד". גם עמדתו על קדושת חיילי צה"ל לובשי המדים ידועה היטב: "קדושת מדי צה"ל היא קדושה עצמית מקורית. זו קדושת כל מכשירי המצווה, מכל הצדדים".
הייתכן שדווקא רבנים מקרב תלמידיו ישתקו נוכח הפגיעה בלובשי המדים הקדושים הללו? אם חפצי חיים אנחנו, לא נחריש. צעירים רעולי פנים הפוגעים בחיילי צה"ל ובבלתי מעורבים מבצעים חילול השם איום ונורא. לא עת לשתוק היא, כי אם עת למחות.