הימור של מאות מיליונים

"אני רוצה אותם, וכדאי שתשלם להם כל מה שצריך". את המשפט הזה, או משהו בסגנון דומה, סביר להניח שמארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל מטא (פייסבוק לשעבר), אמר לאנשי הכספים והגיוס שלו. על פי דיווחים מהחודשים האחרונים, צוקרברג פתח את הכיס, ופתח אותו בגדול. לא מדובר בעוד העלאת שכר קוסמטית. אנחנו מדברים על מענקי חתימה של מאות מיליוני דולרים למהנדסי ומומחי בינה מלאכותית (AI) מהשורה הראשונה. סכומים כאלה, שגורמים גם למשכורות העתק של עמק הסיליקון להחוויר, לא נראו כמותם מעולם.

הדיווחים, שהגיעו ממקורות כמו "The Information" ובלומברג, מדברים על תופעה חדשה: צוקרברג לא רק מציע משכורות עתק, אלא במקרים רבים עוקף את תהליכי הגיוס הסטנדרטיים ופונה אישית לחוקרים בכירים בגוגל, OpenAI ומיקרוסופט (בעיקר במעבדות ה- DeepMind שלהן). הוא לא מבקש, הוא משכנע. והשכנוע הזה עולה הון. קשה לאמוד את הסכום המדויק, אך הערכות שמרניות מדברות על מאות מיליוני דולרים, ואולי אף יותר, שהושקעו ישירות בשנה האחרונה רק בגיוס טאלנטים. זהו לא סתם מהלך עסקי, זוהי הצהרת כוונות אגרסיבית. צוקרברג לא רוצה להתחרות, הוא רוצה לנצח. והוא מוכן לשלם כל מחיר כדי להבטיח שהמוחות הטובים ביותר יעבדו עבורו.

ניתוח כלכלי: השקעה אסטרטגית, לא הוצאה

במבט ראשון, קל לתהות אם צוקרברג איבד את דעתו. מדוע לשלם סכומים אסטרונומיים, לעיתים פי שלושה, עשרה ועשרים מהמקובל בשוק, עבור עובד אחד, מוכשר ככל שיהיה? התשובה טמונה בהבנה עמוקה של מהפכת הבינה המלאכותית. צוקרברג לא רואה בכך הוצאה, אלא השקעה. ההשקעה החשובה ביותר, למעשה, שהחברה שלו יכולה לבצע כיום.

התחשיב הכלכלי שלו מורכב אך הגיוני. נניח שצוות של עשרה מהנדסי AI מהטובים בעולם, שגויסו בעלות כוללת של, נניח, טריליון דולר במענקים ומשכורות לשנה, יצליח לפתח מודל שפה גדול (LLM) או מערכת בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) שתהיה יעילה ב-15% יותר מהמתחרות. ה-15% האלה, בסקייל של מטא המשרתת קרוב לארבעה מיליארד משתמשים ברמה היומית, יכולים להיות שווים מיליארדי דולרים ביום אחד. זה יכול להתבטא בפרסום ממוקד יותר, במעורבות גבוהה יותר של משתמשים בפלטפורמות כמו פייסבוק ואינסטגרם, או בפיתוח מוצרים חדשים לחלוטין במטא-וורס (Metavers) שיכניסו זרם הכנסות חדש.

צוקרברג צופה עתיד שבו הבינה המלאכותית לא תהיה רק "פיצ'ר", אלא התשתית לכל מה שמטא עושה. הוא מבין שהחברה שתחזיק במודלי ה-AI המתקדמים ביותר, תשלוט במשחק. בהקשר הזה, כמה מאות מיליוני דולרים הם מחיר קטן לשלם עבור ההזדמנות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר מאז המצאת האינטרנט. הוא לא קונה עובדים, הוא קונה את העתיד.

המחיר של פיגור טכנולוגי: אפל ואינטל כסיפור אזהרה

כדי להבין את הדחיפות במהלך של צוקרברג, צריך רק להביט בחברות ענק אחרות ש"פספסו את הרכבת". אפל, למשל, במשך שנים התמקדה בשלמות המוצר ובחוויית המשתמש, תוך שהיא מזניחה במידה מסוימת את ההשקעה בתשתיות ענן ובינה מלאכותית ברמה הבסיסית. התוצאה? בעוד ש-OpenAI , גוגל ומטא דהרו קדימה עם מודלים מתוחכמים, אפל נאלצה להודות, גם אם בעקיפין, שהיא נשארה מאחור. ההכרזה האחרונה שלה על שיתוף פעולה עם OpenAI לשילוב ChatGPT באייפון או רכישה כזו או אחרת של חברת AI הן לא פחות מהודאה בכך שהיא צריכה עזרה חיצונית כדי לסגור את הפער. המחיר של ההיסוס הזה הוא אובדן פוטנציאלי של שליטה בחוויית המשתמש העתידית, ומתן דריסת רגל למתחרה ישירה במערכת ההפעלה הסגורה והקנאית שלה.

דוגמה כואבת עוד יותר היא אינטל. פעם, שם נרדף לחדשנות ושליטה בשוק השבבים, עד שאינטל נרדמה בשמירה. היא לא זיהתה בזמן את המעבר לשבבים המיועדים למובייל, וחשוב מכך, לא השקיעה מספיק בפיתוח המעבדים הגרפיים (GPU's) שהפכו להיות "השרירים" של מהפכת ה-AI. כיום, חברה בשם אנבידיה, שזיהתה את הפוטנציאל שנים קודם לכן, שולטת ביד רמה בכ-80% משוק השבבים והפכה לאחת החברות הגדולות בעולם. אינטל מנסה עכשיו בכל כוחה לסגור את הפער, משקיעה מיליארדים במפעלים חדשים ובמחקר ופיתוח, אבל היא משחקת משחק של "catch-up"  וזהו משחק יקר ומסוכן.

אפקט כדור השלג: הפער שרק יגדל

הבעיה הגדולה ביותר עבור חברות שנשארות מאחור היא שהפער אינו סטטי. הוא דינמי וגדל באופן אקספוננציאלי. חברה עם מודל AI מתקדם יכולה להשתמש באותו מודל כדי לשפר את עצמו. היא יכולה להריץ סימולציות מהר יותר, לנתח דאטה ביעילות רבה יותר, ואפילו לכתוב קוד טוב יותר כדי ליצור את הדור הבא של ה-AI שלה. זהו מעגל קסמים חיובי עבור המובילות, ומעגל קטלני עבור המפגרות.

הבינה המלאכותית שפותחה על ידי גוגל, מטא ומיקרוסופט היום, היא זו שתעזור להן לפתח את הבינה המלאכותית של מחר. כל פריצת דרך מקצרת את הדרך לפריצת הדרך הבאה. לכן, הפער שנוצר היום בין מטא לאפל, או בין אנבידיה לאינטל, לא צפוי להצטמצם. להיפך, הוא צפוי להתרחב, עד לנקודה שבה יהיה כמעט בלתי אפשרי לסגור אותו. זו הסיבה שצוקרברג כל כך נואש. הוא מבין שהוא לא יכול להרשות לעצמו להיות בצד הלא נכון של הפער הזה.

מלחמה על הנכס היקר ביותר

מלחמת הכישרונות בעולם הבינה המלאכותית אינה רק סיפור על משכורות מנופחות. זהו סיפור על חזון, על אסטרטגיה ועל ההבנה שהנכס היקר ביותר בעידן החדש אינו עוד נדל"ן, מפעלים או אפילו דאטה. הנכס היקר ביותר הוא המוח האנושי - היכולת ליצור, לחדש ולדמיין את הבלתי אפשרי. מארק צוקרברג מהמר במאות מיליוני דולרים שהשקעה במוחות המבריקים ביותר היא לא רק הדרך הטובה ביותר להבטיח את עתידה של מטא, אלא הדרך היחידה. בעוד חברות אחרות סופרות את ההוצאות, הוא סופר את הפוטנציאל. ובהימור הזה, ייתכן מאוד שהוא יצחק כל הדרך אל הבנק, או ליתר דיוק, אל העתיד.