אחד מאלף: המוות פרץ לחיי אבל אני לא מתייאש

יש מן קונספציה מוטעית של מרבית הציבור הבטוח שבבית החולים יש 'בנק של איברים' וכל אחד שנזקק, נכנס לשם ומקבל את מבוקשו. המציאות רחוקה מכך

תוכן השמע עדיין בהכנה...

צוות מערך השתלות הכליה בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי כללית, במהלך הניתוח | סורוקה

צוות מערך השתלות הכליה בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי כללית, במהלך הניתוח | צילום: סורוקה

1000 איש נכנסים למעגל האכזרי של אי ספיקת כליות סופנית מדי שנה. אני אחד מהם. מאז, המוות הפך מוחשי כל כך עבורי כשהרופא בישר לי שהכליות שלי עומדות לפני קריסה. והדבר היחיד שיציל אותי הוא השתלת כליה מתורם או תורמת שיסכימו לתרום לי כליה אחת שלהם.

יש מן קונספציה מוטעית של מרבית הציבור הבטוח שבבית החולים יש 'בנק של איברים' וכל אחד שנזקק, נכנס לשם ומקבל את מבוקשו. המציאות רחוקה מכך. אם הושלכת למערבולת הזאת הנקראת "אי ספיקת כליות סופנית", אתה צריך לצאת למסע של חיפושים  נואש ולהביא איתך כליה  מהבית. הכליות הן המנקות את הרעלים בגוף וכשהן לא עובדות אתה למעשה מרעיל את עצמך  ולפי התחזיות הקודרות של הרופאים, בזמן הקרוב הזיהום בדם שלי יגבר, ארגיש רע ומיד אחובר למכונת הדיאליזה שהיא הארכת חיים באופן מלאכותי.

ביקרתי במחלקות הדיאליזה בבתי החולים, פגשתי שם אנשים כבויים שהחיים אוזלים מהם דרך המכונות האימתניות המחליפות את כל הדם בגוף במשך שעות. עוד קונספציה ציבורית שגויה היא שהדיאליזה היא פתרון למחלת כליות. ההפך הוא הנכון, דיאליזה מתישה את הגוף ברמה כל כך קשה וכעבור 5-6 שנים בדיאליזה הגוף כל כך מותש משאיבת הדם המלכותית עד שאינו מסוגל לקלוט יותר כליה ומחובר למכונות 3 פעמים בשבוע. ואם לא תמות מההתשה היומיומית בדיאליזה אתה עלול למות מזיהומים שגורמת הדיאליזה.

הכי מעניין

שנים אני מסקר כעיתונאי מצוקות של אנשים רבים, חלקם עומדים מול מוות מוחשי. ועכשיו גם אני עומד מול המוות פנים מול פנים ורואה לו בלבן של העיניים. אני לא יודע כבר מה מפחיד אותי יותר, המוות שפרץ לחיי בשלב כל כך מוקדם, או תהליך הגסיסה האיטית של הגוף במכונות הדיאליזה הצפויה לי, תהליך שמרגע שיתחיל, החיים כפי שאני מכיר אותם כיום, ייגמרו ובמשך 3 ימים בשבוע אהיה מושבת לצורך החלפת כל הדם שלי בגוף וביתר הימים אהיה מותש וחלש מכדי לתפקד.  

רק כשאכנס לטיפולי הדיאליזה הנוראים אוכל להיכנס ל"תור הלאומי" להשתלה, אך  בתור הלאומי משתרך תור גדול של אנשים שמצויים כבר שנים בדיאליזה.  

לכן, הדרך היחידה שלי לדלג מעל ההמתנה מורטת העצבים וכיליון הכוחות כשאני מחובר למכונות, הנה לקבל כעת ובדחיפות לפני שאכנס לדיאליזה תרומה של כליה מתורם או תורמת בגילאים 27 עד 70.

בדרך הפתלתלה להשגת כליה יש גם אנשים טובים אותם מצאתי ב"עמותת מתנת חיים".   עמותה זאת מעניקה   מעטפת של תמיכה ומידע בכל התהליך גם לחולה וגם לתורם. אנשי עמותת "מתנת חיים" מלווים  את החולה כבר עם תחילת התהליך ומלמדים אותו מה עליו לעשות כדי להגיע לרגע המיוחל של השתלת הכליה. העמותה שבראשה עומדת הרבנית רחל הבר, זוכת פרס ישראל על תרומתה המבורכת למדינה מעניקה גם תמיכה לתורם וגם הוא אינו לבד . כמו כן דואגת העמותה להצלבות, כלומר אם הצלחת להביא תורם שסוג הדם שלו אינו מתאים לך אך מתאים למישהו אחר ואותו חולה הביא תורם שלא מתאים לו ומתאים לך, עמותת מתנת חיים תחבר ביניכם ותדאג ששניכם תעברו השתלה מתרומה צולבת.

עמותת מתנת חיים היא הגוף ההתנדבותי היחיד בישראל העוסק בתרומות אלטרואיסטיות מן החי (הדרך החוקית היחידה לקבל תרומת כליה בישראל). ויש רבים שכבר קיבלו תרומות באמצעותם תוך חודשים, מאנשים חיים, תרומה שמבטיחה אריכות ואיכות ימים.

במידה שתחליטו שאתם מעוניינים לתרום לי כליה ולהציל את חיי, אני אודה לכם מכל הלב  ותעברו תהליך ידידותי עם עמותת "מתנת חיים". בלחיצה על הקישור המצורף תוכלו להשאיר פרטים ונציגה מנוסה של "מתנת חיים" תיצור איתכם קשר ותלווה אתכם כל הדרך בתהליך התרומה. לתרומת כליה לדקל שחרור לחצו בבקשה כאן.

ו' באב ה׳תשפ"ה31.07.2025 | 12:16

עודכן ב