לאחרונה התבשרנו שמומחים רבים מהאקדמיה מלמדים את ראש הממשלה כיצד עליו להנהיג את המדינה. מכתבים כאלה נשלחו מראשי מכללות, מהאקדמיה הצעירה, ומראשי אוניברסיטאות.
בדיקת הרקע המדעי של המכובדים הוא אכן מרשים ביותר. הם מביאים מומחיות ביחסי עבודה, חינוך לשוני, לימודי אפריקה, תולדות הנצרות, מוסיקה ומחול, משפט פלילי, לימודים מקוונים, עיצוב גרפי, הנדסת אנרגיה, פילוסופיה, ועוד. מרשים מאד, היינו בשמחה ממנים אותם לתפקידים אקדמיים. אכן הם מונו לתפקידים אקדמיים במוסדות מתאימים לתחום התמחותם.
הם מתפארים בתארים אלה ומלמדים את ממשלת ישראל ומשרד הבטחון כיצד עליהם להתנהל במלחמה. אם חלק מהם היו אלופים בצבא, או קציני מודיעין, או אולי שרתו במועצה לביטחון לאומי, היה אולי ערך לשמוע את דעתם. איננו יודעים אם יש להם רקע כזה כי הם מדברים בשם המומחיות האקדמית שלהם. זו אינה רלבנטית כלל. היא לא מקנה להם שום יתרון על שרברב מומחה, רוכל בשוק הכרמל, גננת, או אופטיקאית, שניזונים מהאינטרנט על המתרחש. המידע שלהם מגיע מאותם גופי חדשות שמצלמים ילד חולה מעזה שישראל העבירה לטיפול רפואי, וטוענים שזה ילד מזה רעב בעזה. המידע מגיע מאותה תקשורת ששותה בצמא את הנתונים שמעביר "משרד הבריאות" של החמאס. כולנו מסכימים שהחמאס אונס בחורות יהודיות, שורף תינוקות יהודים, עורף ראשים של יהודים, מענה שורדי שואה, חוטף אזרחים יהודים חפים מפשע, משתמש באזרחי עמו כמגן אנושי. אבל הם לא ישקרו! מה שהם אומרים הוא ודאי אמת לאמיתה, אין ספק!
הכי מעניין
ברור שעצם הרהב בהצעת פתרונות בנושאים שהם אינם בקיאים בהם על סמך נתונים לא אמינים הורס את כל האמון שיש לנו ביכולות האנליטיים והמחקריים שלהם. מובן שעצותיהם יתקלו בחיוך סלחני, במקרה הטוב, ובבוז הראוי בדרך כלל. הבעיה היא שבנפנופם בדגל המוסדות שבראשם הם עומדים, מוסדות שרובם מסובסדים על ידי האזרח, הם כורתים את הענף עליהם הם יושבים. נכון שמערכת המשפט המסואבת תדאג לכך שהם לא יענשו על מועלם בשליחות הציבורית שלהם, אבל המכה שמקבלת המערכת האקדמית היא אנושה. הסטודנט יודע שהסיכוי שיקבל חינוך מדעי אובייקטיבי הוא קטן. הסטודנט רואה במכללות קן ל"חינוך מחדש" בנוסח טוטליטרי. בטווח הקצר, כל עוד הסטודנטים זקוקים לחותמת שלמדו מקצוע מסויים, הם יבלעו את רגש הגועל שהם חשים ויוציאו את התעודה. אבל השוק לא שוקט על שמריו. כשם שקמו מוסדות בלתי תלויים לבחינות פסיכומטריות, יקומו מוסדות רציניים לבחינות במקצועות אחרים – מדעי המחשב, כלכלה, מנהל. לא יהיה צורך בבזבוז שנים במוסד פנאטי חשוך שמנסה לכפות את אמונתו על הסטודנט. ציבור הבוחרים גם הוא יתקומם על העברת כספיו למוסדות חינוך אידיאולוגי זר. כבר היום גם ניכר שינוי במגמה של החוקרים. בעוד שבעבר רוב הדוקטורנטים שלי פנו למחקר באקדמיה, היום רובם הולכים למחקר בחברות פרטיות.
ראשי האוניברסיטאות והמכללות של היום, כמו קודמיהם בימי הביניים, מראים עוורון לא רק בתחומי בטחון וצבא, בהם אין להם שום הכשרה, אלא אפילו מזיקים למוסדות עליהם הם אמונים.