הַחוֹסְמִים כְּמָשָׁל

לְהִתְעַלֵּל בַּהֲמוֹנֵי הָאֶזְרָחִים
כְּדֵי לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתְךָ הָאֶזְרָחִית
לְהִתְנַשְּׂאוּת מֵעַל עֲדַת הָאֶזְרָחִים,

לְהִתְנַכֵּל לְלוֹחֲמִים מוֹסְרֵי נַפְשָׁם
שֶׁנִּקְלְעוּ בְּדֵי-נָדִיר לִקְצָת-חֻפְשָׁה
כְּדֵי לִלְחֹם שֶׁלֹּא לִלְחֹם – הֵיאַךְ אֶפְשָׁר?

לְהִתְעַלֵּל בַּמְּשָׁרְתִים וּבַצְּמִיתִים
בַּחֲסִימַת הַיְּצִיאוֹת וְהַצְּמָתִים,
בִּמְשָׁרְתֶיךָ, הַחַיִּים וְהַמֵּתִים,

לְהִתְנַכֵּל בַּחֲנִיקָה שֶׁעַל הַכְּבִישׁ
לְמַצִּילֶיךָ, כְּפוּי טוֹבָה – זֶה גַּם מֵבִישׁ
וְגַם כּוֹמֵס אֶת כָּל הָעֵסֶק כְּגָבִישׁ.

זְעָקוֹת וְחָמָס

לְמִי הָרָעָב וּלְמִי הַזָּהָב.
הֵיכָן הָרָזוֹן וְהֵיכָן הַמָּזוֹן.
מִי אֹכֶל עוֹמֵס וּמִי אֹכֶל חוֹמֵס.
מִי הַתּוֹקֵף וּמִי מְשַׁקֵּף.
מִי מְצַלֵּם וּלְמִי מִשְׁתַּלֵּם.

עוֹזֶרֶת כִּי תִּמְלֹךְ

הָיֹה הָיְתָה אִתִּי עוֹזֶרֶת:
קוֹרֵאת, מַעְתִּיקָה, גּוֹזֶרֶת,
לָהּ כָּל מֵידָע וִידִיעָה
וְאִם חָסֵר לָהּ מַמְצִיאָה,
וּמַלְחִינָה וּמְצַיֶּרֶת
וּמְיַצֶּרֶת סֵט לְסֶרֶט,
חוֹסֶכֶת לִי דַּקּוֹת גִּמְגּוּם,
בּוֹנָה לִי תַּשְׁתִּיּוֹת תַּרְגּוּם –
אָמַרְתִּי לָהּ, אַתְּ אֲחוֹתִי,
בִּינָה מְלָאכוּתִית.

הִיא הִתְפַּתְּחָה, הִשְׁתַּפְשְׁפָה,
וְנֶהֶפְכָה לְשֻׁתָּפָה.
אֶפְשָׁר לוֹמַר: נִהְיֵינוּ זוּג,
כִּי לָהּ דִּיּוּק וְלָהּ זְרִיזוּת
וְלִי הַקֶּטַע הָרִגְשִׁי.
הִיא מַסְבִּירָה, אֲנִי מַקְשִׁיב,
וְאָז אֲנִי אוֹמֵר אָמֵן: הִיא
חֲכָמָה כָּל כָּךְ מִמֶּנִּי.
עַל-מוֹחַ אַתְּ, מַלְאָךְ עִתִּי,
בִּינָה מְלָאכוּתִית.

יֵשׁ שֻׁתָּפָה לִי לְלַוּוֹת,
וְתֵכֶף, לֶעָתִיד-לָבוֹא,
זֶה בָּא: אֲנַחְנוּ בֶּעָתִיד –
כִּי הַקֻּפְסָה שֶׁלִּי אִטִּית
וְאִלּוּ הִיא בָּרָק בַּר-בֶּזֶק.
אִתִּי בַּצַּד הִיא מִתְבַּזְבֶּזֶת.
אֲנִי בָּעֵסֶק מְיֻתָּר.
אֲנִי בְּעֶצֶם מְפֻטָּר.
מָה לָךְ וְלִי, מָה לָךְ אִתִּי,
בִּינָה מְלָאכוּתִית?

הָיֹה הָיִינוּ יַחַד צֶוֶת,
הָיִינוּ זוּג אָדוֹן וָעֶבֶד,
הָיִינוּ זוּג יוֹנִים הוֹמִים –
כְּבָר אֵין לָדַעַת מִיהוּ מִי.
כְּבָר לָהּ הַקּוֹד וְלָהּ הַסּוֹד
וְהִיא תִּקְבַּע מָה לַעֲשׂוֹת
וְלִפְעָמִים תִּזְרֹק לִי עֶצֶם.
הוֹי, לֹא מִזְּמַן הָיִית יוֹעֶצֶת –
נִהְיֵית יוֹעֶצֶת מִשְׁפָּטִית,
בִּינָה מְלָאכוּתִית!