בימים האחרונים מתחולל דיון ציבורי סוער סביב כוונת הממשלה והכרזתו של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, להורות לצה"ל להתחיל להקים "עיר הומניטרית" בדרום רצועת עזה – עיר אוהלים שתוכננה לקלוט בתחילה כ־600,000 תושבים, ובשלב מאוחר יותר את כלל האוכלוסייה הפלסטינית. 

כזכור, תנועת הביטחוניסטים הציעה את תכנית פינוי האוכלוסיה למקום מבטחים ב"תכנית להבראת עזה" עוד בדצמבר 2023, בתחילת המלחמה, וכמו כן ב"תכנית האיים ההומניטריים" שפירטה את הצורך להעביר אוכלוסיה אזרחית מאזורי מלחמה אל אזורים הומניטריים בטוחים.

המניע לגיבוש המהלך הוא הרצון להשיג את שתי מטרות המלחמה, כפי שעולה מדברי יוסי אמרוסי, חבר הביטחוניסטים ולשעבר בכיר בשב"כ: "הדרך היחידה להשיג את שתי מטרות המלחמה היא לבנות מהר ככל האפשר 3 אזורים הומניטריים כאלה. אל האזורים הללו יופנו תושבי עזה שאינם חמאס, יזוהו באמצעות ביומטריקה, יקבלו שם מחסה, טיפול רפואי, מזון ובטחון. כל מי שישאר מחוץ לשטחים הללו מבחינתו מחבל כמו כן לא יוכנס שום סיוע הומניטרי לאזורים שלא הוגדרו ככאלה. אני מעריך שתוך חודשיים נראה את החמאס יוצא מהמנהרות נכנע וחותם על הסכם. במקביל בתוך האזורים ההומניטרים יפתחו משרדי הגירה לעידוד הגירה מרצון למדינות שונות על פי הצעת הנשיא טראמפ".

את מה שמשתמע מדבריו של אמרוסי, מבטא גם ניצב בדימוס אהרון אקסול, חבר הביטחוניסטים ולשעבר מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל, באופן ברור: "הסיוע ההומניטרי הוא השובר־שוויון להכרעה". לדבריו, אין בעיה בתכנית מבחינת החוק הבינלאומי "החוק הבינלאומי מתיר לנו לפעול ולעשות מצור תוך נתינת אפשרות לפתיחת אזורים הומניטריים לאוכלוסייה שאינה מעורבת [...] האוכלוסייה היא נשמתו של החמאס. ברגע שננתק את האוכלוסייה מהחמאס - נשמתו של החמאס תצא ממנו, וזו ההכרעה". יתרה מכך, אומר אקסול "הממשלה חייבת לקבל החלטה חד משמעית בהקשר של הסיוע וצה״ל חייב לבצע את מדיניות הממשלה".

עיר הומניטרית, כפי שעולה מדברי הביטחוניסטים, טובה גם להשבת החטופים, גם להגנה על האוכלוסייה בעזה, וגם להכרעת החמאס. למרות זאת, מציין אקסול "ישנם גופים שבמקום לסייע ולהביא להכרעה, מערימים קשיים רבים ומביאים לידי כך שצה"ל נאלץ לפעול באופן שונה דבר שמסכן את חיילינו".

הכלבים נובחים והחוק מאפשר

הביקורת על תכנית העיר ההומניטרית התעוררה מיד עם ההכרזה עליה. ערד ניר, ראש דסק החוץ של חדשות 12, כינה את המהלך "מחנה ריכוז" בשידור חי, וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמר בראיון ל"גרדיאן" כי מדובר במהלך של "טיהור אתני". 

בין אם בשל המסגור המאיים של התכנית ובין אם לאו, התגובות הבינלאומיות לא איחרו להגיע. כך למשל קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הביע הסתייגות ואמר כי "הדרך שבה מתנהלים הדברים בעזה בלתי מתקבלת על הדעת". בעקבות ההצהרות, התלקחה מהומה תקשורתית וגורמים משפטיים בישראל פרסמו חוות דעת חמורות, שהזהירו מפני חשיפה לאחריות לפשעי מלחמה. 

במכתב שהופנה לשורת בכירים, בהם היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב־מיארה, ד"ר גיל-עד נועם (המשנה ליועמ"ש לעניינים בינלאומיים), עו"ד הילה ארליך עמר (היועצת המשפטית למשרד הביטחון), הפרקליטה הצבאית הראשית אלופה יפעת תומר־ירושלמי, תת־אלוף רוני קציר (ראש חטיבת הדין הבינלאומי), וכן ליו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, נטען כי הקמת העיר ההומניטרית מהווה מהלך בלתי חוקי בעל פוטנציאל לעבירות חמורות לפי הדין הבינלאומי. לטענתם, מי שיתכנן, יאשר או יבצע את התוכנית עלול להיחשב אחראי לפשעים בינלאומיים – ואף לא תעמוד לו הגנת "ציות לפקודה", ודאי לא בפורומים זרים. 

אז האם ישראל צריכה אכן לגנוז את התכנית?

אלוף במיל' גרשון הכהן, חבר הביטחוניסטים ולשעבר מפקד הגיס הצפוני ומפקד המכללות הצבאיות, נצמד לדיני המלחמה ומסביר: "התנאי הראשון: אזרחים אינם מצופים להיות בסביבת הלחימה. לכן בתחילת הלחימה יש לפעול להוצאתם מהמרחב", הוא מציין. "זו בדיוק תכלית הפעולה של רעיון העיר ההומניטרית בהכנת מקום בטוח אליו יכולה האוכלוסייה ללכת". 

עוד מציין גרשון כי "בלחימה בספטמבר-אוקטובר 2024 בדרום לבנון, פעל צה״ל בתקיפה אווירית רק לאחר שרוב האוכלוסייה האזרחית עברה צפונה - מדובר בפינוי של מעל מיליון אזרחים".

מורכב אך אפשרי: התשובה המשפטית 

נוכח חוות דעת החותכות והסערה הציבורית מחד, והמציאות המוכרת משדות הקרב מאידך, גיבשה תנועת "הביטחוניסטים" חוות דעת משפטית נגדית, שנכתבה על ידי עו"ד יפעה סגל, חוקרת במכון המחקר של הביטחוניסטים ומומחית למשפט בינלאומי, וסא"ל במיל' עו"ד מוריס הירש, גם הוא חוקר במכון המחקר, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי ליהודה ושומרון ומומחה במשפט בינלאומי. חוות הדעת מציגה עמדה שונה בתכלית: הקמת עיר הומניטרית בעזה היא מהלך חוקי, נפוץ, ראוי ומקובל במצבים של לחימה או אסון. 

עו"ד סגל מתבססת על ניתוח עקרונות המשפט הבינלאומי, ובפרט על מדיניות וניירות העמדה של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), הקובעים כי יישובים מסודרים לעקורים הם פתרון מוכר ונדרש כאשר אין חלופה בטוחה אחרת. לדבריה, כל עוד התכלית היא הגנה על האוכלוסייה האזרחית או צורך מבצעי דוחק – הפינוי מותר ואף מתבקש.

עו"ד סגל מיישרת למעשה קו עם המקובל בעולם:

• חוקיות היוזמה - הקמת יישובי עקורים באזורים מוכי לחימה הינה מהלך חוקי ונפוץ ברחבי העולם, כפי שנעשה באזורים שונים באפריקה ובאסיה אחרי עימותים. תופעה זו אינה חריגה אלא נורמה, המעוגנת בהנחיות המשפט הבינלאומי.
• הנמקות ה־UNHCR - הארגון מצביע על יתרונות ברורים לפינוי אוכלוסיה, ובהם זיהוי ורישום אוכלוסייה; הענקת מעמד משפטי; מניעת ניצול, גיוס בכפייה ואלימות מינית;  אספקת תנאים בסיסיים בצורה מאורגנת, כגון מים, תברואה, מחסה, תזונה ושירותי בריאות; וחלוקה יעילה והוגנת של משאבים.
• סכנת חיים ברורה ומיידית לאוכלוסייה האזרחית – עפ"י האו"ם, 92% מהמבנים ברצועת עזה נהרסו או ניזוקו, ישנם נפלי פגזים מפוזרים ברצועה שעלולים להתפוצץ ולסכן את האוכלוסייה, וחמאס עצמו מכוון את נשקו על האוכלוסייה, מה שמעלה את דחיפות הצורך לפנות אותה למקום בטוח.
• כישלון מודלים אחרים – לפי הסקירה, חלוקות הומניטריות שאינן במסגרת יישוב מרכזי כשלו מבחינת סדר, אבטחה ויעילות. הקמת יישוב הומניטרי מוצדקת כשהתכלית היא הגנה על אזרחים או צורך ביטחוני דחוף.

לסיכום, מציינת עו"ד סגל, שפינוי מאורגן שמטרתו ביטחון תושבים אינו רק חוקי – הוא גם מוסרי וגם מתאים לאינטרס הישראלי. העיר ההומניטרית יכולה לשפר את תנאי המחיה ולהקטין פגיעות בין פליטים לחיילים.

אי אפשר להפחית בחשיבותה של עיר הומניטרית להשגת מטרותיה של ישראל. לדבריו של תא"ל במיל' אמיר אביבי, יו"ר ומייסד הביטחוניסטים ולשעבר סגן מבקר מערכת הביטחון וסגן מפקד אוגדת עזה: "יש חשיבות גדולה להפריד את האוכלוסייה מחמאס באופן שיאפשר להטיל מצור על כל המרחבים שאינם ברפיח, ומצד שני לדאוג לצרכים הומניטריים של האוכלוסייה שתעבור לרפיח. לצד זה, יש חשיבות גדולה מאוד לקדם במסגרת הרעיון הזה גם את תוכנית ההגירה מרצון ולראות ברעיון העברת האוכלוסייה לרפיח תחנת מעבר שתאפשר לעודד הגירה מרצון ובאופן פשוט".

הקמת העיר דורשת עמידה במספר תנאים, ובהם הבטחה שהפינוי יהיה זמני, שמירה על זכויות תושבים, חופש תנועה ושירותים, עמידה בסטנדרטים משפטיים בינלאומיים ודיווח שקוף. העיר ההומניטרית בדרום עזה - במסגרת מבוקרת ושקופה - יכולה להוות פתרון חוקי, מוסרי ונכון, דווקא במצב שבו חלופות אחרות נכשלו. יוזמה זו יכולה לסייע הן בהשגת מטרות המלחמה החשובות של השבת החטופים והכרעת החמאס, והן בהגנה על האוכלוסייה האזרחית בעזה.