מלחמות היום אינן מתרחשות רק בקווי החזית ובין צבאות. במאה ה-21 מלחמות הן רב-ממדיות ופוגעות בכל רובדי החברה: כלכלה, אנרגיה, מזון, תחבורה, תקשורת. כשרוסיה תקפה את אוקראינה, נלחמו שני כוחות במקביל: הצבא האוקראיני בשדה הקרב, והמערכת הציבורית על הישרדות החברה. הצלחה רק באחת החזיתות לא תביא לניצחון.

וכך גם אצלנו: כשאיראן שלחה מאות רקטות לישראל ביוני האחרון, המטה הכללי תיאם את התגובה הצבאית. אבל במקביל התרחש משהו לא פחות קריטי: פינוי יותר מ-140 אלף תושבים מהצפון, ניהול אלפי מקלטים ציבוריים, שמירה על אספקת חשמל תחת אש ותיאום רפואי לאלפי פצועים אזרחים. השחקנים מאחורי המבצע המרשים הזה היו עובדי הציבור במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.

כבר מתחילת המלחמה, משרד הרווחה מסייע לאלפי מפונים, מערכת החינוך מארגנת חינוך מקוון לאלפי ילדים באזורי לחימה והרשויות המקומיות מנהלות את החיים תחת אש. כל אחד מהגורמים האלה הוא כוח אזרחי במלחמה. "כשהחוסן של העורף חזק, לנו יש ביטחון להמשיך״ אמר הרמטכ"ל בביקור בבת ים אחרי הפגיעה האיראנית.

המחיר של שנות הזנחה והתעלמות

השירות הציבורי בישראל הגיע למלחמה הזו פצוע. פריון נמוך ב-18% מהממוצע במדינות ה-OECD, ירידה של 40% בביקוש להשתלבות בחמש השנים שקדמו למלחמה, ואלפי תקנים לא מאוישים. כשהמלחמה פרצה, אותן מערכות שהזנחנו נדרשו פתאום לתפקד ברמת שיא. כל אגף שירותים חברתיים ממוצע הכפיל את כמות התיקים שלו, העובדים עבדו במשמרות כפולות והבינו שאם הם לא יהיו שם – האנשים יישארו ללא מענה.

אויבינו מבינים זאת היטב. האסטרטגיות של איראן וחיזבאללה התבססו על ההבנה שישראל חזקה צבאית, אבל ניתנת לפגיעה במערכות האזרחיות. הם לא מנסים להביס את צה"ל במערכה פתוחה – הם מנסים לשבור את יכולתה של החברה הישראלית לתפקד.

כל פגיעה במערכת החינוך, כל עיכוב ברישוי עסקים, כל קושי בקבלת שירותי בריאות - משרת את האסטרטגיה הזו. לכן חיזוק השירות הציבורי הוא עניין של ביטחון לאומי במלוא מובן המילה.

המלחמה גם שינתה משהו מהותי: בשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים עלייה בהתעניינות להשתלב בשירות הציבורי. צעירים, ותיקי הייטק ואקדמאים מבקשים להצטרף לשורותיו, לאחר שראו במו עיניהם את ערכו של השירות הציבורי.

איך מתכוננים לאירוע הבא

באירוע החירום הבא – מלחמה מתמשכת שתשבש תשתיות חשמל וסייבר, תפגע בתחבורה ובאספקת מזון ותדרוש פינויים נוספים – עובדי ציבור מוכשרים ונחושים יהיו הכוח המקביל והשווה ערך לקצינים בצה"ל, החיילים של החזית האזרחית.

הפעולות הנדרשות ברורות ודחופות:

השקעה בתשתיות: שדרוג מערכות המידע, תשתיות תקשורת מתקדמות, ובניית פלטפורמות שיאפשרו למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות לתפקד במהירות ובמקצועיות גם בחירום.

מוכנות לחירום: הכנת מתכונת החירום כבר עכשיו, עם תרגולי מוכנות קבועים, פרוטוקולי עבודה מעודכנים ותיאום בין-משרדי משופר. המערכת חייבת להיות מוכנה לתרחיש הבא לפני שהוא מגיע.

מסלולי קריירה אטרקטיביים ומגוונים: להפוך את השירות הציבורי ליעד עבור צעירים מצטיינים, כולל חשיפה ציבורית רחבה לתפקידים, הסדרי תעסוקה חדשניים והטמעת מודל מילואים בשירות הציבורי.

ומעל הכול – להתחיל להתייחס לעובדי הציבור כמו שאנחנו מתייחסים לקציני צבא. להכיר בתרומתם החיונית, להעריך את עבודתם, להבין שהם לא פחות חשובים לביטחון המדינה ולחוסנה.

באירוע החירום הבא, כשהרקטות ייפלו והאזעקות יצפרו, נזדקק לקציני הצבא ולעובדי הציבור כדי לנצח. המלחמה הבאה תוכרע לא רק בשדה הקרב, אלא גם במשרדי הממשלה ובמוקדי החירום. הגיע הזמן להתכונן.