על אף שמעולם לא חיבבתי את סגנונו של בצלאל סמוטריץ', המשקף לטעמי פזיזות נמהרת, הרי שהֶערכתי מאוד את כישוריו, פעלתנותו ויושרו הבסיסי. סָברתי שלמרות פגמיו, יש צורך להצביע עבורו ועבור מפלגתו – לא רק מפני שאין מועמד עדיף, אלא מתוך תקווה שיעלה בידו, בעיקר בכובעו כשר במשרד הביטחון, לחזק את ההתיישבות, ולעצור את ההתפשטות הסרטנית־פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. ואמנם, תקווה זו לא נכזבה עד כה, וברי כי בתחום זה יש התקדמות מפעימה ממש, אף שהדרך עוד ארוכה. ואף על פי כן, לא עוד: לסמוטריץ' כבר לא אצביע אלא אם כן יבין את האמור להלן ויפעל בהתאם.

שתי בעיות השלובות זו בזו עומדות להכרעה – המשך המלחמה בחמאס וחובת הגיוס לכול. בנושא הראשון אין נחרץ מסמוטריץ', שמוכן לפי הכרזותיו אף לפרק את הקואליציה ובלבד שחמאס אכן יובס. ואילו בנושא השני מסכים סמוטריץ' לאמץ "חוק גיוס", דהיינו חוק הקובע שלימוד תורה פוטר במידה זו או אחרת מחובת הצלת נפשות – חוק שאין חילול השם גדול הימנו בזיוף התורה ועיווּתה הגמור. סמוטריץ' תומך כמובן בשילוב תלמוד תורה וגיוס לצבא, ושולל את פרישתם של החרדים מן הציבור, אך הוא סבור כי המשך הישגיו החשובים להתיישבות ולביטחון – התלויים ביציבות הקואליציה – מצדיק את מחיר החוק.

מכאן אין דרך אלא ללמוד שסמוטריץ' אינו מבין כלל את משמעות חוק הגיוס. הנידון אינו כלל גיוס בפועל של החרדים; שום חוק שבעולם לא יביא לגיוס מאסיבי ומיידי של החרדים, ודאי שלא לשירות קרבי, שאין דרך לכפותו על מי שאינו רוצה בו. לכל היותר יביא החוק – בתהליך ממושך, ומִסיבות כלכליות – לצמצום מסוים בגודלה המלאכותי, חסר התקדים בהיסטוריה, של "חברת הלומדים". המצוקה המיידית של צה"ל בכוח אדם קרבי לא תיפתר אפוא באמצעות גיוס חרדים אלא במידה מזערית ביותר. חשיבותו של חוק גיוס לכל היא אפוא במקום אחר – בעידוד נכונותם המופלאה של אנשי המילואים להתגייס. שכן חוק הקובע שלומדי תורה פטורים מגיוס יורק בפרצופם של בעלי האחריות, ההתנדבות ומסירות הנפש, ומפורר בידיים את הנכונות שלהם ושל משפחותיהם להמשיך להגן על קיומנו. על מה ולמה יסכנו הם את חייהם, את שלמות משפחותיהם ואת פרנסתם אם המדינה פוטרת בחוק מחנה גדול ועצום מהשתתפות בנטל ואף מממנת אותו?

התפוררות זו של הנכונות לגיוס משמעה אחד: קריסת ביטחונה של ישראל, וזאת באופן חמור ומיידי בהרבה מן הסיכונים ההתיישבותיים והביטחוניים שפירוק הקואליציה עלול להביא. בצלאל סמוטריץ' אינו מבין זאת. הוא סבור שאפשר להמשיך במלחמה תוך הטלת נטל בלתי אפשרי על אנשי המילואים, ותוך כך למלא אנשים מופלאים אלה בתחושה שאין קשה ממנה לישראלים: תחושת הפראייר.

השר סמוטריץ', אם תמשיך לפגוע במילואימניקים, ענקי דורנו, בתמיכתך בחוק השתמטות כזה או אחר, אם במקום לקדש את השם באמירה ברורה שלימוד תורה המנוגד להלכה הוא בבחינת מצוה הבאה בעבירה ואין לו ערך; אם לא תבין כי לעת כזאת הגעת למלכות – מחנה גדול ורב ינטוש אותך, מתוך ההבנה שאינך ראוי בשום פנים להנהגה. אנא התעשת!

פרופ' דוד הנשקה הוא חוקר תלמוד