שלשום אחר הצהריים הוכנסו קרטונים לחדר 1226 בבניין הכנסת, חדרו של הח"כ הפורש גדי איזנקוט. הרמטכ"ל לשעבר הגיש ליושב־ראש אוחנה את מכתב ההתפטרות מהכנסת, ובינתיים הלכה לשכתו ונארזה. ספרי בן־גוריון, מזכרות, תמונות, מסמכים. איזנקוט הוא מן הח"כים המסודרים ביותר בתולדות הבית. רושם הרבה, קורא המון.
מכל מרחבי הזירה הפרלמנטרית באו להיפרד בחיבוק. מזכירוֹת, רל"שים, ח"כ נרגש מש"ס, השר אופיר סופר ממפלגת הציונות הדתית וגם השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית. איזנקוט מעריך את פועלו המיניסטריאלי של וסרלאוף במשרד הנגב והגליל, ואינו מסתיר זאת. זוהי תכונה שובת לב, שמסבירה את האהדה הנרחבת לאיש שפרש השבוע ממפלגת האם שלו בפוליטיקה, ויצא לדרך חדשה. הגינות. היה ברור לו שפרישתו מהמחנה הממלכתי מחייבת גם התפטרות מהכנסת. הוא בז לח"כים פורשים שלוקחים איתם את המנדט. ככל הנראה, זו הסיבה שגם מתן כהנא פורש. אחרת, איזנקוט לא היה לוקח אותו כשותף לדרך הפוליטית החדשה, הלוטה עדיין בערפל.
בז לח"כים פורשים שלא מחזירים את המנדט. איזנקוט, השבוע | צילום: אריק מרמור - פלאש 90
כל זה מזכיר קצת את מפלגת ד"ש של יגאל ידין מבחירות 77'. היא ליקטה אליה שני ח"כים ותיקים, שמואל תמיר ובנימין הלוי, אך דרשה מהם להתפטר תחילה מהכנסת. כזכור, גם ידין כיהן פעם כרמטכ"ל. הפוטנציאל היה בשמיים אך התפוגג די מהר, בין השאר כי ידין היה חדש בפוליטיקה. איזנקוט רק שנתיים וחצי בכנסת, אבל כבר מנוסה יותר מידין בשעתו ופופולרי לפחות כמותו. קשה לדעת אם יחבור בהמשך ללפיד או לבנט, וספק גדול אם הוא עצמו כבר יודע. כך או כך הוא נחוש מאוד לשנות את השלטון פה, ולמען הסר ספק גם אידיאולוג. אם יושבע בעתיד לראש ממשלה, המחויבות המוסרית העליונה שלו תהיה לעקרון הממלכתיות ולמדינה, כמובן בהתאם לעקרונותיו המדיניים. לא ימין, לא שמאל, מרכז. כשראיינתי אותו לפני חודשים אחדים בסוגיות מדיניות אמר שהמדינה הפלסטינית לא רלוונטית אחרי 7 באוקטובר, אבל הדגיש את יראתו מפני הפיכתה של ישראל למדינה דו־לאומית. ברור שסמוטריץ' מחויב יותר ממנו למפעל ההתיישבות, אולי גם בני גנץ, שבוועידת ההתיישבות בעפרה דיבר לאחרונה בשבח המפעל ואף הביע צער על ההתנתקות. גנץ ואיזנקוט התנתקו השבוע באופן תרבותי במיוחד, וגם זה חידוש מרענן בנוף הפוליטי שלנו, חסר תקדים. שני הרמטכ"לים לשעבר, שנחלצו להצטרף למיזם ממשלת האחדות בתחילת המלחמה, לא יכלו עוד לשבת יחדיו באותה סיעה. כרגע נראה שגנץ הוא המפסיד העיקרי מהמהלך, אבל ייתכן שהמפסידים העיקריים יהיו שני אישים אחרים שלא טרחו להתייחס אליו כלל. לאחד קוראים בנט, לשני נתניהו.