כשמשקיע זר נוחת בישראל בפעם הראשונה, הוא מגיע לרוב עם סט של ציפיות מוגדרות: הוא שמע על "אומת הסטארט-אפ", על האקזיטים המפוארים ועל תעשיית ההייטק התוססת. הוא מצפה לראות חדשנות, טכנולוגיה, אולי אפילו קצת מה"חוצפה" הישראלית המפורסמת. אבל מה שהוא מגלה בשטח, אם הוא רק יודע היכן להסתכל, הוא משהו עמוק ומורכב הרבה יותר. הוא מגלה שההצלחה הכלכלית של ישראל אינה נשענת רק על רעיון מבריק אחד או על סקטור בודד. היא נובעת ממערכת אקולוגית שלמה, שילוב נדיר של 10 גורמים ייחודיים שאין לאף מדינה אחרת בעולם, אשר חוברים יחד ויוצרים מנוע צמיחה וחוסן כלכלי פנומנלי. אלו לא רק סיבות להשקיע; זהו הקוד הסודי של הכלכלה הישראלית.

"מעבדת העולם" לפתרונות חוסן ואלגוריתמיקה מורכבת

ישראל לא נהנית מהפריבילגיה לחדשנות לשם חדשנות. כאן, החדשנות היא הכרח קיומי. האתגרים הייחודיים - מחסור במים, איומים ביטחוניים מתמידים, צורך באנרגיה עצמאית ושטח חקלאי מוגבל - אילצו את המדינה להפוך למעבדה גלובלית. לדוגמה, ישראל מובילה עולמית בהתפלת מים, כאשר מתקן "שורק" הוא הגדול מסוגו בעולם. קרוב ל-80% מהמים לצריכה ביתית מגיעים מהתפלה. זו לא רק טכנולוגיה, זו אלגוריתמיקה מורכבת של ניהול משאבים, חיזוי ופתרון בעיות בזמן אמת, הרלוונטית לכל מקום בעולם המתמודד עם אתגרי הטבע.

הון אנושי עם "מנטליות הסטארט-אפ"

מעבר לתארים האקדמיים, התרבות הישראלית מטמיעה תכונות יזמיות מגיל צעיר. השירות הצבאי המשמעותי, בפרט ביחידות המודיעין והטכנולוגיה, מקנה לצעירים בני 20 אחריות על פרויקטים של מיליונים, יכולת לעבוד בצוות תחת לחץ, וכישורי אלתור ששום אוניברסיטה לא מלמדת. המנטליות של "ראש גדול" וחוסר הפחד מכישלון יוצרים כוח עבודה שמסוגל להפוך משבר להזדמנות בקצב מסחרר.

אקוסיסטם של קשרי גומלין הדוקים וקצב אדפטציה פנומנלי

האקוסיסטם הישראלי הוא קטן גיאוגרפית אך צפוף בצורה יוצאת דופן. המרחק הקצר בין תל אביב, הרצליה, ירושלים ובאר שבע יוצר "סיליקון ואלי" שבו כולם מכירים את כולם. "חבר מביא חבר" אינה קלישאה, אלא מנגנון יעיל להעברת ידע, גיוס עובדים וחיבור למשקיעים. הקשרים ההדוקים בין האקדמיה, התעשייה, הצבא והון הסיכון מאפשרים למדינה להתאושש ממשברים גלובליים במהירות שיא. ראינו זאת במשבר הדוט-קום ב-2000, במשבר הפיננסי ב-2008, ביציאה המהירה ממשבר הקורונה, ועכשיו בסיום המלחמה עם איראן כשידנו על העליונה.

"צומת דרכים" גלובלי לטכנולוגיות מים, אקלים ומזון

הצורך הוליד מומחיות. ישראל, מדינה חצי-מדברית, הפכה למעצמת Ag-Tech (טכנולוגיה חקלאית) ו-Water-Tech - חברת נטפים, שהמציאה את ההשקיה בטפטוף, שינתה את פני החקלאות העולמית. כיום, ישראל ממחזרת קרוב ל-90% מהשפכים שלה לשימוש חקלאי - הנתון הגבוה בעולם בפער עצום. חברות ישראליות מפתחות זרעים עמידים ליובש, חלב מתורבת ובשר מודפס, פתרונות שהופכים קריטיים עבור כדור הארץ כולו.

"מעבדת סייבר" עולמית עם ניסיון קרבי

ישראל נמצאת תחת מתקפת סייבר מתמדת. מה שהיה יכול להיות נקודת תורפה, הפך לאחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר שלה. המדינה הפכה למעבדת סייבר עולמית, כאשר הפתרונות שפותחו כאן נוסו "באש חיה" דיגיטלית. בוגרי יחידות כמו 8200 וממר"ם הקימו מאות חברות סייבר. כתוצאה מכך, ישראל מושכת כ-20% מההשקעות הגלובליות בסייבר, נתח שוק חסר פרופורציה לגודלה.

מדיניות תמיכה ממשלתית המותאמת לחדשנות פורצת דרך

ממשלות ישראל, לאורך השנים ועם חילופי קואליציות, הבינו שהחדשנות היא המשאב הלאומי החשוב ביותר. רשות החדשנות משקיעה מאות מיליוני שקלים בשנה בסטארט-אפים ובמו"פ, תוך שהיא לוקחת על עצמה סיכונים שטבעי שהשוק הפרטי יהסס לקחת. ישראל מוציאה כ-5.4% מהתמ"ג שלה על מחקר ופיתוח (מו"פ) - השיעור הגבוה בעולם. זוהי הבעת אמון אסטרטגית בכלכלה מבוססת-ידע.

פוטנציאל לחיבורים אסטרטגיים אזוריים

"הסכמי אברהם" והתהליכים המדיניים באזור אינם רק כותרות בעיתונים; הם פותחים שער כלכלי חסר תקדים. שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות לחברות השקעה מאיחוד האמירויות ובחריין כבר קורמים עור וגידים. ישראל ממצבת את עצמה כ-Hub טכנולוגי אזורי, המחבר את החדשנות שלה עם ההון והשווקים של המזרח התיכון, ויוצר הזדמנויות אסטרטגיות חדשות לחלוטין.

תרבות חשיבה "מחוץ לקופסה" כברירת מחדל

הישירות הישראלית, שלעיתים נתפסת כחוסר טאקט, היא נכס עסקי אדיר. היא מאפשרת תקשורת פתוחה, קבלת החלטות מהירה ושבירת היררכיות. בסביבה כזו, מהנדס זוטר יכול לאתגר את המנכ"ל, ורעיונות חדשניים צפים מעל פני השטח במהירות. תרבות זו של ויכוח בריא וחשיבה ביקורתית היא דלק למנוע החדשנות.

צבא כאינקובטור טכנולוגי ויזמי

בשום מקום אחר בעולם הצבא אינו משמש כחממה טכנולוגית ויזמית כפי שהוא בישראל. יחידות כמו 8200, תלפיות ושאר היחידות הטכנולוגיות הן מסלול הכשרה מואץ למנהיגות, ניהול פרויקטים ופתרון בעיות טכנולוגיות מורכבות. בוגרי היחידות הללו יוצאים לאזרחות לא רק עם ידע טכני, אלא עם רשת קשרים וניסיון מעשי ששווים זהב. לאור הניצחון המזהיר במלחמה מול איראן, טכנולוגית וצבאית, שבו העולם כולו נחשף לטכנולוגיות ישראליות בשדה הקרב (ולא לאלו הצרפתיות), כל מי שמתעסק בתחום הביטחוני מבין שמדינת ישראל היא מעצמה ביטחונית, עם יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן.

כושר התאוששות וחוסן "פיניקי"

יותר מכל נתון כלכלי, החוסן הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ישראל. הכלכלה הישראלית הוכיחה שוב ושוב יכולת מופלאה לצמוח מתוך משברים - ביטחוניים, כלכליים ועולמיים. כמו עוף החול, ה"פניקס" המיתולוגי, היא יודעת לקום מהאפר, לבנות מחדש, ולהמריא גבוה יותר. חוסן זה אינו מקרי; הוא תוצר של כל תשעת הסעיפים הקודמים, והוא מעניק למשקיעים ביטחון ביכולת של ההשקעה שלהם לשרוד כל סערה.

>> מרכיב בונוס

מורשת של תקווה ככוח מניע

מעל לכל אלה, קיים רובד נוסף, עמוק יותר. המורשת היהודית, בת אלפי שנים, היא סיפור של הישרדות כנגד כל הסיכויים, של הפיכת אתגר להזדמנות ושל אמונה ותקווה ככוח בונה. האתוס הזה, של "תיקון עולם" ושל בניית מדינה לתפארת מתוך חזון, מחלחל אל ה DNA-של הכלכלה. זו לא רק רוחניות; זו אנרגיה מתורגמת ליצירה, לבנייה ולשאיפה בלתי פוסקת למצוינות, שהופכת את ההשקעה בישראל להשקעה בסיפור אנושי של הצלחה.

יותר מתמיד, הגיע הזמן להשקיע במדינת ישראל!