שנה לאחר זוועות 7 באוקטובר 2023 – שבהן נרצחו באכזריות 1,200 ישראלים ו-252 נחטפו בידי חמאס – הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על שלב חדש במלחמה.

לדבריו, המבצע שנקרא עד כה "חרבות ברזל" נושא כעת שם עתיק ועמוק בהרבה: "מלחמת התקומה". המילה תקומה – שפירושה תחייה – שורשיה בזיכרון היהודי, במאבק ובהתחדשות.

לא היה זה רק מיתוג מחדש. זו הייתה הצהרה, עם סיומה הסמלי של השבעה – תקופת האבל היהודית בת שבעת הימים – יצא נתניהו מצל האבל, מוכן לשוב ולהנהיג לא רק מדינה תחת אש, אלא עם שנקרא שוב לקום מן האפר.

והעם קם. ברגע רווי משמעות, הניח נתניהו פתק בין אבני הכותל – השני בתוך עשרה ימים – זמן קצר לאחר תקיפת תשתיות הגרעין באיראן בידי ארצות הברית. הפתק נכתב: "עם כלביא קם – עם ישראל חי!"

נתניהו גם נשא תפילה מיוחדת עבור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: "יָרוּם נשיא ארצות הברית על שנטל אחריות לגרש את הרע והחושך מן העולם". זו לא הייתה רק תפילה – זה היה רגע היסטורי.

התקיפה הייתה כירורגית. ארצות הברית שלחה את מפציצי החמקן B-2, שהשליכו 162 טון תחמושת על מתקן ההעשרה בפורדו. במקביל, תקפו כוחות ישראליים והשמידו חלקים מרכזיים בכור הגרעיני האיראני. באותו רגע תועד נתניהו משוחח בטלפון עם טראמפ – צילום של היסטוריה ברגעיה הדרמטיים.

לא מדובר רק בניצחון צבאי. כפי שניסח זאת הפרשן חנוך סגל, זהו אולי הניצחון הדיפלומטי המשמעותי ביותר מאז שדוד בן-גוריון הבטיח את הצבעת האו"ם להקמת מדינת ישראל ב-1947.

הדרך לרגע הזה הייתה ארוכה ומפותלת. במשך שנים התריע נתניהו כי שאיפת הגרעין של איראן אינה רק בעיה ישראלית – אלא איום על העולם החופשי כולו. אך הנהגות אמריקניות נטו להסס. ארבעה נשיאים רצופים נקטו בגישת פיוס כלשהי, עם "קווים אדומים" ו"אזהרות".

הניצחון הדיפלומטי המשמעותי ביותר מאז שדוד בן-גוריון הבטיח את הצבעת האו"ם להקמת מדינת ישראל ב-1947

לע"מ | דוד בן גוריון

עד שבא טראמפ

יחד ייסדו טראמפ ונתניהו דוקטרינה: איראן לעולם לא תהיה גרעינית. כשממשל ביידן שב לגלגול ולספקות, ה-7 באוקטובר שבר את האשליה. הטבח של חמאס לא היה תקרית מבודדת – אלא חוליה בשרשרת הג'נוסיד האיראנית, מונעת מאידיאולוגיה רצחנית הדומה לזו הנאצית.

נתניהו, כתמיד תלמיד ההיסטוריה ובנו של ההיסטוריון פרופ' בנציון נתניהו, הבין את הנדרש: להשתחרר מהאשליות שגם הוא החזיק בהן בעידן אוסלו ובנאום בר-אילן. המציאות החדשה דרשה חזרה לעקרונות יסוד: להילחם על ההישרדות, להשמיד את הסכנה – ולהתרומם ברוח.

והרוח – אותה מילה עברית קדושה שמשמעותה גם "רוח" וגם "נשמה" – נמצאת עתה בצד של ישראל.

גם טראמפ הבין. לאחר שנים של מודיעין, לחצים ומשאים ומתנים כושלים – הרגע הגיע. למרות התנגדות מבית, הוא פעל. ובכך, ייתכן שהגשים את חזונו שלו: לא רק "להפוך את אמריקה לגדולה שוב", אלא להשיב לה את מצפונה המוסרי – כמגינת החירות וכבת בריתם של אלו שמסרבים לגווע בדממה.

איראן יכולה כעת לסגת או לאבד את שלטונה

השלוחות שלה – חמאס, חיזבאללה, החות'ים – מפורקות בזה אחר זה. הילת הבלתי מנוצחות של המשטר נופצה. שאיפות ההשמדה שלו נחשפו. ולראשונה זה עשרות שנים, נפתחת אפשרות אמיתית לשינוי מזרח תיכוני – לא מתוך אשליות, אלא מתוך הבנה משותפת: עידן הטרור של עלי חמינאי חייב להסתיים.

יש שטענו כי טראמפ נטש את נתניהו. הם טעו. לוח הזמנים של 60 הימים לתגובה איראנית היה אמיתי. נתניהו החזיק את הקו. טראמפ סיפק את הסחורה.

המלחמה הזו, שנולדה מטבח – עשויה עוד להוליד תחייה: תקומה.