במהלך פעולה מתוכננת היטב ובהוראת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, תקפו מטוסי חמקן אמריקניים מדגם B-2 את שלושת אתרי הגרעין המרכזיים באיראן: פורדו, נתנז ואספהאן. התקיפה, שהגיעה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות הולכת וגוברת, מסמנת ככל הנראה נקודת מפנה דרמטית במאזן האימה של המזרח התיכון.

רבים בישראל תהו מתי ואם בכלל יבחר טראמפ להתערב צבאית בזירה המקומית. אך על אף התמיכה בישראל, החלטתו התקבלה לפי עקרון אחד בלבד: האינטרס האמריקאי.

תחת דוקטרינת "אמריקה תחילה", טראמפ חזר והבהיר – ארה"ב לא תיגרר להרפתקאות מיותרות שאין להן תועלת ביטחונית ישירה. אך בניגוד למה שנהוג לחשוב, הדוקטרינה אינה שוללת פעולה צבאית, אלא מתנה אותה באינטרס ברור: אם פעולה מסוימת מועילה לארצות הברית, יש לבצע אותה – ובכוח.

והאינטרס כאן ברור. איראן היא אויבת מוצהרת של ארצות הברית, עם היסטוריה של עימותים, פיגועים נגד בסיסים אמריקניים, סיוע לחיזבאללה ולחמאס – וכל זאת תוך כדי שהיא בונה תוכנית גרעין מסוכנת. כל אלה, יחד עם יכולתה לשבש את שוקי הנפט העולמיים דרך שליטתה במצרי הורמוז, הפכו אותה ליעד לגיטימי בעיני וושינגטון.

המתקפה – אינטרס מובהק של ארה"ב

התקיפה האמריקאית נועדה לעצור את התקדמות הגרעין האיראני, למנוע זליגה של טכנולוגיה רגישות, ולשלוח מסר ברור לבעלות הברית באזור – ובראשן סעודיה ומדינות המפרץ – שארצות הברית לא נוטשת אותן.

מעבר לכך, המהלך מחזק את ההרתעה מול הציר רוסיה–סין–איראן. טהראן הפכה בשנים האחרונות לשחקנית-משנה בשירות שתי המעצמות שמאתגרות את ההגמוניה האמריקאית. פעולה צבאית תקיפה כזו מעבירה מסר ברור גם לבייג'ינג ולמוסקבה: לאמריקה עדיין יש שיניים – והיא לא חוששת להשתמש בהן.

חפיפה בין ערכים לאינטרסים

טראמפ לא שינה את עקרונותיו – להפך. הוא פעל באותו קו אידיאולוגי שבו נבחר, וזה שמציב את טובת העם האמריקאי בראש. הפעם, טובת העם האמריקאי חפפה באופן מובהק לתמיכה בישראל – ולכן גם נולד המהלך הצבאי.

התקיפה הייתה מדויקת, מהירה וברורה – והיא מגלמת את "אמריקה תחילה" בצורה האותנטית ביותר: שימוש בכוח לא כתגובה רגשית, אלא ככלי לקידום אסטרטגיה לאומית רחבה.