לפעמים הקלישאות הכי מוכרות הופכות למשפטים הכי קולעים. כל כך הרבה פעמים שמענו את הדרישה "להתעלות לגודל השעה". השימוש המוגבר בה כבר שחק אותה, אבל מה לעשות שבימים האחרונים היא באמת דרישה מתבקשת.

מסתבר שגם ברגעים גדולים והיסטוריים כמו אלו שאנו נמצאים בהם עכשיו, לא כולם מסוגלים להתרומם קצת, להביט רגע מלמעלה על האירועים ולהתנהג בהתאם. לצערנו, ברשתות החברתיות יש גם בשעות אלו ישראלים שעסוקים בהתחשבנויות פוליטיות קטנות עם ברי הפלוגתא שלהם. הם ממשיכים לריב את המריבות הקטנות משבוע שעבר ומלפני שבועיים, ולא ממש מתרשמים מכך שמאז ליל יום שישי קורה פה משהו מאוד גדול.

האנשים הקטנים לא מסוגלים לצאת מהפוזיציה. הם מתעקשים להמשיך ולבחון את כל האירועים הגדולים במונחי טוב לנתניהו או לא טוב לנתניהו, ולייחס לברי הפלוגתא שלהם רק שיקולים אישיים. כשאני קורא או שומע אותם, אני מצטער שאי אפשר להזמין לכאן מהעתיד את הנכדים של הנכדים שלהם, כדי שיספרו להם קצת איך יתארו בעוד כמה עשרות שנים את מה שקורה פה עכשיו.

עם קצת תודעה היסטורית, האנשים הקטנים היו מתביישים בתגובות שלהם לאירועים הגדולים. המתנגדים הרדיקליים לממשלה היו מתביישים לספר לצאצאיהם שבזמן שחיל האוויר הישראלי טס חופשי בשמי איראן במטרה להסיר מעלינו איום קיומי, הם המשיכו לגדף את ראש הממשלה ושריה. עורכי העיתון החרדי "המודיע" היו מתביישים לספר שהכותרת הראשית של העיתון שלהם, בגיליון הראשון של המלחמה, עסקה בהתפטרותו של שר השיכון החרדי מהממשלה בגלל סוגיית הגיוס. אנשי תקשורת מערוצים שונים היו מתביישים לספר שהם היו עסוקים בהמשך העקיצות והמריבות ההדדיות ביניהם.

התגלות אנשים כקטנים בזמנים גדולים זו לא תופעה חדשה. ברגעים הכי גדולים שלנו כעם, תמיד היו כאלה. רק בשבת האחרונה, שבת פרשת בהעלותך, קראנו על המתאוננים במדבר, שאחרי שחוו את יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומעמד הר סיני, העזו להתלונן על אוכל ולבכות שהם מתגעגעים למצרים. בשבת הקרובה נקרא בפרשת שלח על עשרת המרגלים. גם הם ראו בעיניהם את כל הניסים הגדולים של יציאת מצרים, ובכל זאת בחנו בעיניים קטנות את הארץ המובטחת, והחליטו שהיא גדולה על העם.

הרב יהודה עמיטל זצ"ל, שהיה עם תודעה היסטורית מפותחת, הביא באחת משיחותיו על מלחמת ששת הימים דברים שאמר ר' שמחה בונים מפשיסחא על הדור של מרדכי ואסתר. ר' שמחה בונים תיאר כיצד ישבו אז באותם ימים תלמידים בבית המדרש ועסקו בתורה, והנה נכנס אחד התלמידים ולחש לחברו משהו מסקרן באוזן. ההתלחשויות גברו והמשגיח של הישיבה הגיע לנזוף בתלמידים. כשהם סיפרו לו על ההתפתחויות האחרונות בארמון המלך אחשוורוש, המשגיח החל לצעוק: "ביטול תורה! מה אתם מבלבלים את המוח, צריכים ללמוד, במה אתם עוסקים?". בשנים הבאות הסיפור שעליו התלחששו התלמידים הפך להיות חלק מהתורה, עד כדי כך שהגמרא קבעה שמבטלים תלמוד תורה כדי לשמוע קריאת מגילה. הוסיף ואמר הרב עמיטל לתלמידיו: "לפעמים קול ה' בעולם כל כך ברור, שהוא ממש הופך להיות דברי תורה".

אנחנו לא יודעים כיצד תסתיים המלחמה עם איראן, אבל מול ההישגים הצבאיים שכבר הושגו, ברור שאנחנו נמצאים בימים גדולים מהסוג של אירועי מגילת אסתר ומלחמת ששת הימים. בואו ננסה לגדול מהריבים הקטנוניים שאפיינו אותנו בשנים האחרונות ולהתאים את עצמנו לימים הללו. ימים גדולים.