רֹאשׁ בַּקִּיר

תוכן השמע עדיין בהכנה...

חרדים בבקו"ם לפני גיוס | יוסי זליגר

חרדים בבקו"ם לפני גיוס | צילום: יוסי זליגר

רֹאשׁ בַּקִּיר

 

צור ארליך - ראש בקיר |

 

מָה צוֹדֵק מִזֶּה, מָה צוֹעֵק מִזֶּה,
מָה יְסוֹדִי מִזֶּה, מָה יְהוּדִי מִזֶּה,
מָה מִתְבַּקֵּשׁ מִזֶּה, מָה מִתְעַקֵּשׁ מִזֶּה:

הכי מעניין

מִלִּדְרֹשׁ, מִמְּקוֹמֵנוּ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ,
מִתּוֹפְסֵי הַתּוֹרָה כְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ,
שֶׁאָח יְגַבֶּה אָח וְלֹא יְכַבֶּה אָח.

הֲיֵשׁ מְקוֹמֵם מֵאוֹתָהּ יְשִׁיבָה עַל גֶּדֶר הַצֹּאן
בְּעֵת חָרוֹן, בְּעֵת רָצוֹן, בְּעֵת רִצָּצוֹן?
יֵשׁ מַרְתִּיחַ יוֹתֵר מֵעָמְדָּם עַל דַּם רֵעִים?
מִשָּׁמְעָם שְׁרִיקוֹת עֲדָרִים?

מִשְּׁבָרִים שֶׁל תּוֹרָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת פְּטוֹרָהּ
כִּשְׂכָרָהּ הַנִּבְזֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה
בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה
הֵם צַמֶּרֶת מוֹסְרֵי הַנְּשָׁמָה לָאֻמָּה?

אַךְ
הֲיֵשׁ לְפָנֵינוּ דָּבָר בָּרוּר אַף בָּהִיר
מִכָּךְ
שֶׁגִּיּוּס לֹא יֻשַּׂג רֹאשׁ בְּרֹאשׁ, רֹאשׁ בַּקִּיר?
שֶׁהַחַיִל
יֻגְדַּל לֹא בְּכֹחַ כִּי אִם בְּרֹךְ?
לֹא בִּן לַיִל
אֶלָּא בְּשִׁנּוּי מִבִּפְנִים, סַבְלָנִי וְאָרֹךְ?

שֶׁהֶרְגֵּל
עַל גַּבֵּי פְּרִיבִילֶגְיָה
עַל גַּבֵּי אִידֵאוֹלוֹגְיָה

לֹא יָזוּעַ בְּהֶנֶף סַרְגֵּל,
לֹא יָזוּחַ בִּן רֶגַע,
בִּן חֹק אוֹ בִּן סְלוֹגַן?

וְעַל כֵּן, שֶׁכְּדֵי שֶׁהַחֹק הַצּוֹדֵק יְאֻשַּׁר,
וְהַצֶּדֶק יִגְלֹשׁ עַל גְּדוֹתֵינוּ, אַךְ כְּלוּם לֹא יָזוּז,
אוּלַי לֹא חָכָם בִּמְיֻחָד לְהַפְקִיר אֶת הַשְּׁאָר,
אֶת הַכֹּל, כָּךְ בְּאֹפֶן יָזוּם?

זֹאת אוֹמֶרֶת –
אַתֶּם, נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת, מְאַיְּשֵׁי כָּל מִשְׁמֶרֶת,
אַתֶּם, מֵעִדִּית הַמֵּיטָב בְּאַחַי –
מָה קָרָה לַדִּקְלוּם הַנִּצְחִי מִיְּהוּדָה עַמִּיחַי,
לַשּׁוּרוֹת הַשְּׁגוּרוֹת עִם הַמֶּסֶר הַהוּא הַמַּחְכִּים
עַל אוֹדוֹת הַמָּקוֹם הֶעָקָר שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים,
צ'וּפַּרְכֶם הַנָּדוֹשׁ, הַנָּדִיב, וְעַכְשָׁו הַשָּׁכוּחַ,
עַל דָּבָר לֹא יִצְמַח, וְכָל זֶה, וּסְגֻלּוֹת הַתִּחוּחַ?
לְאָן נֶעֱלַם שִׁיר הַשֶּׁבַח לָרַךְ, בִּהְיוֹתוֹ כֹּה נִצְרָךְ?

יֵשׁ מְחִיר. לֹא, לֹא "תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן" מְאֻיֶּמֶת.
זֶה לֹא בִּיבִּי-לֹא-בִּיבִּי וְלֹא קְלִישָׁאַת "הַכִּסֵּא".
זֶה בִּטְחוֹן יִשְׂרָאֵל, בְּיוֹתֵר מִבְּחִינָה מְסֻיֶּמֶת.
זֶה הֶמְשֵׁךְ קִיּוּמֵנוּ אֲפִלּוּ, לְמַעֲשֶׂה.

הֲנָכוֹן לְהַקְפִּיא אֶת מַצַּב הַמְּדִינָה וּלְמָסְרָהּ לִשְׁרִירוּת הַיּוֹעֶצֶת
כְּשֶׁאֵירוֹפָּה נוֹעֶצֶת
אֶצְבָּעוֹת בִּגְרוֹנָהּ?
כְּשֶׁחַלּוֹן לְאֶקְסוֹדוּס מֵעַזָּה נִפְתָּח – רִאשׁוֹנָה וְאַחְרוֹנָה?
לְהַפִּיל מֶמְשָׁלָה כְּשֶׁבָּרוּר שֶׁאַחֶרֶת, מֻצְהָר שֶׁאַחֶרֶת,
לְחַמַאס תִּכָּנַע?
לְהָשִׁיב אֶל צַוַּאר הַשּׁוֹמְרוֹן, הוּא צַוַּאר יִשְׂרָאֵל, אֶת הַחֶרֶב
בִּשְׁעַת סַכָּנָה?
לְהֵאָחֵז בַּחֲזוֹן בְּלִי-סִכּוּי לְרִבּוּי חַיָּלִים, כְּטוֹבֵעַ בְּחֶרֶס,
וּלְהַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַסְּפִינָה?

חֲרֵדִים יִתְגַּיְּסוּ, אַךְ הַדֶּרֶךְ אַחֶרֶת. נִשְׁאַר לִי מָקוֹם רַק לְרֶמֶז:
בַּטְּלוּ כְּבָר אֶת אֲחוּז הַחֲסִימָה.