הממשלה "מקדמת בברכה את כוונתו של ראש הממשלה למנות את אלוף דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ", הודיעה ממשלת ישראל השבוע, וקראה "לכל הגורמים להסיר את המכשולים ולזרז את התהליך לאישור המינוי הנחוץ לביטחון ישראל".

גילוי נאות: איני רואה בעצמי מנועה מלדון במינוי אלוף דוד זיני לראש שב"כ בידי ממשלת ישראל. אני חברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, הבוחנת את טוהר המידות במינויים לשבע משרות בכירות בשירות המדינה, ובהן ראש שירות הביטחון הכללי. בני ישראל (שרוליק) איינהורן נזכר בתקשורת כמעורב בפרשה המכונה בפי התקשורת "קטארגייט" (ובפי להב 433 "רכבת בשער"), הנחקרת בלהב 433 בשיתוף עם שב"כ. אלא שראש שב"כ אינו מנהל את החקירה, שיש לה חיים משלה והתקדמותה תלויה בעובדות שיעלו החוקרים. הוועדה המייעצת אינה ועדת איתור, ואין לה יכולת להשפיע על זהות המועמדים. היא בוחנת אך ורק את טוהר המידות במינוי, וזאת לאור המידע שמגיע אליה, לאחר שהמינוי נמסר לבחינת הוועדה ושם המועמד מובא לידיעת הציבור. הדברים מתחדדים לנוכח הודעת ראש הממשלה כי ראש שב"כ המיועד יתחייב מראש לא לעסוק בחקירה הזאת.

ובכל זאת, מאחר שצפיתי שאם אשתתף בישיבות הוועדה יועלו טענות סרק וגם יוגשו עתירות לבג"ץ שיעכבו את המינוי הדחוף בעת מלחמה על קיומנו, הצעתי במכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס ביום 21 במרץ 2025, זמן קצר לאחר הודעת ראש הממשלה לראש שב"כ רונן בר על פיטוריו, שלא אשתתף בישיבות הוועדה הנוגעות למינוי.

מינוי ראש שב"כ

המינוי והפיטורין של ראש שב"כ בישראל הם, כמקובל בדמוקרטיות פרלמנטריות, בסמכותה ובאחריותה של הממשלה. חוק שירות הביטחון הכללי קובע בלשון חד־משמעית כי "ראש שירות הביטחון הכללי ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". בהחלטה מספר 3839 מ־27 במאי 2018 קבעה הממשלה כי קודם למינוי יגיש ראש הממשלה את המינוי לבחינת הוועדה בנוגע לטוהר המידות. חוות דעתה היא עצה לא מחייבת, והממשלה רשאית למנות את המועמד בניגוד לדעתה.

אכן, כאשר הוועדה חיוותה את דעתה במקרה אחד ברוב קולות נגד המינוי, עדכנה המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר שאם הממשלה מעוניינת למנות את המועמד בכל זאת, היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט יגן על החלטתה בפני בג"ץ.

לגבי פיטורין קובע החוק כי "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו". אין מקום לחזור לוועדה המייעצת, שסמכותה מוגבלת. בהחלטה 3839, שביטלה את החלטות הממשלה שקדמו לה, נקבע כי לאחר מתן חוות דעתה לראש הממשלה "לא תחזור הוועדה לדון במועמד... גם אם נתגלו נתונים ומידע חדשים לגבי המינוי, אלא אם המינוי טרם אושר, וראש הממשלה... ביקש בכתב מהוועדה לחזור ולדון בחוות דעתה שכבר ניתנה לנוכח הנתונים והמידע החדש שהתגלו". אם המינוי כבר אושר בממשלה ונתגלו לגביו נתונים ומידע חדשים, הממשלה רשאית, אם היא סבורה שיש צורך בדבר, לבקש מהוועדה לשוב ולבדוק את המינוי.

לפי חוק שירות הביטחון הכללי, שב"כ נתון למרות הממשלה. היא מאשרת את יעדי השירות בכפוף להוראות אותו החוק, וראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה. ועדת שרים לענייני שב"כ פועלת בשם הממשלה בעניינים שקבעה הממשלה, וגם ועדת הכנסת לענייני שב"כ מפקחת על הארגון מטעם בית המחוקקים.

המינוי של אלוף דוד זיני בידי הממשלה נראה מבטיח. קורות חייו מרשימים. בבית ובמוסדות המעולים שהתחנך בהם הוא ספג את אהבת העם והארץ. הוא הוכיח את עצמו כלוחם ומפקד אמיץ לב ועז רוח, עמד באתגרים ויכול להם, וכבר מילא בהצלחה רבה שורה ארוכה של תפקידים חשובים. תפקידו האחרון היה הקמתה של החטיבה החרדית הראשונה, חטיבת חשמונאים, לצד ראש אגף כוח אדם בצה"ל דאז, אלוף יניב עשור, ובליווי הרב דוד לייבל.

התקווה היא שאלוף זיני יחזיר את שב"כ לתפקידו במדינה דמוקרטית - ארגון ביון חשאי הנתון למרות הממשלה ומשתמש במשאביו ובכוח האדם שלו כדי לממש את היעדים שהיא קובעת. אלה אינם כוללים הסתרת מידע מראש הממשלה, הפעלת רוגלות נגד אזרחים נורמטיביים, מתיחת ביקורת על היחסים בין הממשלה והכנסת ובין בית המשפט, ומעצר אזרחים והשלכתם לחדרי החקירות ללא ראיות כדי לחלץ מהם הודאה בכל מחיר.

נגד המינוי קמו המלעיזים הקבועים, ששום מינוי שמבצעת הממשלה הנבחרת אינו נושא חן בעיניהם. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שעצמה עיניה לרווחה בעת שממשלת המעבר העבירה את מינוי הרמטכ"ל הרצי הלוי ימים ספורים לפני הבחירות אך מתאמצת לסכל כל מינוי של הממשלה הזאת, מתחה ביקורת חריפה על המינוי - שמטיל לדבריה צל כבד על שאלת נאמנותו של אלוף זיני לציבור. לכך הוסיפה היועצת שהחלטת הממשלה פסולה ולא חוקית בשל ניגוד עניינים כביכול של ראש הממשלה. מלעיזים אחרים משחירים את אלוף זיני בטענות שהם מביאים מן הגורן ומן היקב, בעיקר מפני שאינם מסוגלים לראות בראשות שירות הביטחון הכללי אדם ציוני־דתי, שכיפתו אינה שקופה, בן בכור למשפחה בת עשרה ילדים, נשוי ואב ל־11 בנים ובנות. הם אינם מבחינים בסתירה בין הזעם על השתמטות חרדים ובין הפחד מפני השתלטות חיילים חובשי כיפה על תפקידי מפתח.

הפיכה בהתהוות

הפיכה משטרית מתרחשת כאשר קבוצה בעלת כוח מפעילה את כוחה באופן נחרץ כדי להפיל באופן לא חוקי ממשלה מכהנת שנבחרה בבחירות דמוקרטיות כדין. הממשלה הנבחרת נתמכת בידי 68 חברי כנסת מהקואליציה, ולמרות זאת ידי הממשלה והכנסת כבולות.

בהרב־מיארה עושה ככל יכולתה לסכל, ללא בסיס בדין, החלטות ממשלה וחקיקה של הכנסת. בג"ץ, שבמשטר דמוקרטי תפקידו ליישב סכסוכים ומחלוקות בדרכי שלום לפי דין, מייצר סכסוכים ומחלוקות ומעמיק אותם כשהוא מתערב בתחומים שאין לו מומחיות או כלים לפסוק בהם הלכה. לעצמו הוא נוטל את הסמכות אך מפיל על הממשלה את האחריות, תוך רמיסת לשון החוק המפורשת והפיכת תקדימים שלו עצמו בלוליינות לשונית מעוררת השתאות.

עד היום כל ניסיון לתקן את הסטיות החמורות מהאיזונים והבלמים המאפיינים משטר דמוקרטי נתקל בהתנגדות חריפה של מערכת המשפט והאכיפה. מינוייהם של פרופ' יעקב נאמן ושל השר חיים רמון לשרי המשפטים סוכלו, ופרופ' דניאל פרידמן הושחר בתקשורת. ניסיונותיו לשנות את האיזונים כשלו.

ככל שהתמיכה הציבורית בשימור המצב הקיים יורדת, כך מחריפים בעלי הכוח את המאבק לשימור "זכויותיהם". מיטוט הממשלה הנבחרת הוא המטרה האולטימטיבית, גם במחיר אובדן עצמאותנו. המיליארדר קובי ריכטר הצהיר: "אני בעד מלחמה נחושה, עיקשת ובלתי מתפשרת עד שנסלק את הנגע הזה, משום שהאיום מבפנים בעיניי גדול בהרבה. הדבר הזה ייגמר בניצחון שלנו ללא שום ספק... במקרה שלנו, שאין לו אח ורע במדינות אחרות, הכוח הביטחוני הוא אנחנו, המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו. אנו הכלכלה, ואנחנו הפתרון של המדינה. לא הממשלה. אין שום דרך שהם מנצחים אותנו".

ב־2023 הבטיחה פרופ' שקמה ברסלר לראש הממשלה בנימין נתניהו: "לא יהיה לך צבא". הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ הודיע: "לא נשרת במילואים תחת רודנות", והשווה בין נתניהו לאדלוף היטלר.

הרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון הכריז כי במלחמת הקיום ישראל מבצעת טיהור אתני בעזה, וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן הצהיר שבמדינה שפויה לא הורגים תינוקות בעזה כתחביב. אמירותיהם הופכות את ישראל למדינה מצורעת, ומייצרות לחץ בינלאומי לעצור את המלחמה ללא השגת מטרותיה.

בספטמבר 2023 אמר ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק בריאיון לרשת CBS האמריקנית: "נחסום את הנסיונות לפגוע בדמוקרטיה. יהיו עליות ומורדות, זה אולי ייקח זמן, וייתכן שחלק מהאנשים יאבדו את חייהם בדרך". כבר ביולי 2020 חזה אהוד ברק מחאה שבה "גופות של יהודים שיירצחו בידי יהודים יצופו בירקון". במרץ 2025 אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק בריאיון לערוץ 13: "אני חושב שראש הממשלה צריך להבין שהמצב הוא רע מאוד, ושאנחנו הולכים... לשפיכת דמים, למלחמת אזרחים".

ההפיכה המשטרית תושלם כשמערכת המשפט תנסה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות - אפשרות שבג"ץ הותיר בעינה בניגוד למושכלות יסוד של משטר דמוקרטי. אהרן ברק אמר בעבר שאם הממשלה לא תכבד צו בג"ץ, הטנקים יכריעו.

עם חפץ חיים אינו יכול להסכים שארגון חמוש יציית לבג"ץ ולא לממשלה. מכאן חשיבות המינוי של אלוף דוד זיני, שלממשלה אסור להתפשר עליו. המינוי הוא אבן בוחן לממשלה ולכל שוחר חירות בינינו.