בסוף השבוע שעבר פורסם בכאן 11 כי השר בצלאל סמוטריץ' שילם, דרך משרד פרסום ובמימון מפלגתו, אלפי שקלים למשפיעני רשת מהמגזר הדתי־לאומי כדי שיפרסמו סרטונים המפארים את הסכומים הגבוהים שמרעיפים המדינה ומשרד האוצר על המילואימניקים.
הטבות לא מידתיות למשרתי המילואים הן כנראה הנושא שנמצא בקונצנזוס הרחב ביותר בציבוריות הישראלית, שלא לדבר על החברה הדתית־לאומית, שחלקה בנשיאה בנטל המילואים כידוע גבוה מבשאר האוכלוסייה. אני משער שלכן אף אחד בסביבת סמוטריץ' לא שיער את עוצמת הסערה שתתחולל כאן. בכלי התקשורת התמקדו בעיקר בנושא הברנז'אי – כלומר, בעובדה שהמשפיענים לא דיווחו בגילוי נאות שקיבלו כסף על התשבחות לכבוד השר. אך הסערה האמיתית התחוללה בתוך המגזר פנימה, והיא עסקה בעיקר בנושא אחר, חשוב הרבה יותר: חוק הפטור מגיוס לחרדים, שמקדמת ממשלת ישראל בסיועו ובתמיכתו העיקשת של סמוטריץ'.
מספיק היה לעבור על חלק קטן ממאות התגובות לסרטון המהלל את ההטבות שפרסמה אמילי עמרוסי, אולי המוכרת ביותר ממשפיעני המגזר שהסכימו להשתתף בקמפיין. רובן עסקו לא בגילוי הנאות שלא היה, אלא דווקא בעובדה שסמוטריץ' מקדם את ההשתמטות שמובילה העסקנות החרדית לבני מגזרה - חרפה דתית־לאומית ששום סכום כסף שבעולם לא יצליח לכסות על ערוותה.
הכי מעניין
הנה למשל מילותיה הנוקבות של שבות רענן, עורכת דין בת המגזר וממקימות פורום נשות המילואים: "אי אפשר לקנות אותנו בכסף. אם ההיסטוריה דורשת עכשיו להרחיב את השורות, אי אפשר להגיד לנו 'תסתמו את הפה ואל תבקרו אותנו על חוק הגיוס'. זה לא הופך אותי לפחות ציונית־דתית ממך אם אני פשוט אומרת שבמציאות לא סומכים על הנס. אם צריך עוד חיילים, אז צריך להתחיל לגייס אותם - לא לשפוך כסף ולחשוב שזה יפתור את הבעיה. אנחנו לא שכירי חרב, אנחנו האנשים הכי מסורים שהמדינה הזו יכולה לבקש, ואנחנו פשוט לא נחזיק מעמד. אז אם אתה באמת דואג לביטחון המדינה, תתחיל לגייס עוד אנשים ולא לעשות קמפיין משפיענים. אתה לא מפוקס על מה שחשוב".
לא מפוקס על מה שחשוב. השר סמוטריץ' | צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בצלאל סמוטריץ'
למרבה הצער, שר האוצר סמוטריץ' באמת לא מפוקס בנושא הזה על מה שחשוב. הוא ומפלגתו דוהרים לאישור חוק שיקבע בספר החוקים של מדינת ישראל את המצב הבלתי נסבל שבמסגרתו פלח אוכלוסייה שלם פשוט לא יצטרך להתגייס. אחרי מלחמה של 600 יום, כשעשרות אלפי מילואימניקים נקראים לסבב חמישי ושישי, מאות ימים שבהם חייהם וחיי משפחתם נעצרים - איש בציונות הדתית לא יכול להרשות לעצמו להסכים לזה, אלא אם הכיסא חשוב לו יותר. למרבה המזל ובסיעתא דשמיא, יש בקואליציה גורמים אחראים יותר מסמוטריץ' שמאיימים לא לתמוך בחוק במתכונתו הנוכחית, ובהם גם השר אופיר סופר מהציונות הדתית ועוד כמה חסידי אומות העולם מהליכוד.
השבר הזה של חלק ניכר מהציבור הדתי־לאומי גורם למפלגת הציונות הדתית להיות מתחת לאחוז החסימה כמעט בכל הסקרים. אבל אנשי סמוטריץ' ומקורביו ממשיכים לחיות בקונספציה. אמילי עמרוסי הסירה לאחר כמה ימים את סרטון התמיכה שהעלתה, זה שהעלה את חמתם של רבים מעוקביה, וכתבה פוסט ארוך ומתנצל. בין השאר היא ביקשה סליחה בפני "הקהל שלי שאוהב את סמוטריץ', אבל לא חושב שהטבות למילואימניקים יחפו על חוק הגיוס וחרפת השוויון בנטל".
מנהלת חברת הפרסום שניהלה את הקמפיין, אישה שאני מכיר שנים רבות והיא אשת מקצוע מעולה בעיניי, כתבה בתגובה בלי להזכיר את שמה של עמרוסי: "משפיענים שהסכימו וששיתפו את הסרטון - בחלקם אנשים שאני מאוד מעריכה, אנשים שבחרתי בהם בקפידה כי האמנתי שהם מייצגים משהו עמוק, ישר ואותנטי - עמדו תחת מתקפות איומות. חלקם קיבלו עשרות תגובות אלימות, חלקם איומים אישיים, חלקם שיימינג בקבוצות סגורות. כל זה לא כי תמכו בעמדה שנויה במחלוקת, אלא כי הזכירו את 'זה שאסור לנקוב בשמו' - כי הפרגון הגיע, חלילה, דרך שר ששמו בצלאל סמוטריץ'".
חיילי מילואים נפרדים מנשותיהם בירושלים | צילום: צילום: חיים גולדברג - פלאש 90
אז לא, זאת בכלל לא הנקודה. אני חושב שאת יודעת את זה. המתקפות על הקמפיין ממש לא התמקדו באזכור שמו של שר האוצר בסרטונים או באי מתן גילוי נאות. זה נכון בתקשורת הכללית, שהתעסקה בשתי הנקודות הללו כי היא פחות מכירה את המתרחש בקהילות הדתיות־לאומיות. מה שהתפרץ כאן – ומאוד מוזר בעיניי שלא לקחתם זאת בחשבון – הוא כעס עצום על המדיניות של מפלגת הציונות הדתית בכלל, ושל סמוטריץ' בפרט, בנוגע לחוק "הגיוס"; על העובדה שתמורת שמירת שלמות הקואליציה נציגי המגזר בכנסת מוכנים להשפיל את עצמם, את תורת הישיבות הציוניות ואת ערכי הבסיס שגדלנו עליהם.
במקום להתבצר סביב העלבון הלא נכון, הגיע הזמן שאנשים מקצועיים שמבינים את התסכול שמתפתח בדרך כלל מתחת לפני השטח - ראינו השבוע רק את קצה־קצהו פורץ לאוויר הרשתות - יבואו לסמוטריץ' ויורידו אותו מהעץ הרקוב של חוק "הגיוס". אחרת, בכלל לא משנה כמה כסף תשלמו למשפיעני רשת. הציבור לא מטומטם, ואי אפשר לעוור אותו בסרטונים מהללים. בסוף יש מציאות, משפחות שקורסות תחת הנטל, מגזר שמקריב קורבן לאומי אדיר, ושרוצה לראות סוף־סוף את נציגי הציבור שלו עושים משהו אמיתי בנידון.