מכל התגובות המלומדות והמוצדקות לדברי הבלע של יאיר גולן בשבוע שעבר, זו של ד"ר איציק פס הייתה העוצמתית, הכואבת והמדויקת מכולן. בעקבות דבריו של יו"ר מפלגת הדמוקרטים – "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" – הציג האב השכול תמונה של בתו התינוקת שלהבת, שנרצחה לפני 24 שנים בחברון, וכתב: "מזהה התהליכים והתחביבים מוזמן אליי לשיעור היסטורי קצר בנושא 'האמת מאחורי הרג תינוקות כתחביב"'.

אם לתמצת את השיעור ההיסטורי הנורא ההוא למשפט בלתי נתפס אחד: ב־21 במרץ 2001 כיוון צלף ברברי ותת־אנושי את קנה רובה הצלפים שלו אל ראשה של תינוקת בת עשרה חודשים בלבד, וירה. נבהיר: לא מדובר בבקבוק תבערה או בירי תועה, אלא ברוצח שמביט מבעד לכוונת אל פעוטה נינוחה בעודה שוכבת בעגלת תינוקות בחצר ביתה, ובדייקנות מזעזעת גודע את חייה הקצרצרים.

כצפוי עד כאב, הדברים לא חצו את הגבולות הצנועים של המדיה כאן. ברשתות הערביות והאנטישמיות ברחבי העולם המשיכו לחגוג את עלילת יאיר גולן, הדהדו אותה בכיכר העיר ובחוצות האינטרנט, ואף התהדרו בסדרת תמונות AI מזויפות של גופות ילדי עזה, כדי לחדד את המסר המטלטל והשקרי של סגן הרמטכ"ל לשעבר. אלא שמשפחת פס, כמו משפחות ישראליות רבות אחרות, למרבה הצער, לא נדרשת לסיוע מצד בינה מלאכותית כדי לדייק היסטורית את שורשי הסכסוך ואת המקומות האפלים שהאויב מגיע אליהם. רחובות היישוב היהודי בחברון העתיקה ידעו ימי דמים אכזריים וקשים עוד לפני שהמילה כיבוש התלבשה על נאומי הקטגורים, עוד בטרם קמה המדינה.

אלה המתעדים את סבלות ישראל ואת נחת זרוע הרשע של הפונדמנטליזם האסלאמי, לא זקוקים לפיקציות של טכנולוגיה מתקדמת. בינה מלאכותית היא תמצית תפיסתם של מי שמתהדרים באצטלה של רחמנות ואנושיות בבואם לקדש מתקפות טרור, כביכול בשם ילדי עזה האומללים. רבבות שונאי ישראל בארץ ובעולם מתעקשים לחבק את האויב ולהעצים את תמונת סבלו, בהתעלמות מוחלטת מכוחו האכזרי ומהמחיר הכבד שאנחנו משלמים על רחמנותנו.

יאיר גולן אינו לוחם חופש שליבו נקרע נוכח הסבל העזתי, אלא פוליטיקאי שליבו גס במחיר שמשלמים חיילי צה"ל בזירה הבינלאומית, נוכח הקרבות המדממים בכנסת ישראל. נכון, הוא סיכן חייו בתקופת שירותו הצבאי, הציל נפשות במתקפת הטרור ועבד כתף אל כתף עם זק"א, איחוד הצלה ושאר ארגונים שמשרתים בהם אנשים בעלי תפיסה קוטבית לזו שלו. הוא גיבור ישראל מימים נעלמים בעברו הצבאי, וגיבור שמיני עצרת מהעת הפוליטית שלו. ובכל זאת, ואולי דווקא משום כך, אמירות קיצוניות וחסרות אחריות שיוצאות מפיו הן הדלק בבקבוק התבערה של האויב נגד חיילינו. הן הרוח הגבית באנטישמיות הגואה ממילא ברחבי העולם, בעמידה העיקשת של צוררינו נגד כל פשרה, חמלה או גמישות. הן־הן המכה ה־401 בגב לוחמינו ובחורינו החטופים.

אם יאיר גולן פגע בילדי אויב כתחביב, הוא מוזמן להסגיר את עצמו אחר כבוד ולעמוד לדין. אם ראה אחרים עושים דברים שלא ייעשו ולא טיפל בזה מתוקף תפקידו, הוא מוזמן כנ"ל. אם הוא מחרף מערכות ישראל כחלק משיח פופוליסטי רדוד ומסוכן, אסור לו לשמש בשום משרה ציבורית. יש קונה עולמו בשעה אחת. יאיר "מזהה התהליכים" גולן קנה עולמו בשעה אחת ב־7 באוקטובר 2023, ואז הפסיד אותו מחדש.

הכתובת הלא נכונה

ובכל זאת, אומרים לנו, לגופו של עניין: ילדים מתים בעזה, ומוכרחים לשים לזה סוף. הכול נכון, למעט הנמען. את כתב התביעה יש להגיש לחמאס ולחבריו, לא לישראל. הם אלה שמחזיקים כבני ערובה את האזרחים שתחת מיטותיהם נבנתה עזה של מטה לצורך מתקפות טרור. הם אלה שדואגים בכל דרך – מאיומים ועד חינוך לגיל הרך – להפוך את תושבי הרצועה מחפים מפשע לשותפים לפשע. והם אלה שמחזיקים בחטופים מורעבים, נטולי אוויר ומים, ללא פיקוח רפואי, ללא תנאי קיום בסיסיים, וממילא הם מביאים בכך להתמשכות המלחמה.

ואנחנו, רחמנים בני רחמנים, מסכנים את חיילינו כדי להגן על אזרחי האויב. מחפשים פתרונות לחלוקת סיוע הומניטרי. מייצרים תוכניות להעברת אוכלוסייה כך שלא תיפגע משפני הסלע והמנהרות שמסתתרים מאחוריה. אנחנו אלה שטרודים מהסבל העזתי, בעוד השלטון העזתי פוגע ומחסל וגונב ומתעלל באזרחיו.

ישראל שוב נותרת אילמת נוכח השילוב הקטלני בין האכזריות הג'יהאדיסטית חסרת הגבולות ובין התחכום ההסברתי מול העולם הנאור. היא לא מצליחה להדהד את הזהירות היתרה שהיא נוקטת, את הניסיונות ההומניים באמת לא לפגוע באויב, ובעיקר לא מצליחה להביא לכותרות את התעללות חמאס באזרחיו ואת אדישותו המדהימה לגורלם. הנאורות המודרנית קובעת שגם במלחמה הצודקת והקיומית ביותר, גבולות ההישרדות של ישראל נעצרים במחסום התעמולה של רצחני חמאס.

לתגובות: orlygogo@gmail.com