הריטואל הזה חוזר שוב ושוב, והפך כמעט למשעמם - סיפור קורע לב שיוצא מעזה, לרוב כזה שכולל הרג נרחב של ילדים בגלל פעולה ישראלית, מככב בכל אתרי החדשות בעולם, באתרי החדשות בארץ, ואצל מיטב צייצני הטוויטר מצד שמאל. והנה, צץ בעולמנו סיפור טרי.

הפלסטינים, שכבר נתפסו משקרים אין-ספור פעמים בעבר, מספרים לנו על רופאה, אשת רופא, אם לעשרה ילדים, שתשעה מהם נהרגו בהתקפה צה"לית. כל הראיות שיש לנו כרגע, מלבד טענות הפלסטינים עצמם, אלו תמונות שנעשו בכלי AI ותמונות שמתברר כי כבר נעשה בהן שימוש בעבר, בטענות על משפחות קודמות שנפגעו. אף אחת מהן לא מקשרת לאירוע ממשי שאינו דומה להמון חילוצים שנעשה בעבר, אף אחת מהן לא של תגובת האם, של לוויה, חילוץ. כל מה שיכול להצביע על אירוע ממשי נעדר.

האם יש בידינו הוכחה שהסיפור הזה לא נכון? לא, כי קשה מאוד להוכיח שמשהו לא קיים. אבל כאן נמצא הבלבול - אין זה מתפקידנו להפריך סיפורים, אלא של מי שמספרים סיפורים יוצאי דופן לספק להם ראיות יוצאות דופן. בינתיים, מה שיש לנו זה אפס ראיות, מלבד מקורות מתוך עזה עצמה, שהאינטרס שלהם לשקר ברור וששיקרו לנו בעבר שוב ושוב.

מסיפורים על טבח ענק בבית חולים בתחילת המלחמה שהתבררו כרקטה עזתית שפגעה בחניון, עבור בשימוש בתמונות של חילוץ גופות ילדים שהתבררו כתמונות מסוריה, ועד השימוש הציני בילדים שגוססים ממחלות כדי להוכיח רעב (מוקפים במבוגרים שנראים שבעים למדי) - חמאס מעולם לא בחל בשימוש בשקרים לצרכיו.

האם יכול להיות שבעוד חצי שעה מהרגע בו נכתבות שורות אלו יצא תיעוד אמין של האירוע ויתברר שהוא נכון? הכול יכול להיות. האם זה סביר שהוא יצוץ אחרי יותר מ-24 שעות מהאירוע? לא סביר במיוחד. לא רק שלא ראינו תמונה של האירוע, אפילו תמונה שאפשר להגיד עליה בוודאות שהיא תמונת המשפחה עצמה טרם נצפתה במחוזותינו. האם יכול להיות שהסיפור נכון בחלקו ונופח ללא היכר? יתכן מאוד, זו לא תהיה הפעם הראשונה שדבר כזה קורה.

כך או כך, מה שמטריד הוא ברירת המחדל לפיה, עדיין, שנה וחצי לתוך המלחמה, כל כך הרבה אנשים מוכנים לאכול כול סיפור פלסטיני, בלי לתהות אפילו לשנייה אם הסיפור הזה בכלל סביר, על פניו.

בואו נפרק את הסיפור לפרטים: האם אפשר ללדת עשרה ילדים בתוך 12 שנים? טכנית, זה אפשרי. האם זה דבר נפוץ? ממש לא, זה נדיר, אפילו בחברות בהן ילודה גבוהה מאוד היא סטנדרט.

האם אפשרי שמשפחה כל כך חריגה היא משפחה של שני רופאים, שמציגים את מה שנראה כמו סטנדרט הזהב באיזון בין משפחה לקריירה? תיאורטית, זה אפשרי, פשוט מאוד מאוד לא סביר. זה דורש יכולת יוצאת דופן מאוד להצליח לשרוד לימודים ועבודה תובעניים כאלה כשהאם כל הזמן במעגל הריונות ולידות. אפשרי? כאמור כן. סביר? לא מאוד. דורש איזשהן ראיות? ודאי.

האם הסיפור נשמע, על פניו, כמו סיפור בו חיברו את כל האלמנטים האפשריים שאפשר "לדחוף" בו יחד כדי ליצור אמפתיה (המון ילדים קטנים, רופאה רחמניה שממשיכה להציל אנשים אפילו עכשיו בבית החולים) כדי לקבל אפקט מקסימלי - בדיוק בזמן בו כל העולם עוסק באמירה של סגן רמטכ"ל לשעבר על התחביב הישראלי של רצח ילדים? בטח שכן.

האם הגיוני שהשאלות הבסיסיות האלו לא באמת נשאלות? האם סביר שההסברה הישראלית לא מעלה תהיות דומות, אלא נותנת לסיפור להמשיך להשתולל בעולם? מהתקשורת העולמית כבר התייאשנו. הבנו כבר מזמן שב-BBC ודומיו יאכלו כול לוקש שהעזתים ימכרו להם ויבקשו תוספת. מקסימום, יתנצלו בדיעבד ויסירו את הדיווח, אחרי שהנזק כבר נעשה. אבל מהתקשורת הישראלית, ובכלל מישראלים, אפשר היה לצפות לקצת יותר.

אנחנו במלחמה מול ארגון שפל, שמוסריות בכלל ואמירת אמת בפרט, הם אפילו לא שיקול אצלו. התפיסה כאילו כול דיווח של אותו הארגון הוא דיווח אמת עד שלא יוכח אחרת, חייבת להתהפך. לא ייתכן שבכל פעם שחמאס מספר סיפור, אנחנו אלה שנצטרך להוכיח שהוא לא נכון, כשהוא אפילו לא טורח להביא לסיפור ראיות כלשהן.

האם אין ערך חדשותי לסיפורים שמספרים על טרגדיות עזתיות? בהקשר הנכון, ועם התייחסות נכונה למצב המורכב, בוודאי שיש ערך בסיפורים כאלו. אך הדהוד סיפורים כאלו, שוב ושוב, בלי מה שנראה אפילו כמו בדיקה בסיסית, זה כבר הרבה יותר מהיתממות. זו הצטרפות לקמפיין ההשפעה של האויב.

חמאס משקר, וימשיך לשקר. הוא ינצל את הטרגדיה העזתית האמיתית, טרגדיה שהוא אחראי לה, כדי ליצור עוד ועוד סיפורים כאלה, כדי לעצור את המלחמה ולהציל את עצמו. הוא ינצל את העובדה שבמלחמה כמו שהוא מנהל, מלחמה מתוך אוכלוסייה אזרחית, מתרחשות טרגדיות, כדי להעצים אותן ולהנדס דיווחים על טרגדיות נוספות, כדי להגביר את האפקט.

השאלה היא עד כמה אנחנו נסכים להיות האידיוטים השימושיים של חמאס. בתקשורת הישראלית, שנדמה כי היא מגויסת כולה לעצירה של המלחמה ולא משנות התוצאות, כנראה שהתשובה היא "כמה אידיוטים שאפשר".