יש רגעים שהמאבק נראה אבוד, שנדמה שאין כללים, ושאי אפשר לעשות דבר מול עוצמתה הבלתי מוגבלת של האליטה המשפטית־בירוקרטית האוחזת במוקדי הכוח במדינת ישראל. רגע כזה היה פרסום פסק דינם של שופטי בג"ץ בעתירות נגד הדחת ראש שב"כ ביום רביעי לפנות ערב.

לפי הכללים הנהוגים בעליון, פסק הדין כלל לא היה צריך להינתן, כפי שציין יפה השופט סולברג, אשר נותר בדעת המיעוט: "במעלה הדרך השתנה מצב הדברים. ראש שב"כ הודיע על מועד שבו החליט לסיים את תפקידו, ואילו הממשלה ביטלה את החלטת הפיטורין, היא ההחלטה שנגדה הוגשו העתירות שלפנינו. משאלה פני הדברים, הרי שאין עוד בשלב זה סכסוך שנדרשת בו הכרעה שיפוטית. העתירות הפכו לתיאורטיות... כלל ידוע הוא שבית המשפט אינו דן בעתירות תיאורטיות".

אלא ששופטי הרוב לא הצליחו להתאפק, וניצלו את ההזדמנות שנקרתה בדרכם כדי לרשום עוד הישג במאבק על שימור כוחה של האליטה שהם נמנים עם שורותיה. סדרת פלפולים משפטיים גויסו כדי לבסס את הטענה שפיטוריו של ראש שב"כ רונן בר נעשו שלא כדין, ולכן דינה של החלטת הממשלה על פיטוריו – שכבר בוטלה – להתבטל. המטרה כמובן לא הייתה ביצור מעמדו של רונן בר האיש, מאחר שהוא ממילא כבר התפטר מתפקידו. מה שביקשו שופטי בג"ץ להשיג הוא החלשה נוספת של נבחרי הציבור במדינת ישראל, פגיעה נוספת בעיקרון המקודש של כפיפות ראשי מערכות הביטחון והפקידות הבכירה לנבחרי הציבור, וחיזוק מעמדה של האליטה הבירוקרטית שנאבקת ממש בימים אלו על שימור ההגמוניה שלה.

פסק הדין כולל סדרת קביעות תיאורטיות, לכאורה. בין השאר, נקבע שהליך הפיטורין של ראש שב"כ לא היה כדין משום שלא נערך בהתייעצות עם הוועדה המייעצת למינוי בכירים, שהוא נעשה בשעה שראש הממשלה בנימין נתניהו היה נתון בניגוד עניינים בשל חקירת פרשת קטארגייט, שלממשלה לא הוצגה תשתית עובדתית מספקת לצורך החלטה על פיטורי ראש שב"כ, שלבר לא ניתנה ההזדמנות להציג את עמדתו לממשלה ולהשמיע את טענותיו. ובכל זאת, בסיום חוות דעתו קבע השופט עמית כי "בנסיבות העניין מתייתר הצורך במתן סעד מעשי, ובכך מסתיים ההליך שלפנינו".

בתוך שעה קלה התברר כי לפסק הדין משמעות מעשית מאוד. במכתב בהול ששיגרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לראש הממשלה היא קבעה ש"בפסק דינו של בג"ץ... נקבע כי החלטתך להביא את הנושא בפני הממשלה נעשתה במצב של ניגוד עניינים. עוד נפסק כי היה עליך להימנע מכל מעורבות בסוגיה. במצב דברים זה, ובמכלול נסיבות העניין, עליך להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ קבוע או ממלא מקום. זאת, עד להשלמת הבחינה המשפטית של העניין, לימוד פסק הדין ויישומו על הנסיבות העובדתיות העדכניות".

במילים אחרות, באמצעות פסק הדין הטרי משתלטת היועמ"שית לא רק על הליך פיטורי ראש שב"כ, אלא גם על תהליך בחירתו של ראש שב"כ חדש – מציאות שאך לפני שבועות ספורים כלל לא ניתן היה להעלות על הדעת. כל זה נעשה בשם ערכי המנהל התקין ושלטון החוק. דמוקרטיה, אומרים לכם.