לפני כשבוע פורסם כי בתגובה לדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים לשינויים בתוכנית הסיוע ההומניטרי, השיב הרמטכ"ל אייל זמיר שהעמדה המשפטית בצה"ל מחייבת חלוקת סיוע הומניטרי גם באזורים שמצויים בשליטת חמאס.

מאז הועלו נימוקים נוספים – הסיוע הוא תמורה לשחרור עידן אלכסנדר; אי חלוקת הסיוע, גם אם ידוע שיזלוג לידי חמאס, תסכן את יחסי החוץ של ישראל. בישיבת הקבינט הביטחוני-מדיני שאושר בה חידוש הכנסת הסיוע לרצועת עזה הזהיר אלוף רסאן עליאן, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), כי בתוך ימים ספורים, כבר השבוע, ייגמר המזון הזמין בעזה, והמשבר ההומניטרי החריף יפגע בלגיטימציה הבינלאומית. לכך נוספו דברי סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, שלפיהם מדינה שפויה אינה רוצחת את תינוקות האויב כתחביב - דברים שהתקשורת בעולם הדהדה בחוזקה.

בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת הפנה ח"כ עמית הלוי לצה"ל שאלות לגבי יכולתן של התוכניות הנוכחיות של צה"ל למנוע את המשך השליטה של חמאס בסיוע ההומניטרי ובשטח. הצבא סירב להתייחס לשאלות. במקום לחייב את צה"ל להשיב כדי לאפשר את הביקורת הפרלמנטרית החיונית, הושעה ח"כ הלוי מהוועדה.

אין לקבל עוד שהממשלה הנבחרת תהיה כבובה על חוט המנוהלת בידי פקידים לא נבחרים ומסתתרת מאחורי טיעוני סרק שמאריכים את המלחמה, מגדילים את האבדות ומסכנים את קיומנו כעם חופשי בארצנו.

על הממשלה הנבחרת לגלות משילות ואומץ לב ציבורי, ולהוביל את המלחמה בנחישות לפי דיני המלחמה האמיתיים עד להכנעת האויב או מיגורו. על ראש הממשלה ושר הביטחון לתבוע שכל נתון יהיה מבוסס עובדתית וכל טיעון משפטי יסתמך על מקורות משפט מחייבים. אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהדין הבינלאומי לרעתנו, הציבור בישראל בוגר דיו לשמוע אותן, אך עליהן להיות אמיתיות ומבוססות. על הממשלה גם לפעול בנחישות נגד כל ניסיון לפגוע בחיילינו הגיבורים, לטפול עליהם האשמות שווא, ולהטיל מורך בציבור שחלילה לא יאבד את האמון בצדקת הדרך.

סיוע הומניטרי בדין הבינלאומי

לעמדת הפרקליטה הצבאית הראשית אין יסוד בדיני המלחמה. מטרת המלחמה היא הכנעת האויב במהירות וביעילות ככל האפשר. דיני המלחמה משקפים את הכללים שמדינות הסכימו עליהם, ומובן מאליו שהן לא היו מסכימות לקבל על עצמן כללים שלא היו מובילים לניצחון. אמת שהכרעת האויב נועדה לקדם מטרות פוליטיות, אך מטרת המלחמה היא להבטיח ראשית כול את כניעתו. דיני המלחמה, הכוללים את עקרון הצורך הצבאי והשימוש המוצדק בכוח בעת מלחמה, נגזרים מהמטרה הזאת.

בדיני המלחמה, המצור – כיתור שטח ומניעת הגישה אליו והיציאה ממנו, עד לכניעת הנצור בשל מחסור ובידוד – הוא אמצעי לחימה לגיטימי. למצור יש יתרון על פני כלים אחרים מפני שביכולתו לחסוך תקיפה קרקעית בשטח עירוני, שתוצאותיה איטיות, יקרות ומדממות הרבה יותר. המצור מקטין את מספר הנפגעים ומאפשר את הפניית הכוחות הצבאיים לאזורים נוספים שנוכחותם נדרשת בהם. כדי שהמצור יהיה יעיל, עליו להיות מוחלט. אחרת הוא משול לסכר שיש בו חור. הניסיון ההיסטורי מלמד שסדקים במצור עלולים להביא לקריסתו. במדריך של משרד ההגנה האמריקני (1,250 עמודים), המשקף את הפרקטיקה של דיני המלחמה, יש הוראות מפורטות לגביו.

אין הוראה בדין הבינלאומי המחייבת מדינה לדאוג לאספקה כלשהי לאויב. החלטה 1373 של מועצת הביטחון, שהתקבלה בספטמבר 2001 בעקבות מתקפת אל־קאעידה על ארה"ב, מחייבת את כל המדינות החברות לאסור על אזרחיהן או על כל ישות בשטחן להעמיד כספים, נכסים פיננסיים, משאבים כלכליים, שירותים פיננסיים או שירותים אחרים לרשות ארגוני טרור.

אמנת ז'נבה הרביעית בדבר ההגנה על אזרחים בזמן מלחמה קובעת כי סיוע הומניטרי מוגבל לאזרחים הנצורים, ולהם בלבד: ציוד רפואי, ציוד למטרות פולחן דתי, וכן אוכל וביגוד לילדים מתחת לגיל 15. האמנה מסייגת את הסיוע בכך שאין חשש רציני שהמשלוחים לא יועברו למי שאינם אזרחים תמימים, שהפיקוח על ההעברה לא יהיה יעיל, ובכך ושהעברת הסיוע ההומניטרי לא תייצר למאמצים הצבאיים או הכלכליים של האויב יתרון מכל סוג שהוא.

המדריך האמריקני לדיני המלחמה קובע במפורש שאין חובה על המפקד הצבאי להתיר העברת סיוע הומניטרי אלא אם נחה דעתו שאין חשש רציני שהמשלוחים יוסטו מהיעד שהם אמורים להגיע אליו, שהפיקוח על העברת הסיוע לאזרחים הנצורים בלבד לא יהיה יעיל, ושהעברת הסיוע ההומניטרי תעניק יתרון מובהק לכוחות האויב או לכלכלתו. ודאי שאין צורך לספק מקורות אנרגיה לאויב. בשל חשיבותן של תחנות כוח חשמליות לסיפוק צורכי המלחמה המגוונים של האויב, הן נחשבות מטרות צבאיות שמותר לפגוע בהן. כך גם לגבי מקורות אנרגיה אחרים.

האמת והשלום אֱהָבוּ

על ישראל להמשיך לכבוש את רצועת עזה. בכל שטח שנכבש יש להטיל מצור עד לכניעה המוחלטת של האויב או עד לחיסולו. אין לשלוח את חיילי צה"ל להיכנס לבתים בשטח בנוי בצפיפות מול הטרוריסטים הנלחמים בנו שם.

החובה להפריד את האוכלוסייה האזרחית מהלוחמים מוטלת על האויב, גם כשהאויב הוא ארגון טרור. למרות זאת, מאז תחילת המלחמה ישראל עושה ככל יכולתה להעביר את האוכלוסייה האזרחית לאזורים בטוחים. דרישת הממשלה שרק באזורים אלה תהיה חלוקת סיוע הומניטרי חיונית לנצחוננו.

עד כה השתלט חמאס על כל משלוח סיוע שהועבר לעזה, ומחבליו רצחו אנשים שניסו לקבל סיוע שלא באמצעותו או לפרוץ למחסנים שבשליטתו. ארגונים בינלאומיים אף סייעו לחמאס. עובדי אונר"א היו בעצמם פעילי חמאס. דרישות הפרקליטה הצבאית הראשית, שהסיוע יינתן גם באזורים שבהם חמאס שולט, הן מתכון למלחמת התשה מתמשכת. הן מסייעות להעשרת חמאס על חשבון האוכלוסייה האזרחית, ומנוגדות לדיני המלחמה.

חמאס התכונן למלחמה באגירת מלאים של מזון ותרופות ובהתקנת לוחות סולריים המספקים את צורכי המלחמה שלו עד היום. כאמור, מקורות אנרגיה המשמשים לצורכי הלחימה הם מטרות צבאיות לגיטימיות. לאחרונה פורסם שבשליטת חמאס מחסני מזון לתינוקות, למבוגרים ולבעלי חיים, וכי הטענות בדבר הרעבת תושבי עזה שקריות. ראוי שראש הממשלה ושר הביטחון יתבעו לקבל את המידע המפורט על כך.

ממשל צבאי ישראלי חייב לפקח על החלוקה, כדי שתענה אך ורק על הצרכים ההומניטריים החיוניים של האזרחים התמימים, ולא תקנה לחמאס יתרון צבאי או כלכלי. יש לבחון מחדש את ההחלטה שהסיוע ההומניטרי יחולק לאוכלוסייה באמצעות חברה אמריקנית שתעסיק לוחמים לשעבר מארה"ב ומבריטניה. ספק אם השיטה שכשלה באפגניסטן תצליח כאן. אם חלילה חמאס יפגע בלוחמים או יחטוף בני ערובה מהם, נהיה צפויים ללחץ אמריקני שיסכל את ניצחוננו.

על ישראל לפעול למימוש תוכנית ההגירה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. התוכנית אינה מנוגדת לדין הבינלאומי, המחייב מדינות לקלוט פליטים. הפליטים הפלסטינים הם היחידים שהוחרגו מאמנת הפליטים, אך הגיעה העת לתקן זאת.

על מהלך דומה קיבל פריטיוף ננסן, חוקר הקוטב הנורווגי, את פרס נובל לשלום. בתום מלחמת העולם הראשונה ביקשה יוון לממש את הזכות שהבטיחו לה מדינות הברית להשתלט על חבלי טורקיה שנכללו ביוון העתיקה. מוסטפא כמאל אטאטורק, שהחליף את השולטן העות'מני, הביס את הצבא היווני ובנוסף גירש יותר מחצי מיליון יוונים שישבו שם מדורי דורות ושרף את בתיהם. ננסן ארגן את השלמת חילופי האוכלוסין על ידי העברת כחצי מיליון טורקים מיוון לטורקיה.

תושבי עזה אינם מוכנים לחיות בשלום וביטחון לצידנו. הם מכריזים שאינם רואים בעצמם תושבי הרצועה, והם דורשים לחיות במדינה משלהם מהירדן עד לים התיכון לאחר שישמידו את ישראל. הגיעה העת להשלים את חילופי האוכלוסין גם כאן. הנשיא טראמפ יהיה ראוי לקבל על כך את פרס נובל לשלום.

באשר לעלילת הדם שהפיץ יאיר גולן – גם בדמוקרטיות מערביות המקדשות את חופש הביטוי אסור על פי דין להכחיש את השואה או לפרסם עלילות דם, והן אינן רואות בכך כל סתירה לערכי הדמוקרטיה. הקשר בין ההסתה לאנטישמיות הגואה ולטרור המכה בנו מוכר וידוע. אם מדינת ישראל לא תפעל נגד גולן בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותה – בראש ובראשונה כתב אישום שהיועצת המשפטית לממשלה חייבת להגיש – יתקבל הדבר לא כסימן מובהק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא כהודאה באשמה: אשמנו, בגדנו, רצחנו.

אל נשלה את עצמנו. מי שהאמינו בעבר הרחוק והקרוב כי יהודים מסוגלים לרצוח ילדים ולהשתמש בדמם להכנת מצות לחג הפסח, ובעצמם לא נרתעו מלבצע כל מעשה זוועה שכיום מעלילים עלינו לא רק באויביהם, אלא גם באזרחיהם הנאמנים היהודים היושבים בתוכם, אינם מתקשים להאמין שאנו מסוגלים לכל מעשה תועבה.

הנביא זכריה לימדנו שהאמת קודמת לשלום. רק על יסודות אמת נגיע לניצחון ולשלום אמת.

עו"ד טליה איינהורן היא פרופ' למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי