יש רגעים שבהם אתה מבין שהזדקנת. לי זה קורה הרבה בתחום המוזיקה: ככל שאני מבין פחות את המוזיקה שהילדים שלי אוהבים, כך אני מבין יותר שאני לא רלוונטי. נראה לי שאני מזדקן בעוד תחום, תחום הסערות האקטואליות. נשבע לכם שהשבוע, כשצפיתי במכלול תקשורתי שלם מקונן על כך ששוחרר חטוף ישראלי משום שיש לו דרכון אמריקני, הרגשתי זקנה שעוטפת אותי. זה לא שאני לא מבין את הסערה, זה שאין לי כוח להתחיל לנסות.

אז בואו נעשה רגע סדר בקמפיין המטורף שהשתולל פה. 144 חטופים חיים שוחררו לפני עידן אלכסנדר. 52 גופות חטופות הושבו. לרובם המוחלט של החיים והמתים אין אזרחות זרה. זה לא הפריע לתאגיד השידור הציבורי של ישראל (אתם של ישראל?) להעלות ציוץ ביום למחרת שחרורו של אלכסנדר, ובו תמונות של החטופים שנותרו בידי חמאס תחת הכותרת "להם אין דרכון אמריקני". הבנת את זה, ברוך? ממשלת ישראל היא רעה, שונאת חטופים, וביבי הוא שטן שמטרתו הבלעדית במלחמה זו היא לוודא שכל החטופים ימותו בידי חמאס. הוא ראש ממשלה גרוע עד כדי כך שגם בזה הוא כשל, ו־144 חטופים חיים חמקו לו ושוחררו בניגוד לרצונו במהלך המלחמה. כנראה שהם חושבים שהחטופים הם כמו התאגיד, שחמק לו בצוק איתן.

יש כל כך הרבה עוולות במסגור הזה. הראשונה היא עידן אלכסנדר עצמו. עם כל הנוחות של הדרכון האמריקני שלו, הוא החליט לעזוב את חיי הפרוורים הנוחים בארה"ב, ללבוש מדי זית ולהתגייס לגולני. איך בחור כזה מקבל בסוף את מסגור "עדיף דרכון זר"? העניין השני, והמביך יותר לדעתי, הוא שיש פה יהודים שמרשים לעצמם לחשוב שדרכון זר יציל אותם. דברו עם סבתא, עם סבא, תפסו איזה סרט טוב על שנות השלושים באירופה, קראו קצת על אנוסי ספרד. אולי פשוט תבקשו מצ'ט־GPT שיספר לכם על שניים־שלושה פוגרומים טובים מפעם. שיבחר. לא הייתי ממליץ לבנות על דרכון זר.

הבעיה היא לא רק ידע היסטורי. גם בגיאוגרפיה הם לא מבינים. והרי החדשות לאנשי החדשות. ישראל היא לא ארה"ב. תנו לזה לשקוע רגע, אני יודע שקשה לקבל את האמירה הזאת אבל אכתוב זאת שוב, על אף ההלם: ישראל היא לא ארה"ב. אנשי התקשורת שעסוקים בהחלשה של החברה הישראלית בטוחים, כשמתאים להם, שישראל היא מעצמת־על אזורית. לכן, אם איכשהו ארצות הברית הקטנטנה מצליחה לנצל את עוצמתה כדי להשיג משהו שישראל לא הצליחה, זו עדות לכישלון מוחלט של ממשלת ישראל. אז זהו, שהמציאות קצת יותר מורכבת.

מה שאני כן בטוח בו הוא שאם ב־11 בספטמבר, בן־לאדן וחבריו היו מחליטים להוריד את בנייני התאומים, לרצוח 3,000 איש וגם לחטוף 500 אזרחים אמריקנים, לא ג'ורג' בוש, לא דונלד טראמפ ולא סטיב ויטקוף היו אומרים בתוך שנה ש"המטרה היחידה היא החטופים, כי את הטרור אפשר לנצח גם אחר כך". אני לא מאחל את זה לאף אחד מכם, אבל גם אחרי השבוע הזה, חשוב להזכיר, אין מדינה שתדאג להשבת חטופיה יותר ממדינת ישראל, אין מדינה שכל כך הרבה מחייליה יסכימו לסכן את חייהם למען חטופים שלא פגשו מעולם, ואין עוד מדינה שתעכב מלחמה, תשקיע מליארדים ותימנע מעצמה ניצחון מהיר רק לשם הסיכוי להשיב עוד עשרה, עשרים או שלושים מאזרחיה. ומי שלא מבין, רואה וחווה את זה בכל יום מאז 7 באוקטובר לא צריך דרכון זר, הוא כבר זר.

דיני חוזים

אגב, אין חדש בערגה לדרכון הזר בכלי תקשורת ישראליים. פעם הם אמרו שעדיף דרכון זר כי הטלוויזיה מצוינת, אחר כך הם אמרו שעדיף דרכון זר כי הקוטג' זול יותר בברלין, אחר כך הם אמרו שעדיף דרכון זר כי אצל הזר בטוח יותר. רק לפני שנתיים הם פתחו במסע תעמולה שקרא לאזרחים להוציא את הכסף לחו"ל ולעשות רילוקיישן כי באמריקה עילת הסבירות חזקה יותר. גם במקרה הזה, החטופים הם רק תירוץ. הבעיה היא תמיד, אבל תמיד, החיבור. כשהקשר שלך למקום הזה מתמצה במחיר קוטג', באיכות הטלוויזיה ובעילת הסבירות, ברור שהדרכון הזר יקרוץ לך. אבל אם אתה מחובר לסיפור, מבין את המשמעות של יהודי בארץ ישראל, ויודע שזה לא המקום שהכי קל לחיות בו אבל אין מקום שקל יותר להרגיש שייך בו, אתה יודע שדרכון זר לא יעזור לך.

האנשים שכמהים כל כך לדרכון הזר וליתרונותיו הם בדיוק האנשים שמזדעזעים מעצם המחשבה שמיליון פלסטינים יזכו סוף־סוף לדרכון זר ויטוסו מפה לעולם שכולו טוב. מה קרה, חברים, אתם לא רוצים שהפלסטינים ייהנו מיתרונות הדרכון האמריקני? גם לצד החוטף מגיע. אגב, דונלד, אם אתה שומע, מבחינתי כל עסקה שבה משוחרר חטוף ישראלי ללא מחיר מקובלת עליי, ואם מה שצריך כדי לחלץ את החטופים הנותרים הוא להוציא לכולם דרכון אמריקני, לך על זה.

אז עידן אלכסנדר, ברוך השב, ואני מקווה שתצא מזה בריא בגוף ובנפש. לצערי נעשה בך שימוש זול השבוע, אבל אני בטוח שלא חפצת בו. הגעת מניו־ג'רזי לישראל כדי להילחם לצד אחיך, ואחרי ששוחררת מידי חמאס השתמשו בך אנשים להוצאת דיבת הארץ רעה. אם כל מה שהבנתם מהסיפור של עידן אלכסנדר הוא שדרכון זר עדיף על הדרכון הישראלי, אתם עושים עוול עצום לסיפור הציוני.

ראיינתי השבוע את שגריר ישראל בארה"ב לשעבר מייקל אורן. אני מחבב אותו. גם הוא הגיע מניו־ג'רזי כחייל בודד, והתגייס לצנחנים. אבל גם הוא חזר בפני על כך שעניין הדרכון הוא הפרה של החוזה הלא כתוב בין האזרח למדינה. אני שומע לא מעט על החוזה הלא כתוב הזה – אולי זה היתרון בכך שהוא לא כתוב, כל אחד יכול לדבר עליו. בכל אופן, אין שום חוזה שאומר שהמדינה צריכה להקריב את הכלל למען הפרט. היא צריכה לעשות המון למען הפרט, אבל גם לכלל יש זכויות. יכול להיות שזו עוד בעיה שיצרה פה מערכת המשפט: אף אחד פה לא יודע באמת לקרוא חוזה.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il