הרב דוד יוסף מתקן עוול הלכתי של שנים

מתוך תפיסה מיושנת, הושתו המזונות לילד על האב, ללא קשר ליחס הכלכלי בין הגבר לאישה. כעת, הרב דוד יוסף הכריז כי תיבחן התאמת הפרשנות ההלכתית למזונות ילדים למצב החברתי הנוכחי

תוכן השמע עדיין בהכנה...

גירושין | שאטרסטוק

גירושין | צילום: שאטרסטוק

עם כניסתו של הרב הדיין דוד יוסף לבית הדין הרבני הגדול, ניתן לקרוא בפסקי הדין הנוגעים לחלוקת זמני השהות והעתקת מגורים של האם יחד עם הילד ניצנים של שינוי בראייה של טובת הילד מהי. במילים אחרות, קיימת רוח חדשה של התאמת הגישה למצב החברתי הנוכחי. 

בנושא הגדול והנפיץ של דרך קביעת מזונות הילדים, הפרשנות הדתית כיום, עדיין, מתאימה למצב החברתי שהיה נהוג לפני שנים רבות בו היה מקובל שהילד התגורר רק אצל האם. לכן, במטרה להגן ולשמור על טובתם של האם והילד, התשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד הוטל רק על האב, ללא כל התחשבות בשכר האם. כך עד גיל 18. 

לאורך השנים קיבלנו בעמותה אלפי פניות של אבות בהליך גירושין אשר שותפים בגידול הילד, שלא הצליחו להבין ולהסתיר את כעסם על כך שבבתי הדין הרבניים קובעים באופן גורף שהתשלום לכל צרכי הילד יושת רק עליהם. בצדק כמובן.

הכי מעניין

המצב החברתי השתנה. מרבית האמהות עובדות, מצליחות, מתפרנסות. במקביל, כיום אבות רבים מגדלים ומלינים את ילדם בזמני שהות רחבים, ואף שווים לאלו של האם. אין ספק שהפרשנות הנוכחית של הרבנות הראשית להלכה הדתית לגבי מזונות ומדור ילדים אינה מתאימה עוד, ויש להתאימה לימינו אנו. לעבור מקביעת סכום מזונות ומדור די קבוע שמשלם רק האב ללא כל התייחסות לשכר האם, לקביעת סכום התשלום בהתאם לחלוקת זמני השהות ויחס שכר שני ההורים.   

והנה, בשבוע שעבר, בצעד מפתיע אך מעורר כבוד, תקווה והערכה, פרסם הרב יוסף כתב מינוי לוועדה אשר תפקידה להמליץ עד ראש השנה הקרוב לרבנות הראשית בדבר הצורך בהתאמת העמדה ההלכתית הנוכחית בשל, בין היתר, הפולמוס ההלכתי, הציבורי, החוקתי והמשפטי, בגדרי חיוב מזונות ילדים, היקפם וכל המסתעף, ובפרט לנוכח התמורות בדרכי החיים והשינויים החברתיים המשתקפים בשנים האחרונות באופיו ובאופן ובצורת התנהלותו של התא המשפחתי.

בבית המשפט לענייני משפחה, מאז שנת 2017 ורק כאשר הילד מגיע לגיל 6, מתחשבים בשכר שני ההורים, כלומר גם בשכר האם. אך עד גיל 6 פועלים בהתאם לדין הדתי והחיוב, כאמור, הוא במלואו על האב. 

מצב משפטי זה בו קביעת סכום המזונות נעשה בדרך כה שונה בשתי הערכאות המשפטיות, הביא לכך שאמהות מעדיפות שהמזונות יקבעו בבית הדין הרבני, ואילו אבות יעדיפו באופן טבעי את בית המשפט לענייני משפחה. לאור מרוץ הסמכויות הנוראי והעכור הסכסוכים בין ההורים גברו, ופגעו בסופו של דבר בטובת הילד.  

אנו מקווים שאכן, בהתאם לתמורות החיים והשינויים החברתיים תמליץ הוועדה על התאמת ההלכה, שכל מקרה יבחן לגופו כך שתמיד תישמר טובת הילד, ושלהורים לא תהיה העדפה משפטית איזו ערכאה יותר טובה להם וכך ייפסק גם מרוץ הסמכויות ההרסני.

ט"ו באייר ה׳תשפ"ה13.05.2025 | 07:09

עודכן ב