השינוי יגיע מלמטה: הנהגת הציבור החרדי מעכבת את השתלבותו במדינה

מנהיגי הציבור החרדי לא ממש סופרים את הציבור הדתי לאומי, וזה ממש לא מעיד על פני הציבור החרדי עצמו. כמו בסוגיית הגיוס, כך גם בכל סוגיות ההשתלבות החרדית במדינה, השינוי יתרחש כנראה מלמטה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

מתפללים חרדיים בכותל | AFP

מתפללים חרדיים בכותל | צילום: AFP

"אם המשימה הלאומית החשובה ביותר היא לשלב את אחינו החרדים בצבא ובמדינה, בואו נסתער על זה", כך קרא השר בצלאל סמוטריץ' בוועידה הארצית של בני עקיבא שהתקיימה בפסח האחרון. השר סמוטריץ' קרא מעל בימת הוועידה להקמת סניפים, תנועות נוער, ישיבות הסדר ומכינות לחברה החרדית. סמוטריץ' טען שכשם שהציבור הדתי לאומי עושה מאמצים לקיים שיח עם הציבור החילוני, כך עליו להתאמץ וליצור מעגלי שיח גם עם הציבור החרדי כדי לקרב אותו ולחזק את השותפות שלו בצבא ובמדינה.

הקריאה של סמוטריץ' הייתה ראויה, ואחת ההחלטות שהתקבלו בוועידה הייתה ברוח זו. ההחלטה קראה ליצירת ברית של כבוד, הקשבה ועשייה משותפת עם החברה החרדית והציעה להנהלת התנועה להקים צוות היגוי על מנת ליצור חיבורים משמעותיים בין בני עקיבא לחברה החרדית.

אבל צריך להודות שזו לא קריאה חדשה. היא כבר הופיעה בעבר בניסוחים דומים בוועידות של בני עקיבא. גם בוועידה בה השתתפתי כציר צעיר בשנת 1993 התקבלה החלטה דומה - לארגן מפגשים של עשייה משותפת עם חניכי תנועות נוער חרדיות. זה כידוע לא ממש קרה במציאות, והסיבה העיקרית לכך היא שצריכים שניים לטנגו.

הכי מעניין

בניגוד למפגשים שכבר מתקיימים בין בני עקיבא לתנועות נוער חילוניות ובניגוד למעגלי שיח בין הציבור הדתי לאומי לציבור החילוני, מנהיגי הציבור החרדי לא מעוניינים במפגשים הללו. אני מדייק וכותב 'מנהיגי הציבור החרדי', כי ברמה הפרטית ברור לי שיש הרבה חרדים שמעוניינים מאוד במפגש ובשיח. הבעיה היא שיכולת המפגש והשיח אתם מצומצמת כשרוח המפקד, או במקרה שלהם רוח הרב, מתנגדת לחלוטין לשיח כזה.

צריכים לומר את האמת. מנהיגי הציבור החרדי לא ממש סופרים את הציבור הדתי לאומי. אם נחזור לרגע לוועידה של בני עקיבא, למרות שפקדו אותה אישי ציבור רבים ומגוונים, דתיים וחילוניים, אין סיכוי שאחד מחברי הכנסת של יהדות התורה או אחד מרבני הציבור החרדי היה מסכים להגיע לוועידה. בכל הנוגע ליחסי הציבור הדתי לאומי והציבור החרדי, אמנם 'יד אחים לכם שלוחה', כמאמר ההמנון של בני עקיבא, אך 'יד מושטת לא פוגשת יד אחות'.

ההתעלמות של מנהיגי הציבור החרדי מהציבור הדתי לאומי הפכה למקוממת יותר בשנה וחצי האחרונות. מקומם שמנהיגי הציבור החרדי אינם מסוגלים להוקיר את בחורי ישיבות ההסדר הרבים שנפלו במערכה. מקומם שיו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני העז לכנות את השר אופיר סופר 'כפוי טובה' בעקבות השתתפותו בצעדה שעסקה בשוויון בנטל. מקומם שרבני הישיבה החרדית והקהילה החרדית בירוחם לא מצאו הזדמנות להשתתף בצערם של ראשי ישיבת ההסדר בירוחם שאיבדו עשרה מתלמידיהם.

בוועידת תל אביב שהתקיימה בשבוע שעבר הציגה החוקרת החרדית ד"ר נחומי יפה מחקר שערכה על ניתוח מגמות בחברה החרדית. על פי יפה, כמחצית מהחברה החרדית מבקשת להשתלב בחברה הישראלית. הסיבה שקולם אינו נשמע, לדבריה, היא שהם סבורים בטעות שהם חריגים בעמדותיהם, ואינם מודעים לכך שיש רבים כמוהם בחברה החרדית.

כמו בסוגיית הגיוס, כך גם בכל סוגיות ההשתלבות החרדית במדינה, השינוי יתרחש כנראה מלמטה. נקווה שיגיע היום שגם ההנהגה החרדית תהיה פתוחה לדיאלוג. בינתיים, ההזמנה של בני עקיבא לשיח, תישאר פתוחה.

אלישיב רייכנר

החל את דרכו במקור ראשון ב-2000. כותב טור בענייני חברה ופריפריה במוסף 'יומן'. פרסם שבעה ספרים על החברה הישראלית