מי שלא לומד מההיסטוריה נדון לחוות אותה בשנית. בימים אלה אנו עדים לתקיפות של חיל האוויר בסוריה שע"פ התקשורת מגמתם לסייע לדרוזים במאבק שככל הנראה מנהל נגדם השלטון או באי כוחו.

ישראל כבר חוותה בלבנון את התוצאות הרות האסון של התערבות בסכסוכים מחוץ לגבולותיה. כזכור  - מה שהחל בקול תרועה רמה כ"כעזרה לנוצרים ויצירת מזרח תיכון חדש" הסתיים אחרי שמונה עשרה שנים ואלף הרוגים בנסיגה מבישה חזרה אל הגבול הבן לאומי.

ניתן להזדהות עם הכאב שחשה העדה הדרוזית החיה בישראל נוכח הנעשה בסוריה, אך אין בכך הצדקה להסתבכות בזירה הפנימית הסורית. יש להבהיר בהקדם לראשי העדה המובילים את סגירת הכבישים והבערת הצמיגים, שנועדו לדחוף את ישראל למלחמה מיותרת, כי גם במקרה זה גובר האינטרס הלאומי הישראלי על זה הדרוזי המקומי. יש להניח כי אמירות שכאלה יציתו בציבור הדרוזי אש של מחאה אבל אין להירתע מהן, ולו גם מכיוון שבסופו של דבר הדרוזים החיים בישראל יישלמו גם הם בדם כתוצאה מלחימה חסרת תועלת ומהתערבות שלא במקומה.

מהו עומק הסיוע שישראל מתכוונת להעמיד לרשות הדרוזים? מי מהדרוזים הוא לצידנו ומי לצד הממשל? מה ייקרה כאשר יתברר המובן מאליו והוא שתקיפות האוויר אינן מסייעות לדרוזים בסוריה? האם ממשלת ישראל קבעה לעצמה כלל שלא לערב כוחות יבשה בלחימה או שבקרוב נחזה בחיילי צה"ל נלחמים לצד חלק מהדרוזים בעומק סוריה? האם הממשלה קבעה לעצמה מדיניות ברורה, גם לאור לקחי לבנון, בכל מה שנוגע לעומק הלחימה בגולן וסוגי הנשק שמופעל בה?

גם המחסור בלוחמים בצה"ל חייב לבוא בחשבון כשדנים במעורבות בסוריה. איש אינו יודע מתי תפקע סבלנותו של שליט דמשק הנוכחי אל מול תקיפות צה"ל בשטחו. והיה והמשטר הסורי יחליט להגיב בתקיפה יבשתית כלשהי יעמיד הדבר את צה"ל בפני קושי נוסף על קשיי כוח האדם, שכבר כעת משבשים, ע"פ צה"ל עצמו, את פעולותיו בכלל הזירות.

המזרח התיכון הוא איזור הפכפך ואין לישראל כל סיבה לסבך עצמה. מן הראוי שממשלת ישראל תחשב היטב את כלל פעולותיה בסוריה. זכרו את לקח לבנון.