זה 3,000 שנה, מאז בניית בית ראשון, אוסרת ההלכה על יהודים להקריב קורבנות בכל מקום מלבד באתרו המדויק של המזבח הקדום בהר הבית. אולם בקהילת ביתא ישראל שצמחה באתיופיה רווחת הלכה שונה. כמו בפרטים רבים שבהם שונה ההלכה של ביתא ישראל מההלכה הנוהגת בעולם היהודי בימינו, אנשיה המשיכו להקריב את קורבן הפסח גם הרחק מירושלים.

מתברר שגם כיום יש מקרב יוצאי אתיופיה מי שממשיכים להקריב את הקורבן מדי ערב פסח.

סרטון שהתפרסם השבוע ביוטיוב, שלפי כותרתו צולם במסגרת "בית התפילה אבונה אבא צברה" בבאר־שבע, מראה שלפחות בקהילת ביתא ישראל המסוימת הזו הוקרב השנה קורבן פסח.

בסרטון נראה תנור מוסק באש, וכמה כבשים שמאוחר יותר נשחטו. אחד הקייסים נצפה בסרטון כשהוא נוטל מדם הקורבנות ובעזרת אגודת אזוב מתווה אותו על המשקופים והמזוזות של פתחי בית הכנסת – ממש כפי שנצטוו בני ישראל במצרים לעשות ערב יציאתם לחירות.

בית הכנסת נוסד ב־2008 ביוזמת אחד מחברי הקהילה ששימש באותה עת כחבר מועצת העיר באר־שבע, והוא קרוי על שמו של אבא צברה – ממנהיגי קהילת ביתא ישראל שחי במאה ה־15.

כמו שכתוב בתורה

קורבן פסח מכונה בביתא ישראל "קורבן פסיקה", ועל פי אתר אגודת יהודי אתיופיה, בזמן קיומה של הקהילה באתיופיה החלו להתכונן לקראת הקרבתו עוד מראש חודש ניסן, המכונה בעדה "לֶסָן". ראש חודש ניסן־לסן נחגג שם כראש השנה – למעשה, כפי שכתוב במפורש בתורה: "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

על פי האתר המדובר, הקייסים החלו לחפש את השה לקורבן מהיום העשירי לחודש ניסן, שה בן שנה ללא מום. את הקורבן היו קונים כך שיספיק לכל בני הכפר, ומנגד שלא יישאר מבשרו דבר עד למחרת בבוקר.

הקייס שהקריב את הקורבן אכל במשך 3־7 ימים רק קטניות מושרות, ומרבית הקהילה צמה ביום י"ד, היטהרה וכיבסה את בגדיה לקראת הקרבת הקורבן.

הקורבן נשחט בכפרי ביתא ישראל באתיופיה במקום נבחר ליד בית הכנסת המקומי, ולא בשום מקום אחר. את הקורבן אכלו כל בני הכפר ללא יוצא מן הכלל, ליד בית הכנסת. כל הקהילה הבוגרת, מגיל 15 ומעלה, הייתה שותפה להוצאות הרכישה של השה.

במקביל לגברים שהכינו את בשר הקורבן, נשות ביתא ישראל אפו את המצות. ליד בתי הכנסת של הקהילה באתיופיה גידלו דרך קבע את האזוב וצמחים נוספים שנדרשו לשם התוויית דם קורבן הפסח על המשקופים.

לאחר אכילת קורבן הפסח קורא הקייס בספר האורית – הכינוי בביתא ישראל לספר תורה – את הפרשיות הקשורות ליציאת מצרים ולחג הפסח. לאחר מכן ממשיכים הקייסים להתפלל עד עלות השחר.

שיאים חדשים

עם מעט יותר משש שעות כניסה ביום במשך חמישה ימי פתיחה בסך הכול במהלך החג, ולמרות הגבלות קשות על גודל הקבוצות, פיקוח הדוק ולא פעם גם המתנה ממושכת במבואת הכניסה הצרה –  נרשמו בכל זאת בפסח מספרי שיא חסרי תקדים בתולדות עליית היהודים להר הבית: 6,315 יהודים. בין העולים נראו גם חברי הכנסת עמית הלוי מהליכוד וצבי סוכות מהציונות הדתית. האחרון אף השתחווה במזרח ההר, והזכיר שלפני 14 שנים השתחוויה דומה עלתה לו במעצר ובכתב אישום.