זה לא מבצע ליטני, "ענבי זעם" או "דין וחשבון". בטח לא פעילות שמזכירה בהיקפה את מלחמת לבנון השנייה. מבצע "מגן צפוני" שהוכרז השבוע בדרמטיות הוא יוצא דופן. בימיו הראשונים התנהל ללא שום ירייה, אבל פוטנציאל ההסלמה גדול למדי.
הפעילות תימשך עוד כמה שבועות לפחות, ובינתיים יש סביבה לא מעט סימני שאלה.
האם מדובר בכלל ב"מבצע"?
האמת היא שלא. לפי ההגדרות הצבאיות היבשות יש תוכנית פעולה והקצאת כוחות, וגם לא מעט תרחישים של הסתבכות נלקחו בחשבון, אבל נכון לעכשיו מדובר בפעילות הנדסית המבוצעת כל כולה בשטחנו, ללא אש וללא תמרון, ולכן התואר "מבצע" הוא מעט מופרז.
מגן צפוני הצריך עד כה עיבוי מסוים של כוחות ומפקדות בצפון, כחלק מההיערכות לתרחיש של הסלמה, אבל הרוב המוחלט של הפעילות מבוצע על ידי לא יותר מיחידה אחת – יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות) של ההנדסה הקרבית, שגדלה באופן ניכר בשנים האחרונות בעקבות הפעילות האינטנסיבית נגד מנהרות חמאס בדרום.
חשוב לציין כי יש מכנה משותף למאבק במנהרות בגזרות השונות, אבל ההבדלים אינם קטנים – בדרום הקרקע חולית ורכה מאוד, בצפון הסלע קשה ביותר. לאורך גבול הצפון בגליל המערבי כמעט אי אפשר לחפור. באזור שבו התגלתה המנהרה שצה"ל עסק בנטרולה השבוע, ניצל חיזבאללה תוואי שטח ייחודי ותלול למדי. המנהרה נחפרה בעומק 25 מטרים כדי להקשות על גילויה.
מהי הטכנולוגיה שפותחה לגילוי מנהרות בדרום, והאם היא יעילה גם נגד מנהרות חיזבאללה?
פריצת הדרך שאפשרה גילוי מנהרות מול עזה לא קרתה בבת אחת, אלא בזכות שילוב טכנולוגיות וכמה הברקות גאונוּת מצד בוגרי מסלול "תלפיות" במערכת הביטחון. שילוב של כמה סוגי סנסורים ושיטות פעולה חדשות הביא לתוצאות הטובות ביותר בהיסטוריה של לחימת צבאות נגד מנהרות תת־קרקעיות (שהתחילה עוד בימי הרומאים נגד לוחמי בר כוכבא, וכנראה עוד קודם).
האם הפעולה בצפון הכרחית?
לא. בדיונים פנימיים במערכת הביטחון נשמעו לא מעט קולות שקראו להימנע מהשמדת המנהרות בעיתוי הזה. התומכים סברו כי מוטב לתת לחיזבאללה להשקיע עוד ועוד אנרגיה במנהרות, שהיו ידועות לצה"ל היטב – ולהשמיד אותן רק במקרה של מלחמה, או להפוך אותן למלכודת.
תוכנית המנהרות של חיזבאללה, ומנהרות ספציפיות, מוכרות לצה"ל כבר תקופה ארוכה. במיוחד מכירים אותה הרמטכ"ל גדי איזנקוט ומחליפו המיועד אלוף אביב כוכבי, שכיהנו כמפקדי פיקוד צפון. כפי שחשף השבוע איזנקוט עצמו, האישור ל"מגן צפוני" ניתן על ידי הקבינט עוד ב־7 בנובמבר. זה היה שבוע לפני סבב הלחימה האחרון מול חמאס, שבעקבותיו התפטר שר הביטחון אביגדור ליברמן.
אז למה דווקא עכשיו?
נראה שגם שיקולים לא־מבצעיים שיחקו תפקיד. הרמטכ"ל איזנקוט הכריז כבר מזמן כי השמדת המנהרות בדרום תושלם עד סוף דצמבר 2018, וכנראה רצה "להזדכות" על משימה דומה גם בצפון לפני פרישתו הקרובה מאוד.
המלצת איזנקוט לצאת ל"מגן צפוני" התאימה גם לשר הביטחון הטרי בנימין נתניהו.
עד כמה באמת גדולה הסכנה שהמבצע יגרום להסלמה עד כדי מלחמה בצפון?
הסיכון קיים, אם כי אינו גבוה במיוחד. שני הצדדים אינם מעוניינים במלחמה, אך חיזבאללה הוכיח בעבר כי הוא מחויב לכל שעל בריבונות הלבנונית, ולכן אם כוחות צה"ל יחדרו אל מעבר לגבול, אפילו בשוגג, הוא עלול להגיב באש, עם או בלי לקיחת אחריות על כך.
עם זאת, צריך לזכור כי כל תקיפה ישראלית מול איראן וחיזבאללה (והיו רבות כאלה בשנים האחרונות) כוללת פוטנציאל הסלמה.
את "מגן צפוני" יש לראות לא רק כפעולה בפני עצמה, אלא בהקשר הרחב של המתיחות העצומה בצפון, כולל ההתעקשות של איראן וחיזבאללה לבנות מפעל לטילים מדויקים מאוד על אדמת לבנון. בתמונה הרחבה, החזית הצפונית נמצאת על סף רתיחה כל עוד ישראל מתעקשת לבלום בכוח את תוכניות איראן וחיזבאללה על אדמת לבנון וסוריה, ואילו הן נחושות לממש אסטרטגיה הפוכה.
אז מי מרתיע את מי יותר – ישראל את חיזבאללה, או חיזבאללה את ישראל?
לא נעים להכיר בכך, אבל ההרתעה היא הדדית לגמרי.
