אחד הצעדים הראשונים שעשה גדי איזנקוט כאשר מונה לרמטכ"ל היה לפתוח את תוכנית החומש "גדעון" לבניין הכוח, שאושררה על ידי קודמו בני גנץ, בימיו האחרונים בתפקיד. חבל לכם על הזמן, הוא אמר לאנשי חיל האוויר, אל תתבססו על התוכנית הקיימת. בתוך שבועות אחדים הודיע להם ולאנשי אגף המודיעין על קיצוץ בתקציביהם כדי להוסיף כ־2.2 מיליארד שקל בכל שנה לטובת שיפור המוכנות של צבא היבשה. אז איך קרה שדווקא בשבועות האחרונים של איזנקוט בתפקיד הוא נאלץ להשקיע שעות ארוכות בניסיון להפריך דו"ח ביקורת נוקב על מוכנות צבא היבשה?
את הדו"ח כתב נציב קבילות החיילים, אלוף במיל' יצחק בריק, שבעצמו מסיים את תפקידו בימים אלה. דו"ח בריק, שחרג מסמכותו לעסוק בקבילות של חיילים ועסק במוכנות הרחבה, גרם מבוכה רבה לצה"ל. ועדה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ עמר בר־לב, שסיירה בין היתר ביחידות מחסני החירום של צה"ל (ימ"חים), שללה כבר בשבוע שעבר חלק ניכר מהביקורת. ביום שני השבוע התייצבו בישיבת מטכ"ל האלופים במילואים אבי מזרחי ודורון אלמוג, שחיברו דו"ח משלהם המתבסס על עבודת צוות של כמאה אנשי מילואים מטעם מבקר צה"ל תא"ל במיל' אילן הררי (זהו גוף צה"לי פנימי, להבדיל ממבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, מבקר המדינה או נציב קבילות החיילים). צה"ל פרסם בהמשך חלקים לא חסויים מהדו"ח, וטען כי "חל שיפור משמעותי בכשירות ובמוכנות של צבא היבשה. הצוות מסכים עם האלוף במיל' יצחק בריק כי יש פערים במספר תחומים במוכנות של צה"ל, בתחומי הלוגיסטיקה, כוח האדם, קליטת מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) ושירות הנגדים בימ"חים.
"הצוות ממליץ לרה"מ לקבוע תקציב חיצוני רב־שנתי ובתוכו תוספת של 1.5־2.5 מיליארד שקל לשימור יכולות היבשה. צוות הבדיקה דחה מכול וכול את טענותיו של בריק על קיומה של תרבות שקר בצה"ל".
בעקבות כך, שיגר נציב קבילות החיילים ציטוטים ממפקד גדוד במילואים שכתב לו: "לפני חודשיים הייתי יומיים בימ"ח של היחידה. פתחנו את כל הציוד, בדקנו פריט פריט והחזרנו ארוז. כמות החוסרים הייתה מחרידה. בחלק מהמקרים החליפו לנו את הציוד הטוב בציוד אחר ברמה נמוכה יותר". "זהו המצב בימ"חים", טען בריק, "ורבים מהמג"דים וחייליהם כלל אינם מכירים את המצב".
בין שני דוחות
הבור התקציבי
את הפער העצום בין דברי בריק לעמדת הצבא וועדת מזרחי־אלמוג אפשר לקשור לעובדה שבריק שייך לדור שחווה את טראומת מלחמת יום הכיפורים, אך גם לסיבות נוספות. אחת מהן היא שתוספת התקציב ליבשה בעידן איזנקוט רחוקה מלסגור בור גדול שנצבר במשך 20 שנה של קיצוצי תקציב ועדיפות מוחלטת לתקציבי חיל האוויר, המודיעין והסייבר.
כך, כבר בסוף המילניום הקודם איים מפקד מפקדת חילות השדה דאז אלוף משה עברי־סוקניק כי לחיילים לא יהיו כלים לצאת לשדה הקרב, משום שהצבא קיצץ דרמטית את ההצטיידות ברכב קרבי משוריין. "לוחמים ילכו לקרב ברגל או על סוסים", אמר אז וזכה ללעג של משרד האוצר והתקשורת.
ב־29 ביוני 2003 שלח מפקד זרוע היבשה דאז אלוף יפתח רון־טל (כיום יו"ר חברת החשמל) מכתב אישי לרמטכ"ל משה יעלון, לאחר שתקציב היבשה קוצץ באותה שנה בלא פחות מ־25 אחוז: "אין אש, מדויקת ככל שתהיה, ואין כוח אווירי שביכולתו לתפוס שטח ולהגן עליו לאורך זמן. חדותה של אבחנה זו הולכת וקהה בצה"ל. זהו טרנד ואפילו כדור שלג המזין את עצמו, ואני חרד ממנו ומזהיר מפניו". ראש המטה של רון־טל היה אז אבי מזרחי, לימים מפקד הזרוע בעצמו, ומחבר הדו"ח השבוע. גם בני גנץ כתב מכתבים נוקבים בדרישה להגדיל את תקציב היבשה כאשר פיקד על הזרוע, אך שינה את העדפותיו כשהתיישב בלשכת הרמטכ"ל.
חשוב גם לדעת כי תוספות התקציב של איזנקוט לא חלחלו לכל מערכי היבשה. המטכ"ל קבע בשנים האחרונות "אוגדות ליבה", שישתתפו במערכה הבאה בסבירות גבוהה, ובהן הושקע תקציב רב. מערכים רבים אחרים עדיין סובלים מציוד לוגיסטי באיכות ירודה.
בעיות ניידות
בעיית הניידות של זרוע היבשה היא שורשית ואינה מתבטאת רק במחסור בנגמ"שים ללוחמים. בתחום הלוגיסטי, המצב אפילו קשה יותר. כך, קשה להאמין, אבל בפרוס שנת 2019 רוב המשאיות של צה"ל (יותר מ־80 אחוז!) הן מסוג ריאו. חלקן הגיעו לצה"ל מעודפי הצבא האמריקני לאחר מלחמת וייטנאם, בערך כאשר הרמטכ"ל איזנקוט נולד. שיא האבסורד הוא שהמשאיות מנועות מלנסוע מכיוון שהבלמים שלהן עשויים אזבסט בניגוד לתקנות המשרד להגנת הסביבה. רק במקרה של מלחמה התקנות יוקפאו והמשאיות יצאו לדרך (אלה שיניעו).
בעיית כוח אדם
פער נוסף קשור לכך שאנשי ועדות הבדיקה דיברו בעיקר עם קצינים ומפקדים בכירים (כולל שישה אלופים), בעוד שבריק חש את השטח דרך התסכול של נגדים המשתכרים קרוב לשכר מינימום וסובלים ממחסור חמור בידיים עובדות, לאחר שצה"ל קיצץ בתוכנית "גדעון" אלפי תקנים. ברמות הקצונה הזוטרה והנגדים, בעיקר ביחידות היבשה הלא זוהרות, שורר משבר מורל וכוח אדם מתמשך, והוא עלול להביא לכך שצה"ל יהפוך למקום עבודה סטנדרטי בשירות הציבורי, בדומה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר.
בעיה של אמונה
זו אולי אחת הבעיות החמורות ביותר של צבא היבשה – רבים בדרג המדיני מפקפקים ביכולתו או בנחיצותו להביא הכרעה במערכה, בדומה לדברים שכתב רון־טל במכתבו מ־2003. בפגישתו עם המטה הכללי לפני כמה שבועות פרס ראש בממשלה ושר הביטחון הטרי בנימין נתניהו את האני מאמין שלו, ונתן חמישה דגשים לעוצמתו האסטרטגית של צה"ל. צבא היבשה לא היה ביניהם. בצה"ל יש רבים הסבורים כי לפני הכול צריך להחזיר את האמון של הדרג המדיני בצבא היבשה ואת ההכרה בחשיבותו.
עידן האינטרנט מתחיל
בינתיים, האירועים האינטנסיביים בצפון מוכיחים כי מלחמות אינן תיאורטיות. מבצע "מגן צפוני" לטיפול במנהרות חיזבאללה נמשך כסדרו, ותקיפה בעומק שטח סוריה ביום שלישי, המיוחסת שוב לישראל, מוכיחה עד כמה המצב שם ממשיך להיות נפיץ.
בינתיים, במישור האסטרטגי, הולכת ומתבררת חשיבות הפגישה שערך ראש הממשלה נתניהו עם ראשי הממשלות של יוון וקפריסין במרכז הסייבר הלאומי בבאר־שבע ביום חמישי שעבר. בפגישה דובר על שיתוף פעולה בהנחת צינור גז לאירופה וגם על תחום הסייבר.
ובתוך כך, בפעולתה האחרונה השבוע אישרה הכנסת את התוספות לחוק הסייבר שקובעות את אחריות מערך הסייבר הלאומי להגנת תשתיות מדינת ישראל מפני התקפות סייבר, למעט תחום התקשורת (שנמצא באחריות השב"כ). בראש המערך עומד יגאל אונא שהשתתף בפגישת ראשי הממשלות החשובה.
ואילו בתחום התשתיות נעשה צעד ראשון לקראת חיבור מדינת ישראל למיליארדי כתובות אינטרנט חדשות לקראת עידן "האינטרנט של הדברים", IoT בשפה מקצועית, שבו אינספור מכשירים ורכיבים יהיו מחוברים אלה לאלה, בעיקר על גבי תשתית אינטרנט מדור חמישי.
מנכ"ל משרד התקשורת, תא"ל במיל' נתי כהן, פרסם ביום חמישי את עקרונות המכרז להשקעה בתשתית־העתק הדרושה לעידן החדש. המדינה תיתן תמריצים לחברות סלולר ולמשקיעים שיצטרפו אליהן, אבל הן לא ימהרו לשפוך את הכסף הדרוש. 
