יש לא מעט חורים בתזה של הפרשן לענייני חרדים של ערוץ 10, ד"ר אבישי בן־חיים כפי שהציג אותה בשבוע החולף בריאיון ל"קלמן־ליברמן" ברשת ב' ובהזדמנויות אחרות. כבר שנים הוא טוען שהסיבה והמסובב להרשעות והחשדות והבדיקות כלפי אנשי ש"ס, ובראשם אריה דרעי, הם הממסד האשכנזי לכאורה במערכת המשפט והתקשורת, ששמו להם למטרה להפיל את מחוללי המהפכה הספרדית. אבל בן־חיים מדלג מעל העובדה שחלק גדול מאנשי הממסד הזה הם בכלל אנשי עדות המזרח. הוא גם מתעלם בקלילות מכתבי אישום והרשעות נגד רשימה ארוכה של פוליטיקאים אשכנזים, ומכך שבסופו של דבר העברות שאנשי ש"ס הורשעו בהן הוכחו בבתי המשפט, עם ראיות ועדים.
אלא שלדברי בן־חיים, "את האחרים מעולם לא בדקו כמו שבדקו את דרעי". מערכת המשפט, בעידוד תהליך דמוניזציה מתמשך מצד התקשורת, הפכה את אנשי ש"ס לגנבים שאף אחד כבר לא מאמין שהם יכולים להיות ישרים. האם הצדק איתו? בקרב רבים מחבריי בציונות הדתית ובהתיישבות ביו"ש, טענותיו של בן־חיים נתקלות בזלזול וגיחוך. אומרים שם שהוא "גרופי", שלא רואה את נגעיו של מושא אהבתו גם כשהעובדות מדברות באופן חד־משמעי; "דרעיסט", על משקל "ביביסט", אם תרצו.
גם אני לא יכול להתעלם מהחורים בתזה של בן־חיים, אבל משהו בי מנקר בכל פעם כשאני שומע אותו שוטח את משנתו. יש שם משהו, והרבה יותר ממשהו. לכן הפליאה שלי היא בעיקר דווקא כלפי חבריי. כיצד מי שקוראים שנים בצמא את טוריו של חברי קלמן ליבסקינד, על מסע ההשחרה שנעשה תדיר לציבור הדתיים והמתנחלים בישראל, אינם מסוגלים להאמין שאותו מסע השחרה נעשה גם כלפי ספרדי ששיחק לפי הכללים שכולם שיחקו לפיהם? הייתכן שמי שמשתף בהתלהבות את הטורים של אדם גולד, שמוכיח בכל פעם מחדש את השימוש הציני שעושה המערכת המשפטית בכוחה הבלתי מוגבל, מסרב לקבל את הטענה שאריה דרעי סומן כמטרה כי הזיז את הגבינה של השמאל האשכנזי?
גם אנחנו הזזנו את הגבינה לשכבה אליטיסטית, שהחליטה לשים לזה סוף וללמד אותנו לקח. ראו לדוגמה את ההתנתקות. עיינו ערך "ההדתה" במערכת החינוך ובצבא.
גם אצלנו טוענים כלפי הממסד שהוא מנהל קמפיין שלם כדי לערער את הלגיטימציה שלנו. מדוע קשה לנו כל כך לקבל את עיקרי טענותיו של בן־חיים, שמתכתבות באופן די שווה עם הטענות שלנו? אם מערכת המשפט והתקשורת מסוגלות לחסל או להשמיץ את מי ש"לא בא להן טוב בעין", הן יכולות לעשות את זה גם לש"ס. למה הטענה הזאת כל כך מופרכת?
